מי יטפל באויב האמיתי של הכלכלה הישראלית?

ב-40 השנים האחרונות כיהנו בישראל 20 שרי אוצר. לפי סיפורים של אנשי דורו ומכריו, השר המיתולוגי פנחס ספיר הסתובב עם פנקס שחור ורשם בו רעיונות לפרויקטים לעשייה במשק.

לכתבות נוספות בערוץ כלכלה:

• משה כחלון: "משבר הדיור רווחי למדינה"
• כיצד שר האוצר הבא יטפל במצוקת הדיור?
• תוכנית כחלון לדיור: כל האחריות במשרד אחד
  

באותו פנקס רשם השר גם שמות של עשירים יהודיים שיכולים לממן את הקמת העסקים האלו, וזאת כשהוא פורט על נימים ציוניים וכלכליים כאחד. נוסף על ספיר, היו לנו 19 שרי אוצר נוספים, שניסו, מדי פעם, לשנות או לרתום את הסקטור הפרטי לעשיה לפי הבנתם, ולעתים לפי צורכיהם הפוליטיים.

בדומה לספיר, גם אחרון שרי האוצר, יאיר לפיד, עבד בסגנון אינטואיטיבי והאמין כי הוא נמצא בשליחות עבור עם ישראל והמעמד הבינוני בפרט. גם לפיד ניסה להכתיב לסקטור הפרטי מה נכון לעשות עבור מי שהוא חפץ ביקרו - למשל הנהגת חוק מע"מ 0% על רכישת דירות.

לשר האוצר הפוטנציאלי הבא, משה כחלון, יש כנראה משנה כלכלית של הגברת התחרות בענפים שמתאפיינים במספר מצומצם של חברות דומיננטיות, וזאת במטרה להביא לירידת מחירים לצרכנים, כפי שאכן עשה לענף הטלפונים הסלולריים.

מדהים שמבין שרי האוצר הרבים שכיהנו בממשלה בדור האחרון, לא היה, ולו גם שר אחד, שזיהה את הבעיה המרכזית של הכלכלה הישראלית והיה מוכן להקדיש את המאמצים והמשאבים הנדרשים לתיקון של מה שאנשי עסקים מצביעים כעקב אכילס של המשק: ביורוקרטיה ממשלתית בלתי יעילה, שמעכבת את התפתחות המשק והסקטור הפרטי במיוחד.

אנשי עסקים מקומיים וזרים מדרגים את חוסר היעילות של הבירוקרטיה הממשלתית בישראל כמכשול העיקרי לעשיית עסקים בישראל(צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות")

רפורמות ספורדיות

כל שרי האוצר התעסקו באינטנסיביות בסקטור הפרטי ובניסיונות לשנות או לשפר את תרומתו לצרכן הישראלי, אך התעלמו מהחולשות הזועקות של הסקטור הציבורי, שנתון להשגחתם הישירה.

אף שהסקטור הפרטי נמצא כמעט תמיד בתחרות מקומית ובינלאומית, ולכן נוטה להיות יעיל בהרבה מהסקטור הציבורי, בחרו שרי האוצר להתרכז ברפורמות ספורדיות בסקטור הפרטי, תוך התעלמות מהתפוחים הרקובים המרובים בסקטור הציבורי. עם הכישלונות המחפירים של הסקטור הציבורי אפשר למנות את הנמלים, הרכבת וחברת החשמל.

סקרים בינלאומיים שנערכו בשנים האחרונות הראו בבירור שאנשי עסקים מקומיים וזרים מדרגים את חוסר היעילות של הבירוקרטיה הממשלתית בישראל כמכשול העיקרי לעשיית עסקים בישראל.

הגרף המצורף מדרג את החסמים לעשיית עסקים בישראל, לפי חומרתם, כפי שרואים זאת אנשי עסקים מקומיים וזרים. הסקר נערך ע"י הפורום הכלכלי העולמי ( (W.E.F לשנת 2014/15 (בחודש ספטמבר), וממצאיו דומים לסקרים שנערכו בשנים קודמות כמו גם בסקרים שערכו ארגונים בינלאומיים אחרים.

(מקור: World Economic Forum ,2014/15, The Global Competitive Report)

ברשימת הגורמים הבעייתיים לעשיית עסקים בישראל, בולטת חוסר היעילות של הביורוקרטיה הישראלית. לצדה מככבים שיעור המיסים, חוסר יציבות במדיניות הממשלתית, תשתיות בלתי מספיקות, נגישות בעייתית למימון, תקנות מס ורגולציה מגבילה בשוק העבודה. כל אלה נוגעים באופן ישיר או עקיף בביורוקרטיה של הממשלה.

טוב יעשה שר האוצר החדש אם בניגוד ל-20 שרי האוצר האחרונים, יתרכז בשיפור הוליסטי של המערכת הביורוקרטית, ויקדם רפורמות קריטיות במגרש הביתי המבולגן שלו - הבירוקרטיה הממשלתית. אין אלא לקוות כי רק לאחר היישום המוצלח של הרפורמות והבאת מערכת השלטון לתפקוד סביר, יעבור לרפורמות שאולי חשובות גם כן, אך הרבה פחות בוערות עבור השוק הפרטי.

מהלך מסוג זה יתרום בטווח הבינוני והארוך לצמיחה כלכלית מהירה ובריאה יותר, יביא לשיפור בפעילות הממשלתית במשק ויעזור לפתרון הבעיות האקוטיות של הכלכלה הישראלית: יוקר המחיה, פריון עבודה, היצע של יחידות מגורים, שיפור תשתיות, משילות טובה יותר, שדרוג שירותי בריאות והעמקת תהליך הגלובליזציה.

על השר כחלון להימנע מלהיות עוד שר אוצר שמנסה לעצב באופן אקראי ענפי כלכלה שונים בסקטור הפרטי היעיל יותר, תוך שהוא זונח את מה שבאמת זועק לתיקון - חוסר היעילות המשווע של הסקטור הציבורי בישראל. אם יצליח במשימתו, סביר שייכנס לרשימה המצומצמת של אנשי כלכלה ועסקים שתרמו משמעותית לבניית המשק הישראלי.

הכותב הוא אסטרטג השקעות בינלאומי ומרצה לכלכלה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)