מכסחי הכס 501: לחיי המלחמות שבדרך
רצח, הוצאה להורג, נבואת זעם, הרס פסלים דאעש-סטייל וכמובן, דרקונים - בסך הכל זו היתה פתיחת עונה סולידית ומהנה של "משחקי הכס", ואפשר לקוות שהקצב רק יתגבר. עכשיו אפילו אלה שקראו את הספרים כבר לא יוכלו לקלקל לנו יותר מדי את החגיגה - רק אלה שהורידו את הפרקים שדלפו. או בקיצור: הטור של בן סויסה חזר. צפו - ואחר כך קראו
תגידו את האמת, גם אתם התגעגעתם לקור הזה? מלחמות אמנם כבר לא קורות בחורף ספציפית בווסטרוז, מזה הרבה זמן, אבל פרק הבכורה המהנה של העונה החמישית ששודר ב-yes הוקדש כולו למלחמות שבדרך. כאילו עד כה נפשו להם סטארקים לצד לאניסטרים בשמש הקייצית של מעלה קמפ דיוויד.
השיבה לווסטרוז - כתבות נוספות:
- משבע הממלכות, הכוכבים מגיעים למסך הגדול
- בשר טרי: הפנים החדשות של "משחקי הכס"
- משחקי השף: צפו בג'ון סנואו מאבד את זה
- מווסטרוז באהבה: משחקי הכס בתל אביב
לראשונה, יש לציין, מאזן האימה בין המחנות הנצים לפחות הוגן: קוראי הספרים, שחלקם המועט והלאניסטרי באופיו החליט לספיילר לכל יתר העולם שצופה בסדרה בדיוק מה יקרה בכל חתונה ואיוונט עתידי בווסטבוק, נמצאים לראשונה כמעט באותה עמדה כמי שמגיע לסדרה חף מכל ידע מוקדם מספרי "שיר של אש ושל קרח", וצריכים להתמודד עם קווי עלילה שסופם לא נודע או שונה דרסטית. הכינו את עצמכם, ניטפוקי "אבל בספרים זה לא היה ככה" בדרך. ומצד שני, לכו תדעו עכשיו מה נכון בכלל בלילה האפל והמלא בספוילרים, הצפוי לנו בעשרת השבועות הקרובים.
בעונה החדשה, המתפצלת יותר מאי פעם הרחק מספריו של ג'ורג' ר. ר. מרטין, גילו כבר יוצרי הסדרה כי בכוונתם לשלב פלאשבקים לראשונה - והם מממשים את הצהרת הכוונות הזו בסצנת הפתיחה מעברה של סרסיי. הצצה קצרה שחושפת גם את אופיה האכזרי כבר כנערה (כפי שלמדנו מהסיפור מכמיר הלב שחלק אוברין עם טיריון הכלוא בעונה הקודמת), וגם את שורשי אימתה הגדולה מפני מרג'רי טיירל, זו שאולי תחליף אותה בבוא העת לפי נבואת המכשפה (אם אתם הולכים על הקטע השטחי הזה של "צעיר זה בהכרח יותר יפה").
מעניין לראות שהשאלה הראשונה שסרסיי שואלת היא "האם אתחתן", כמעט כפי שהיה צפוי באופן סטריאוטיפי מכל ילדה בגילה שחיה בעולם מנוון נוסח ימי הביניים (המממ, רגע). אבל שנייה אחרי זה היא כבר מבהירה מה באמת מעניין אותה: עמדת הכוח כתוצאה מאותם נישואים עתידיים מקווסצ'ן נאמבר וואן. כן, אפשר לומר בוודאות די גדולה שגם בלי שלוש המשאלות ממכשפת הזהב חובבת הדם, סרסיי לא היתה מחבקת מטבעה את מי שעתידה לתפוס את מקומה כמלכה.
נראה כי סרסיי העונה מסוכנת מאי פעם, אחרי שכבר איבדה את ג'ופרי ואהבתה לג'יימי, את טומן למרג'רי, את מעט הפחד שעוד היה לה בדמותו של טייווין וכמובן, את הניצחון שהשיגה בעונה הקודמת על טיריון - בבית המשפט ואחר כך בשדה הקרב הפרקליטאי. סרסיי אבלה באמת, אבל לי היא נראית יותר שבורה מהעובדה שהיא צריכה לצעוד דרך פשוטי העם, מאשר ממותו של אביה. בכל זאת, אולי אין כבר מי שיכריח אותה עכשיו להתחתן עם לוראס טיירל - אבל כך או אחרת, היא עדיין זועמת, דורשת את ראשו של טיריון ונפרדת מטייווין המנוח בנוכחות ג'יימי.
מעבר לים, בסצנה המצולמת בסגנון "הפעמון ופרפר הצלילה" כמעט, טיריון זוכה להתמתח אחרי שלמד קצת איך זה להיות ג'יני (דיסני באמת לא הסבירו מה הוא עשה שם מבחינת נאמבר טוּ כל השנים האלה!). הוא מוציא קצת עצבים והכרת תודה משולבים היטב על ואריז, שהתלווה אליו סוג-של בעל כורחו אל המסע, יש מצב שלתמיד, ומוצא את עצמו בבית שדומה להחשיד לזה של הבחור שסרסר את דאינריז בסיוע אחיה בעונה הראשונה לח'אל המרבה במחיר.
