סגרתם חשבון לא מדווח בחו"ל? אתם בסיכון
סגרתם חשבון בנק בחו"ל מבלי לדווח על הכסף? שיתוף הפעולה בין הגופים הפיננסיים השונים ברחבי העולם, עלול להביא לחשיפת התנהלותכם ובמקרים מסוימים גם להליך פלילי. מה מומלץ לעשות?
בעלי חשבונות בנק סודיים בחו"ל עשויים לחשוב כי אם הם ייסגרו את חשבון הבנק שלהם בחו"ל ויוציאו את הכסף ממנו, הם ייפתרו בכך את בעיית האי-דיווח. כך לדוגמא, בשנים האחרונות, ישראלים רבים בעלי חשבונות בנק בשוויץ מוציאים את כספם ומעבירים אותו לבנקים אחרים בהונג קונג ובסינגפור. אלא, שפעולות כאלה עשויות להתגלות עקב הפרקטיקה בבנקים לשתף פעולה עם הרשויות, ולחשוף את בעלי חשבונות הבנק להליכים פליליים, לרבות לעניין איסור הלבנת הון.
כתבות נוספות בנושא בערוץ הכלכלה :
- לאומי יבחן החזרת הבונוסים של בכירי הבנק בעקבות הקנס
- רשות המסים: נחקור את הישראלים שהחזיקו חשבונות בשווייץ
- בנק UBS: סיוע להעלמות מס של ישראלים במיליארדים
האם יש דיווח על חשבונות שנסגרו?
בנק לאומי חתם לאחרונה על הסכם כופר עם משרד המשפטים האמריקני ובמסגרתו התחייב הבנק למסור לרשויות לא רק את הרשימה של הלקוחות אשר הסתירו את כספם בבנק, אלא גם רשימה של לקוחות שעזבו את הבנק לאחר שנפתחה החקירה.
במסגרת ההסכם, נקבע כי המידע שיועבר יכלול פירוט של הבנקים אשר קיבלו את כספם של אותם לקוחות אשר סגרו את חשבונות הבנק בלאומי.
המידע שהועבר למשרד המשפטים האמריקני כלל רשימה של לקוחות אשר סגרו את חשבונות הבנק שלהם בלאומי בשנים 2010-2012, ואשר העבירו את הכסף לבנקים אחרים, כמו בנק דיסקונט ומרכנתיל.
בשנים האמורות, בנק לאומי החל לאלץ את "הלקוחות הבעייתיים" לסגור את חשבונות הבנק הבלתי-מדווחים, ואף איים על חלק מהלקוחות שיש כוונה להקפיא את החשבון אם הלקוח לא יספק אישור כי הכספים דווחו כנדרש לרשויות המס. מדובר בעיקר בחשבונות בנק אנונימיים שבהם לא צוינה זהות בעל החשבון (חשבונות ממוספרים).
כיצד הסתירו בעבר חשבונות בנק?
במסגרת המשא ומתן על הסכם הכופר של בנק לאומי עם משרד המשפטים האמריקני התבררו פרטים לגבי הפעולות שננקטו על ידי אנשי הבנק כדי לסייע ללקוחות להסתיר חשבונות בנק בלתי-מדווחים. במסמך המכונה "המידע הפלילי", הרשויות האמריקאיות סוקרות מספר פעולות הסתרה כמפורט להלן:
פעולה ראשונה - הבנק מספק ללקוח טלפון סלולארי אנונימי מתוכנת מראש עם מספרי הטלפון של הבנקאים. הלקוח משתמש בטלפון להתקשרות חשאית עם עובדי הבנק.
פעולה שנייה - הבנק אינו שולח מסמכים ללקוח, אלא שומר לו אותם עבורו בבנק, ולאחר הצגתם ללקוח הם נגרסים בבנק.
פעולה שלישית - הלקוח מפקיד כספים בסניף בנק במדינה אחת ומקבל הלוואה מסניף אחר באותו בנק במדינה אחרת.
פעולה רביעית - הבנק מסייע ללקוח לפתוח חברה במקלט מס, והכספים מופקדים בחשבון הבנק על שם החברה.
פעולה חמישית - הבנק שולח נציג למדינת התושבות של הלקוח לפגישות אישיות וחשאיות לצורך קבלת הוראות ביחס לכסף בחשבון.
בעיקרון, הבנקים ברחבי העולם נמנעים היום מלבצע פעולות כאלה אשר עשויות לחשוף אותן להליכים משפטיים יקרים.
מה עושים עם הכסף הלא-מדווח?
בעלי חשבונות בנק בלתי-מדווחים נוקטים כיום בשלוש אסטרטגיות מרכזיות:ראשונה – סגירת חשבון הבנק והעברת הכסף לחשבון בנק אחר עם סודיות מוגברת. כאמור לעיל, מדובר באסטרטגיה בעייתית אשר עשויה לחשוף את בעלי החשבון להליכים פליליים לרבות לעניין איסור הלבנת הון.
אסטרטגיה שנייה – סגירת חשבון הבנק, משיכת הכסף ורכישה של נדל"ן, זהב, אומנות, וכד'. גם זו, כמו הקודמת, היא אסטרטגיה בעייתית אשר עשויה לחשוף את בעלי החשבון להליכים פליליים לרבות לעניין איסור הלבנת הון.
אסטרטגיה שלישית – דיווח על חשבון הבנק לרשויות במסגרת הליך גילוי מרצון, כדי שניתן יהיה להמשיך להחזיק את הכספים בבנק ללא חשש מנקיטת הליכים על ידי הרשויות ו/או הקפאת החשבון על ידי הבנק. כיום, זאת האסטרטגיה הטובה ביותר עבור לקוח בנק המחזיק בחשבון בנק בלתי מדווח.
הכותב הוא עורך דין לדיני מסים ומייצג בהליכי גילוי מרצון
לפנייה לכתב/ת 
