בקו עלייה: לקראת רבע גמר הצ'מפיונס
איזה צד של מדריד יחגוג העפלה לחצי הגמר, מי יוביל את באיירן הפצועה, מה פ.ס.ז' מסוגלת להשיג מול ברצלונה ועד לאן יכולה להגיע יובנטוס? רבע גמר ליגת האלופות יוצא לדרך
נתחיל מהמשחק המסקרן מכולם. מי תעלה לחצי הגמר - ריאל או אתלטיקו?
קופר: זה לא סתם המפגש המסקרן מכולם, אלא אולי אפילו המפגש המסקרן היחידי. למרות שאתלטיקו לא הפסידה לריאל בששת המשחקים הקודמים ביניהן, ולמרות שהשיטה של דייגו סימאונה מתאימה מאוד לזו של היריבה שלו, אני מהמר שריאל תעבור. הסיבה העיקרית לכך היא מילה אחת – מומנטום.
בשלב הזה של העונה המומנטום של הקבוצות משפיע מאוד. אתלטיקו, למרות שניצחה לא מזמן את חטאפה, קורדובה וסוסיאדד, לא בשיאה. בחודשיים האחרונים היא ניצחה פחות מחמישים אחוז מהמשחקים שלה. ריאל, לעומת זאת, נראית בסדר גמור ורונאלדו הבקיע 8 שערים בארבעת המשחקים האחרונים. צמוד־צמוד עם ניצחון ללבנים.
יעקבי: ריאל תעלה, אבל לא לפני שתירק דם. אתלטיקו הביסה את ריאל 0:4 במפגש האחרון והתחושה היא שאם היה מדובר במשחק אחד בבית של אתלטיקו, סימאונה וחבורת הנינג'ות שלו היו מנצחים. רק שלמזלה של ריאל יש גומלין בשבוע הבא בברנבאו, ושם זה ייראה אחרת לגמרי.
רק אם ריאל תובס בהפרש של יותר משני שערים בוויסנטה קלדרון, היא תודח. רק שביכולת הנוכחית של ה"בלאנקוס" קשה להאמין שזה יקרה. אז כן, אתלטיקו תנצח במשחק הראשון, אבל לא בפער שיספיק לה כדי להעפיל לחצי הגמר.
קטן: בשנה שעברה, כאשר אתלטיקו עצרה פעם אחר פעם את ברצלונה (שלא ניצחה בכלל בששת המפגשים ביניהן בכל המסגרות), היה מרתק לראות איך הטקטיקה של סימאונה יוצרת איזון שרבים לא ראו על הנייר.
אפשר ללמוד מכך הרבה לקראת הדרבים מספר 7 ו־8 העונה. אתלטיקו ניצחה בארבעה משחקים עד כה, שניים הסתיימו בתיקו – וריאל עוד לא התגברה על היריבה הגדולה. בסדרות עונתיות כאלה, אתלטיקו מצטיינת בזכות הלמידה והיישום על המגרש. סימאונה יודע איך להתמודד עם ריאל, ויעבור אחרי שני משחקים עצבניים.
בהיעדרם של זלאטן, דויד לואיז, וראטי ומוטה, האם לפ.ס.ז' יש סיכוי מול סוללת הכוכבים של ברצלונה?
קטן: הבעיה של פ.ס.ז' היא לא השמות שיחסרו, כי בעיניי המחליפים מעולים, אלא ההצבה של מי שישחק. פרט לשני המפגשים מול אפואל ניקוסיה, הצרפתים ספגו בכל משחק בליגת האלופות השנה, כולל חמישה שערים בפעמיים שהתמודדו מול ברצלונה.
זה השלב הבא באבולוציה האירופית של פ.ס.ז'. היא הגיעה עד כאן בזכות כדורגל טכני ואומץ, אבל זה הרגע בו היא חייבת להפגין חוסן. גם כשזלאטן יהיה על המגרש בגומלין, הדבר החשוב באמת מבחינת הצרפתים יהיה כדורגל אחראי יותר מאחור מול קבוצה שבאה לתקוף, בניגוד לצ'לסי. וזה משהו שעדיין אין להם.