במירין, כוחות דאעש המקומיים מפילים בחוצפה ברברית פסל שמור היטב של אלה אשורית-אסוסית כלשהי, או משהו, באחד מהקטעים המסוגננים שכבר נחשפו בטריילרים. בינתיים, בבית בושת מקומי, אחד מהבלתי טמאים (שלרגע נראה כאילו מדובר בתולע אפור שעשה הרבה מאוד סטרואידים בפגרה) - שכזכור לא ממש אמורים להביע עניין בסביבה כזו מלכתחילה, כפי שתזכיר בהמשך מיסאנדיי למתקשים - מוצא את מותו מידי דמות במסכת זהב מסתורית, עטורת קרניים. חדי העין ודאי הבחינו במסכה הזו בתערוכה שהוקדשה לסדרה בנמל תל אביב בחול המועד פסח, שם הוצגה כאחד מהפריטים הצפויים לככב בעונה החדשה. זכרו את המסכה.
וכאילו לא היה לנו קפוא מספיק בעצמנו כאן במזרח התיכון, אנחנו קופצים לקצת זמן איכות עם ג'ון סנואו בטירת שחור, למרגלות החומה. באופן מפתיע, אין תור של אנשים עם מוטות סלפי בסמוך למעלית אל ראש החומה, ובראשה מחכה סטאניס, שמתחקר את מניעיו של ג'ון לפני שהוא מגלה לו שהוא מקווה לשכנע את הפראים להצטרף אליו, תחת ניצוחו של הסרבן הגדול מכולם, מאנס ריידר. בהצלחה עם זה.
בשתי סצנות קצרות אנו זוכים להצצה בצמדים השנואים/אהובים עלינו, הלא הם אצבעון וסאנסה, ופודריק ובריאן, ממשיכים לנוע אל יעדיהם הלא ברורים במירוץ למיליון הראשים הכרותים. זה רק אני, או שקצת פג גם המתח הקריפי של הראשונים וגם הקסם החינני של האחרונים?
בהלוויה של טייווין, פוגשת סרסיי בן משפחה צעיר שבעבר השתמשה בו כתחליף-ג'יימי הקרוב ביותר למקור הגנטי. נראה כי הוא עבר מטמורפוזה משמעותית בפריזורה (כל הגברים חייבים למות, ונראים יותר טוב עם שיער קצר), כמו גם במערכת האמונות הפנימית, אחרי שבפעם האחרונה שראינו אותו עזר למלך רוברט להשתפד על חזיר בר בסיוע מיטב יינות הארץ. מדוע הוא חוזר כעת לתמונה? אולי כי מספר הלאניסטרים הצטמצם דרמטית (ציון לשבח והיי-פייב לטיריון, 500 טריליון נקודות לבית טיירל), ואולי כי שמור לו תפקיד בהמשך דרכה של סרסיי.
ובחזרה לצמד אהוב באמת, טיריון וואריז - קוטל-יד-המלך מגלה שהוא עתיד לפגוש את מלכת הדרקונים. ואריז חושב שבמצבו הקיים ובאופן כללי, ראוי שטיריון יפסיק להתעסק בקקי ויתמוך בעלייתה מחדש לכס הברזל ("הרסטורציה הטארגריאנית", כפי שהוא קורא לזה כשהוא מכין כבר את דפי ההיסטוריה). מפגש בין דאינריז לטיריון, שתיים מהדמויות האהובות ביותר בתולדות הסדרה שעדיין יש להן ראש על הכתפיים (אם לא ה-)? אחרי כל כך הרבה זמן שחיכינו שדאינריז תזיז את ישבנה המלכותי לכיוון כס הברזל, הכס יעשה את דרכו אליה? קשה לדמיין משהו שישמח יותר את צופי הסדרה. ואריז בינתיים ממשיך להיחשף יותר ויותר כאחד מצירי כוחות הטוב המשמעותיים בווסטרוז.
דאינריז לומדת בפרק הפתיחה, שוב, שאין מלוכה אצילית בלי פוליטיקה מלוכלכת, ושאין סוף למטלות והבעיות בגרסת אסוס לסימס, לא משנה כמה היא תעצום עיניים ותשיר לה-לה-לה. כשהיא נזכרת שהיא צריכה לבדוק מה שלום הילדים האהובים ו/או ארסנל האימים שלה, היא מגלה שהדרקונים התבגרו יפה, וגם שיוצרי הסדרה הבינו ששווה להוציא קצת יותר כסף על אפקטים ואוכל לזוחלים מכונפים. שייראו ויתנהגו קצת יותר כמו אבא סמאוג כשיהיו גדולים.
לסיום, חוזר הפרק אל מרגלות החומה, שם מקבל ג'ון סנואו ממאנס ריידר את התשובה הצפויה מראש, ומאנס מקבל ליווי אישי אל המוקד המחכה לו, ולמליסנדרה שתנצח על טקס הברביקיו האנושי הכל כך אהוב על אל האור הנערץ שלה. ג'ון מכיר לו חסד אחרון ומפלח את ליבו, ייגריט סטייל.
העונות הראשונות של "משחקי הכס" נטו להיפתח באיטיות ולהגיע לשיא מחריד-כלשהו רגע לפני תום העונה. פרק הפתיחה מכניס אותנו במיטב המסורת בקצב נינוח למדי (יש שיאמרו מדי) אל לב האירועים, אך ניתן לקוות כי העונה הזו בנוייה באופן דומה יותר לעונה הקודמת, בה רגעי המפתח פוזרו באופן הוגן ומהנה יותר עבור הצופים. בפתיחת העונה החמישית, למרות היעדרה הברור של אריה, ההרגשה היא כמעט כאילו לא עזבנו את ווסטרוז. ואם זה ככה, איך זה שכל כך התגעגענו?
