"אפס ביחסי אנוש" גנב את ההצגה בטורקיה

שלוש הקרנות מלאות מפה לפה של הסרט "אפס ביחסי אנוש" בפסטיבל הקולנוע הגדול והחשוב בטורקיה הבהירו כי רב המשותף על המפריד בין שני העמים, וגם אפשרו לנפץ כמה מיתוסים בנוגע לחברה הישראלית. 

"היה מרגש לשמוע את הקהל הטורקי מתגלגל מצחוק מהומור ישראלי ובפרט מהומור צבאי שקל לנו כישראלים לחשוב שהוא רק שלנו. צריך לזכור שגם הטורקים משרתים בצבא וגם הם חווים זאת בגיל צעיר. מושגים כמו 'שביזות יום א'', השאיפה לשרת בקריה או 'שתיית שחרור' הצליחו לחצות את הגבולות החברתיים, להצחיק ולרגש גם בטורקיה, ויש בכך הישג לא מבוטל, היות שברור שהצבא הישראלי נתפס פה באופן שלילי מאוד מאז אירועי המרמרה". כך סיפר סגן הקונסול הישראלי באיסטנבול אוהד אבידן קינר, בעקבות השתתפותו של הסרט הישראלי המצליח בפסטיבל הקולנוע IKSV, הגדול והחשוב מבין פסטיבלי הסרטים בטורקיה.

נלי תגר. "פתרנו את הסכסוך"

מתוך הסרט. שביזות יום א' גם בטורקיה

הקונסוליה יזמה את הבאתן של כוכבות הסרט השחקניות דאנה איבגי ונלי תגר להקרנה השלישית מול אולם דו-קומתי מלא, המכיל 400-350 מקומות, על גדות נהר הבוספורוס. בתום ההקרנה השיבו השחקניות לשאלות הקהל גם בנושאים פוליטיים כגון יחסי איראן-ישראל. רוב השאלות עסקו בסוגיית שירות נשים בצה"ל. "מעניין היה לראות כיצד כל החומות של התפיסות המוקדמות מתרסקות, כאשר מתייצבות שתי השחקניות המוכשרות ועונות לשאלות הקהל הטורקי באופן ישיר וכן", סיפר סגן הקונסול קינר.

לדבריו, הקונסוליה מקדישה תקציבים כדי לחשוף את הפנים המורכבות של החברה הישראלית בחו"ל ובפרט לקהלים שעמם יש לישראל כמדינה בעיית מיתוג. "חשוב לנו שייראו שאצלנו משרתות נשים בצבא, שיש יחס נאות להומוסקסואלים ולסביות, שיש ריבוד חברתי וזכויות מיעוטים ובעיקר שיש דמוקרטיה שבה אפשר לדבר על כל הנושאים הללו. אלו הפנים האמיתיות שלנו וחשוב שהטורקים ייחשפו גם לזה. מה שמעניין שהציבור הטורקי לא בחל בהומור הישראלי וידע לצחוק בכל המקומות הנכונים גם שנראה שמדובר באנקדוטות מהחוויה הישראלית האותנטית".

השנה הייתה שנת השיא בהשתתפות הישראלית בפסטיבל הקולנוע בטורקיה. כמו כן הוצגו וזכו להצלחה בפסטיבל הסרטים גט, תרשום ערבי, מיתה טובה ועוד.

השחקנית נלי תגר התיידדה במהלך הפסטיבל עם במאי סרטים איראני, איט נג'אפי: "התחלנו לדבר על איראן, על לוזאן, על תימן, קצת על נתניהו, קצת על ארדואן. הוא ביים סרט שאסור להקרין במדינה שלו, על שירת נשים שאסורה באיראן. האיסלמיסטים המשוגעים האלה, הא? ואז דיברנו על סרטים, על גונדי, על איספאהן, על תל אביב, על מסיבות, בחורות. התחבקנו, ואז די פתרנו את הסכסוך ואז בכינו קצת".