תחסכו מהם את המסע לפולין

לפני בחירות 2013 שאל יאיר לפיד, שר האוצר לשעבר, "איפה הכסף?". זה מחזיר אותי שבע שנים אחורה, לכיתה י"ב. כשהחלה ההרשמה למסע לפולין התלבטתי אם לטוס או לא. חשבתי שהמסע למחנות ההשמדה חשוב, אבל המחיר הגבוה שאותו נאלצתי לשלם קצת הפריע לי. למרות הכול, כדור שלישי לשואה החלטתי לצאת למסע. אין ספק שהמסע היה חשוב ומעשיר. רבים  יגידו - טוב מראה עיניים, הצעידה והדריכה במקומות שבהם הובלו לטבח מיליוני יהודים מחדדת את הנושא בצורה בלתי רגילה.

עוד בערוץ הדעות של ynet

פקידים ותלמידים עצובים / אוריאלה ענבר

עברתי הרבה הכנות וימי עיון בנושא השואה. כמעט כל תלמיד ישראלי, מגיל די קטן, מתחנך על זיכרון השואה, די קשה ואולי אף בלתי אפשרי לא להיות מודע לאחד האסונות הנוראיים והמכוננים בהיסטוריה של עם ישראל. מכל השיעורים והסיפורים ששמעתי, דווקא הרצאות וסרטים שראיתי בישראל זכורים לי כמשמעותיים יותר ממראה העיניים במסע לפולין.

האם לא עדיף שיסייעו לניצולי שואה במקום לנסוע לפולין? ארכיון (צילום: AP)

אושוויץ, בירקנאו, נעליים, הר האפר - מזעזע, אין ספק. אבל כל כך יפה שם. ירוק. מטופח. הרגש והחוויה האנושית הם אולי רגע השיא של המסע לפולין, אבל הלמידה המשמעותית ביותר קרתה לי דווקא כאן, בישראל. כאן למדתי על ההיסטוריה, כאן מדריכים במוזיאונים כמו לוחמי הגטאות, יד ושם, הר הרצל, בית העדות ויד מרדכי, הרחיבו והסבירו לי על הנתונים המדויקים בלי היסח הדעת הרגשי של פולין. כמה כסף הוצאתי על המסע לפולין? הרבה. האם כל הסכום ששילמתי היה הגיוני? האם באמת משתלם להוציא אלפי שקלים עבור מסע חינוכי שאפשר לחוות בארץ? שלא תטעו בכך, אפשר ללמוד על השואה בארץ. בצורה טובה, בצורה משמעותית ומקיפה.

בגיל ההתבגרות שבו בדרך כלל חווים רגעים ומגיעים לשיאים רגשיים קיצוניים, אולי עדיף להשאיר את המסע מחוץ לתמונה ולחכות לזמן אחר. לגיל שבו רואים את הדברים טיפה אחרת, בצורה בשלה ובוגרת. כמעט כל סטודנט או חייל שיוצא במסגרת משלחת מיוחדת לפולין ויצא בעברו כתלמיד תיכון, מעיד שהמסע השני בגיל מבוגר יותר היה שונה מאוד ואולי משמעותי יותר מהראשון.

על-פי הקרן לרווחת ניצולי השואה, בישראל חיים כיום כ-190 אלף ניצולי שואה, כ-120 אלף מהם מטופלים על ידי הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל - עמותה שהוקמה על ידי ניצולי שואה. כ-60 אלף מהם חיים מהכנסה של פחות מ-5,000 שקל, מהם 66% חיים מהכנסה של פחות מ-3,000 שקל.

אני חושבת על סבי המנוח, ניצול מחנה אושוויץ שהיה חולה מאוד ונפטר שלושה ימי לפני שיצאתי לפולין ועל סבתי, גם היא ניצולת שואה, שבימים אלו זקוקה לטיפול סיעודי ותרופתי קבוע ויקר. ברור שהם רצו שאסע לפולין, וכך עשיתי. אבל במבט לאחור - המחיר הגבוה שאותו נאלצתי לשלם, לא היה שווה את הטרחה. האם כדאי לנסוע לפולין? כן. האם זה הכרחי? לא.

בעוד דור, יום הזיכרון לשואה ייראה מרוחק ולא רלוונטי ולכן אולי כדאי להזכיר לנוער ולצעירים שהניצולים עדיין כאן, ושהם חשובים יותר מנסיעה לחו"ל. אפשר לעשות זאת דרך שמיעת עדויות, תיעוד סיפוריהם, וגם ביקור אצל הניצולים הקשישים, שבעוד כמה שנים לא יהיו עמנו.

טוב ועדיף לנו שבתי ספר יארגנו מסעות מוזלים בארץ. את הכסף שכולם שואלים לאן הוא הולך, במקום לשלם לבתי מלון בפולין, רצוי ואפשר להעביר לרווחת ניצולי השואה שחיים בישראל, חלקם אף מתחת לקו העוני. בואו נשתמש בכסף בחוכמה ונעביר אותו לאנשים שבזכותם אנחנו כאן ועדיין זקוקים לנו. בדרך נחסוך את כל הידיעות המיותרות על בני נוער שמשתכרים בפולין.

הכותבת יצאה למסע משואה לתקומה בישראל וגם למסע לפולין. השתתפה בפרויקט "פרח לניצול" והדריכה ילדים ובני נוער, חיילים ומבוגרים במוזיאון השואה "בית העדות" במושב ניר גלים

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il