מיליארד הודים לא טועים
מגלגל סכומי עתק בהודו, שובר שיאי רייטינג באוסטרליה ובדיוק כמו בכדורגל, גם הקריקט מתסכל את המולדת שבה הוא הומצא. מדור חדש: ענפי הספורט הגדולים בתבל - שלא נספרים בישראל
בשלהי חודש מארס העמיקה נבחרת אוסטרליה את שליטתה בעולם הקריקט. זה קרה בסיומו של מונדיאל שריתק אליו מאות מיליונים ברחבי העולם, כאשר האוסטרלים גברו בגמר על המארחת המשותפת ניו-זילנד וזכו בתואר בפעם החמישית מבין 11 הטורנירים שהתקיימו. לרובכם, סביר להניח, לא היה מושג שזה קרה.
בישראל הענף הזה מתקיים רחוק מחוץ לרדאר, אבל המשוגעים לדבר מקפידים לתחזק אותו על המגרשים הקטנים, כשהם לא מחמיצים אף הזדמנות להתחבר באמצעות המסך לכל מה שקורה.
הנה אנקדוטה להמחשה: משחקי גביע העולם האחרון, האירוע המרכזי שיש לענף להציע, היו ניתנים לצפייה בישראל רק דרך האינטרנט. הפעם האחרונה שבה הקהילה המקומית של אוהבי הקריקט עלתה לכותרות, הייתה בכלל בגלל טרגדיה מצערת, עם מותו של שופט מפ גיעת כדור (בצירוף מקרים מצמרר זה קרה 48 שעות אחרי שכוכב אוסטרלי נהרג מסיבה דומה). אבל בואו נאמר בלשון המעטה שהקריקט יסתדר גם בלעדינו.
אולי הענף לא נוגע בכולם, אבל במקומות שבהם זה קורה, מדובר בסיפור אהבה סוער. הודו, אחת ממדינות הקריקט הפנאטיות בתבל ופעמיים אלופת העולם, הפכה עם השנים לתעשיית קריקט תוססת ורווחית. היא כוללת את אחת הליגות המעניינות, היוקרתיות והממותגות ביותר בעולם .IPL-ה ההודים קלטו מזמן את הפטנט. הם מנצלים את ההליכה העיוורת של המונים בעקבות המשחק, ומנסים להתחרות בשואו האירופי-אמריקאי עם פירוטכניקה והשקעה גם בכל מה שמסביב.
כמו למשל מטחי זיקוקים שנורים לשמיים אחרי מהלכים מנצחים, ומעודדות שמפזזות על הדשא. הכוכבים הגדולים נהנים שם ממשכורות עתק, והמכונה המשומנת מגלגלת מיליארדי דולרים. הסיפור של המשחק לא נעצר באסיה כמובן, והטורניר האחרון באוסטרליה ובניו-זילנד רק ממחיש את הממד הדתי-תרבותי שהקריקט סיגל לעצמו עם השנים.
ראש ממשלת ניו-זילנד, ג'ון קי, בחר לוותר על השתתפות בהלווייתו של מנהיג סינגפור לשעבר — ובניגוד לכללי הטקס העדיף לצפות בגמר של נבחרתו מול אוסטרליה. כשהוא קיבל הזדמנות להביע חרטה לאחר מכן, הנשיא לא חש צורך לעשות זאת: "זו הייתה החלטה קשה, אבל נכונה."
אנגליה תארח את מונדיאל הקריקט הבא, והטמפרמנט הקבוע שמלווה את נבחרת הכדורגל נודד גם לענף הזה במקרה הצורך. הרי מולדת הכדורגל היא גם מולדת הקריקט. לצערם של האנגלים,
גם ההישגים בהתאם. לאחר ההדחה המוקדמת של הנבחרת באליפות העולם (לא עברה את שלב הבתים, ודורגה מתחת לסרי-לנקה ולבנגלדש), העיתונים והאתרים בממלכה פינו לסיפור את הכותרות הבולטות ביותר, וגם שלפו מהשרוול את המילים החריפות ביותר. ממש כמו בנוהל הרגיל כאשר סטיבי ג'י והחברים מפשלים.
הקריקט גם יודע להתאים את עצמו לזמן. אורך המשחק הפך את הענף למעט מייגע, כאשר המפגשים נמתחו על מספר ימי משחק. הגרסה הבאה ארכה "רק" כשבע שעות, אבל במונדיאל האחרון ראשי הענף שינו תפיסה והתחילו להריץ את הגרסה המהירה שאורכת שעתיים. גם הם הבינו שלצופה הממוצע, שרוצה להבין מי נגד מי, אין סיכוי לשרוד פרוצדורה מתישה. כחלק מתרבות האינסטנט והרצון להתקדם, הם הגישו לו מהדורה מקוצרת.
כשהנבחרות נחות הקריקט מנסה להישאר רלוונטי, ובמישורים רבים ייבא אליו אלמנטים מענפי כדור מסוקרים יותר. בדומה ,NBA-ל גם כאן מתנהל שוק שחקנים בצורת דראפט (רק שהוא עולמי) ובדיוק כמו בכדורגל, גם פה מתקיים מפעל סטייל ליגת האלופות.
ועדיין, הדבר האמיתי היה ויישאר המונדיאל. גביע העולם הוא זה שמכניס מדי ארבע שנים את הקריקט בחזרה לתודעה הציבורית. בכל טורניר שעובר הענף מתעצם, מתפתח ומקבע את מעמדו כתופעה טרנס-אטלנטית שמתרחקת עוד כמה קילומטרים מהטריטוריות הקבועות.
מלבד מאות האלפים שגדשו את האצטדיונים, משחק הגמר השנה היה המשדר הנצפה ביותר בהיסטוריה של אוסטרליה, וגרף אחוזי רייטינג מטאוריים. 4.8 מיליון מוטרפים התיישבו לצפות בהתמודדות רק בתחומי היבשת, וכדי לתת לכל זה עוד קמצוץ של שיגעון, גם נספרו יותר 86-מ מיליון ציוצים בטוויטר שפידבקו רק את המשחק.
ככה זה כשמדובר במדינה שגילתה מחדש את הקריקט על סף תחילתו של המילניום, ומאז 1999 ליקטה ארבעה מבין חמשת התארים שלה. האנגלים היו מתים לרשימה כזו. אחרי הכל - קריקט או כדורגל - יש אקסיומות שלעולם לא משתנות. לפחות עד המונדיאל הבא.
לפנייה לכתב/ת 