קופר: בואו אגלה לכם משהו - לפ.ס.ז' לא היה סיכוי מי־יודע־כמה גם עם סגל מלא. כן, הצרפתים עברו את צ'לסי בסיבוב הקודם, אבל בארסה זו קבוצה ברמה אחרת. כמובן שההיעדרויות הרבות לא עוזרות ולדעתי המשמעותיות ביותר הן לאו דווקא של איברהימוביץ' ולואיז, אלא של שני הקשרים, וראטי ומוטה. בלעדיהם, בלייז מטווידי, למרות שהוא אחד השחקנים המובילים בעולם בתפקידו, לא יוכל לעזור להגנה כמו שצריך מול מסי־סוארס־ניימאר. הסיפור ייגמר כבר במשחק הראשון.
יעקבי: בוודאי שיש לה סיכוי. למי ששכח, היא ניצחה את בארסה בשלב הבתים, כשגם אז זלאטן לא שיחק. נכון, הפעם יש ללורן בלאן חיסורים משמעותיים נוספים, ועדיין מדובר בקבוצה חזקה, איכותית ועם עומק.
מעבר לכך, היא מגיעה במומנטום מצוין, אחרי 0:4 על באסטיה בגמר גביע הליגה בשבת. לבארסה לא יהיה קל, כמו שלא היה לה קל בכל המפגשים עם פ.ס.ז' בשנתיים האחרונות. אולי הספרדים יעפילו לחצי הגמר, אבל קשה לראות אותם מנצחים בפארק דה פראנס.
האם יובנטוס בשלה לזכות בצ'מפיונס לראשונה מאז 1996?
יעקבי: יובנטוס היא כבר ארבע שנים ברמה אחת מעל לליגה האיטלקית, אלא שהסרייה A היא מזמן לא מה שהייתה בעבר. בינתיים ליובה היה מזל בהגרלה. בשמינית היא עברה את דורטמונד, שעוברת עונה קשה והיא לא הקבוצה של העונות הקודמות. ברבע יובה קיבלה את מונאקו, הקבוצה הפחות חזקה מבין השמונה שהעפילו. אם יובה תעבור, מה שסביר שיקרה, בחצי הגמר היא כבר תקבל יריבה הרבה יותר חזקה ושם היא תיעצר. "הגברת הזקנה" צריכה להתחזק עוד יותר כדי להיות מועמדת אמיתית לזכות בליגת האלופות.
קופר: אני מאוד אוהב את יובה של העונה. מאוד. אבל מה לעשות, היא עדיין בדרג השני של הקבוצות בעולם. האמת, יש רק שלוש קבוצות שהן דרג בפני עצמן ואני מדבר כמובן על באיירן מינכן, ברצלונה וריאל מדריד. אם שלושתן יעלו לחצי הגמר, ויש סיכוי מצוין שזה יקרה, יובנטוס תהיה אנדרדוג מובהק בשלב הבא.
בקיצור, לא מדובר בשאלה של בשלות אלא של יכולת ויובנטוס עדיין לא שם. הקישור שלה, עם אנדראה פירלו, ארטורו וידאל ופול פוגבה, הוא ברמה הגבוהה ביותר, אבל החלק ההתקפי, למרות התקופה המצוינת של קרלוס טבס, ברמה הרבה יותר ירודה מקבוצות העילית.
קטן: אסור להסתנוור יותר מדי מהעוצמה של ריאל, בארסה ובאיירן. הן פנטסטיות, אבל לא בלתי־פגיעות לחלוטין. מה הכוונה? כל מי שימחק את האיטלקים לגמרי בחצי הגמר (אם יגיעו לשם) יעשה טעות, ויעשה להם עוול.
הניצחון הכפול של יובה על דורטמונד היה מרשים ביותר, והיא יכולה לקחת כיום כל יריבה למפגש צמוד. אם היא תביא לרגעי ההכרעה את קור הרוח, שמצטייר כמעט כאדישות, ממשחקי העונה באיטליה אותם היא צולחת בקלות, יובה תוכל להציג לראווה את הסגל הבאמת נפלא שיש לה.
מי השחקן הכי חשוב בבאיירן מינכן העונה?
קופר: שאלה מצוינת לקראת המשחק הזה, כיוון שהשחקן הכי חשוב של באיירן כנראה לא ישחק. אם לפורטו יש תקווה קלושה (ממש קלושה יש לציין), היא מגיעה מבעיית הפציעות של הגרמנים. באיירן מכונה משומנת, אבל בהיעדר פרנק ריברי, שלא ראה דשא מאז דצמבר, אריין רובן נתן לה שוב ושוב את הניצוץ. רובן מוביל את טבלת המצטיינים של מגזין "קיקר" וסביר להניח שייבחר לשחקן העונה.
