זיכרון צרוב: "המספר סייע לגרמנים והרס אותנו"
הנאצים מחקו את שמותיהם של האסירים באושוויץ וקעקעו במקומם מספרים על ידיהם. נח קליגר, ששרד את התופת, מספר: "הבעיה הייתה המחנה ולא הכאב של הקעקוע". זיכרון צרוב - פרויקט אולפן ynet ליום השואה
"ילדים שרואים את המספר על היד שלי תמיד שואלים אותי אם זה כאב". עיתונאי "ידיעות אחרונות" נח קליגר (88) נולד בשטרסבורג שבצרפת ובתקופת השואה היה פעיל כבלדר במחתרת הבלגית תחת הכיבוש הנאצי. ב-1942 נעצר על ידי הגסטפו והועבר באחד המשלוחים לאושוויץ. ביום השני לשהותו במחנה, אחרי שגופו גולח ובגדיו הוחלפו במדי האסיר, קועקע על ידו השמאלית הכיתוב 172345.
הנאצים מחקו את שמותיהם של האסירים וקעקעו במקומם מספרים על ידיהם. המספרים הללו, שהיו לאחד הסמלים הבולטים של השואה והרוע, הפכו עם השנים לעדות אילמת לסבל הבלתי-נתפש, לעינויים ולהשפלה שעברו מיליוני ילדים, נשים וגברים.
"המספר המקועקע הוא סמל ההיכר של אושוויץ, אין את זה למחנות אחרים", סיפר קליגר. "לילדים ששואלים אם זה כאב אני עונה שהבעיה הייתה המחנה ולא הכאב של הקעקוע. מאותו רגע
הפכת למספר, לא היה לך שם, התחלת להרגיש שאתה בכלל לא קיים. המספר שירת את הגרמנים והרס אותנו".
קליגר נחשב למומחה לתולדות השואה ולמלחמת העולם השנייה, ובמהלך השנים פרסם אלפי כתבות ומאמרים בנושאים אלו. כיום הוא מתגורר בתל אביב והוא חבר מערכת העיתון הפעיל המבוגר ביותר בישראל ואחד המבוגרים בעולם.
מתוך מיליון וחצי יהודים שהגיעו למחנה המוות הנורא מכולם, שרדו 50 אלף ביום השחרור. כיום נותרו מהם מאות בלבד. זוהי עדות אחרונה של מתי המעט שעוד חיים בינינו, קורבנות ועדים אחרונים לסיפור הנורא מכול.
הפקת וידאו: זהבית שאשא, עריכה: חמי גרא, עריכת אפטר: מיכל שפיגלגלס
לפנייה לכתב/ת 
