לתשומת לבך, וקסמן: אנחנו לא זגורים

ענת וקסמן היא קורבן. קיתונות השנאה והבוז שהיא סופגת ביומיים האחרונים לא באמת מגיעים לשחקנית הנפלאה, אפילו שיש כבר כאלו ששואלים בתמיהה מזויפת "תזכירו לי מי היא?", כאילו לא צפו בה במשך עשור בפריים טיים של ערוץ 2. וקסמן היא קורבן של יוצרים מזרחיים (כן, דווקא יוצרים מזרחיים), הקשת הדמוקרטית המזרחית וגם של התקשורת. כל אלו חוטאים באופן קבוע בייצוג מזרחי חד צדדי, נבער ועילג. אז בואו נצעק את זה פעם אחת ובחוזקה: אנחנו לא זגורים!

וקסמן. לא באמת מכירה מזרחים(צילום: ענת מוסברג)

"תגיד שושן, גם אצלכם מתנהגים ככה?", שואלים אותי שוב ושוב בחודשים האחרונים רבים ממכריי האשכנזים שצפו בסדרה "זגורי אימפריה". וכך, שוב ושוב, נאלצתי להסביר שלא. לא מקללים בבתים שלנו, לא עושים כישופים ואפילו לא מדברים בבוז על האשכנזים. אבל בשבילם, זגורי היא כמו צפייה בנשיונל ג'אוגרפיק או טיול חינם בגן החיות. כשאיבגי דקלם טקסטים על קיפוח, הוא דיבר ב"אנחנו המרוקאים" וכך הסדרה נתפסה, למרבה הצער, כסדרה שמייצגת עדה שלמה. עכשיו לך ותתקן את הנזק שנגרם לעדה ובראש ובראשונה דווקא ליוצר שלה, שהפך את שם משפחתו למייצג של הערסים, הגזענים וחסרי ההשכלה. פעם עוד קראו להם בשם הפוליטיקלי קורקט "מוחלשים", היום הם פשוט זגורים. ו"הם" לצערי הפכו להיות "כולנו".

יותר נזק מתועלת. זגורי אימפריה(צילום: אוהד רומנו)

עצוב ומקומם שדווקא היוצרים המזרחים שקיבלו הזדמנות אדירה ליצור תוכניות טלוויזיה ולהביא קול אחר ואותנטי למסך, בחרו ללכת למקום הנמוך והשטחי בייצוג מזרחיים. אותו מקום מוכר שכולל נפילה לכל סטריאוטיפ אפשרי. והכל, למען הסגידה לרייטינג או על מנת לרצות את מנכ"לי הערוצים על ידי פנייה למכנה הנמוך ביותר. את התוצאה, אפשר לראות כעת בדמות חברה מפולגת ושסועה.

הנה עוד דוגמאות: למה אסי עזר היה חייב להפוך את אביב אלוש למוכר במאפייה של אבא שלו שזוכה לראות עולם בזכות דוגמנית בלונדינית עשירה? האם זה כי ידוע שכל המזרחים עובדים בעסקים שמסתיימים ב"ובניו"? כי המזרחי תמיד יהיה עובד הכפיים הפשוט? שלום אסייג לפחות קרא לסדרה שלו "שנות ה-80" כדי שלא נתבלבל בזמן התרחשותה, אבל מי זוכר שמדובר בעשור ההוא כשהוא צופה בזה בשנת 2015? כמעט 50 שנה נמצאת איתנו הטלוויזיה הישראלית ועד שמזרחי מקבל הזדמנות ליצור תוכנית, דווקא הוא מנציח סטיגמות עתיקות בלי לקחת בחשבון את ההשלכות. 

אז נכון, זגורי, עזר ואסייג כתבו על דברים שראו ושמעו בתור ילדים אבל כבר עברו מאז עשרות שנים. אז אולי די. איפה הם חיים שהם מנסים להצדיק את הנרטיב ההוא והעיסוק בזה דווקא היום ועוד בצורה קיצונית ומעוותת? האם הרייטינג והפרסום שווים את הוצאת השד העדתי מהבקבוק כמו אחרוני הפולטיקאים שמחזירים את השיח העדתי שוב ושוב?

המזרחי תמיד יהיה עובד כפיים?(צילום: ערוץ 2)

אני מרחם על ענת וקסמן כי אין לה באמת שמץ אינטרקציה עם הציבור המזרחי, וכל מה שהיא מקבלת בטלוויזיה זה זגורים, כתבות נואשות רייטינג של אמנון לוי על השד העדתי וחברי "הקשת המזרחית" כמו הבמאי רון כחלילי שלא מפסיקים לצרוח תחת כל במה אפשרית על הקיפוח. אלו, לטעמי, רק מביאים יותר נזק מתרומה אמיתית לציבור שהם מתיימרים לייצג. תוסיפו למיקס גם את מהדורות החדשות שנזכרות בפריפרייה רק בעונת הבחירות, או לחלופין במלחמות - אז תושבי הדרום נשפטים כשהם אחוזי בהלה ופחד ומלאי כעס טבעי ומוצדק, וכמובן שיש את המימונה שם הם לועסים מופלטה דביקה.