רובן לא ישחק. ריברי עשוי לחזור, אבל לא שיחק שלושה חודשים. לכן, למרות שרובן הוא שחקן העונה שלה, במשחק בפורטו מחר אחריות הגאונות ההתקפית תיפול על מריו גצה.
יעקבי: השחקן החשוב ביותר הוא רובן, שכאמור לא ישחק בגלל פציעה. השחקן השני הכי חשוב הוא דויד אלאבה, וגם הוא לא ישחק בגלל פציעה. לכן, מבין אלו שכן יעלו על הדשא ביום רביעי, החשוב ביותר הוא רוברט לבנדובסקי.
ההצלחה של באיירן תלויה כרגע יותר מכל ביכולת של החלוץ הפולני להבקיע במשחקי ה"מאני־טיים", במיוחד כשהיא פצועה וחבולה. הבעיה היא שעד עתה לבנדובסקי הבקיע רק 3 שערים ב־8 משחקים בליגת האלופות, וזה מעט מדי.
קטן: תומאס מולר הפך בצורה כלשהי למובן מאליו, ולא מגיע לו שיתפסו אותו ככה. הוא תמיד מוקף בנבחרת ובקבוצה בשמות הטכניים והנוצצים יותר, ובסופו של דבר הוא זה שמבקיע בזמן הנכון. אז לא, אל תראו אותו לנצח בתור "ותומאס מולר". בלי ו' החיבור, בלי כוכביות.
במיוחד לאור מכת הפציעות של שחקנים משמעותיים בחלק הקדמי, האיש שתמיד יודע איפה לעמוד כדי לשים את הכדור ברשת הוא זה שפפ גווארדיולה יכול לסמוך על התפוקה שלו יותר מכולם.
איזה שחקן חייב להיות בשיאו כדי שהקבוצה שלו תוכל להפתיע?
קטן: אחרי מונדיאל יוצא מן הכלל מבחינה אישית, הקטור הררה המקסיקני הביא איתו בחזרה לפורטו את כל הדברים היפים שעשה על הדשא בברזיל. אחד הקשרים המרכזיים הטובים באירופה כיום – וכזה שלא מקבל מספיק תשומת לב – יהיה קריטי עבור הפורטוגלים בניסיון לעבור את באיירן.
עיקר העיסוק שלו יהיה בניסיון להתמודד עם הכוח בקישור הגרמני, משימה מסובכת כשלעצמה. אבל גם אם נראה בעיקר את הצד ההגנתי שלו, לפורטו יהיה קשה מאוד להגיע למצבים אם הוא לא יוציא את ההתקפות לפועל או ייצור בעצמו איום.
יעקבי: דניאל סובאשיץ' הוא לא שם גדול בכדורגל העולמי. אבל השוער הקרואטי של מונאקו הוא אחד המצטיינים העונה ביבשת. אנחנו מדברים על השוער שספג הכי מעט שערים בליגה הצרפתית, וזה שאיפשר רק 4 שערים ב־8 משחקים בליגת האלופות.
כמובן, מדובר בכל משחק ההגנה המצוין של מונאקו, בראשות הבלמים – וואלאס הברזילאי ועבדנור הטוניסאי – אבל בסופו של דבר, אם סובאשיץ' יצליח לעצור את קרלוס טבס ואת אלבארו מוראטה, מונאקו יכולה למצוא את עצמה בחצי הגמר.
קופר: הזכרתי כבר את הקישור העוצמתי של יובנטוס, וכדי שלמונאקו יהיה איזשהו סיכוי היא חייבת התעלות של השחקנים שלה במרכז המגרש. ההבדל
בין הקבוצות גדול, ויובנטוס, יש להניח, תעלה. אבל למזלה של מונאקו גם אצלה הקישור הוא חלק חזק יחסית. יש כמובן את ז'ואו מוטיניו וז'רמי טוללאן המנוסים, אבל המפתח הוא השחקן השלישי בקישור, ז'ופרי קונדוגביה.
קונדוגביה בן ה־22, שיעבור בקיץ לקבוצה בכירה תמורת סכום גדול (השמועות אומרות ליברפול), הוא קשר אחורי עם בעיטות מצוינות מרחוק. הוא גם הבקיע את השער הראשון בניצחון על ארסנל בשמינית הגמר.