בג"ץ אישר 'רשימות שחורות' לחשודות בניאוף
השופטים דחו עתירה נגד מאגר מידע של בתי הדין הרבניים העוסק באסורות ואסורי חיתון, ממזרים ועוד. העותרות טוענות: "זו פגיעה אנושה בכבוד"
פסקי דין נוספים בנושא - בערוץ משפט ב-ynet:
נפסלו נישואי האישה הבוגדת: "הייתה זנות"
ביה"ד הרבני לאישה: בגדת - לכן לא תתחתני
אישה בוגדת? כך מפלה ההלכה לטובת הגבר
ההחלטה התקבלה בנוגע לעתירה שהגישה אישה שנכללה ב"רשימות השחורות", ואליה הצטרפו ארגונים כגון "מרכז צדק לנשים", "קולך", "מבוי סתום" ומרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן. העתירה הייתה שלב נוסף במאבק שמתנהל נגד
המאגר של הנהלת בתי הדין הרבניים, שכולל מעוכבי נישואים, מידע לגבי ממזרים, ספק ממזרים, אנשים שנקבע כי אינם יהודים, אסורי חיתון בגין ניאוף ועוד.
העותרות טענו כי בית הדין הרבני אינו יכול להכריע בנושאים אשר לא נתבררו על ידו. במקרי גירושים בהסכמה, נטען, שאלת הניאוף לא עמדה לבחינה והכרעה ולכן לא ניתן לתת החלטות בעניינה. הן הוסיפו שהחלטות מסוג זה פוגעות בזכויות היסוד של נשים בישראל, בכבודן, בשמן הטוב, בזכות לחיי משפחה, בפרטיות ובשוויון, בעיקר משום שאיסורי הניאוף חלים על האישה ולא על הגבר.
עם זאת, בעקבות העתירה פרסמה הרבנות הנחיות בנושא שאמורות לכאורה להקל במידת מה על האפליה, וכעת ממתינות העותרות– והמדינה – לראות מתי הן יוסדרו בפועל.
על פי ההנחיות, בטרם הטלת מגבלת נישואים בגין ניאוף יתקיים בירור ראייתי. כמו כן הן מאפשרות לברר את טענת הניאוף בפני שלושה דיינים. לבסוף, בדומה להצעת העותרים, שביקשה ליצור סימטריה בין נשים לגברים בלשון, ההנחיות נוקטות לשון כללית ("בן זוג").
עד היום, אם במהלך הליך גירושים בבית הדין הרבני היה הדיין מתרשם שאחד מבני הזוג נאף, הוא יכול היה לקיים בירור בעניין בלי להתחשב ברצונות הצדדים ומבלי לשמוע ראיות. בעקבות בירור כזה, בית הדין הרבני יכול להטיל על האישה איסור להינשא בעתיד למי שהתגרשה ממנו ("הבעל"), וכן למי שנקבע כי קיימה עמו יחסי אישות בתקופת הנישואים ("הבועל"). המגבלה נרשמת על גבי הגט וברשימה של בתי הדין.
במהלך הדיון בעתירה טענו בתי הדין הרבניים והיועץ המשפטי לממשלה כי הסמכות הייחודית של בתי הדין לדון בענייני נישואים וגירושים של יהודים בישראל, מאפשרת לדון בכושרו של אדם להינשא ובמגבלות שחלות עליו לפי דין תורה. בעידודו של בג"ץ קיימו הצדדים כמה פגישות שהובילו להנחיות שהוזכרו לעיל.
בעקבות ההנחיות החדשות, החליטו הנשיא בדימוס אשר גרוניס, השופט ניל הנדל והשופטת דפנה ברק-ארז שהעתירה מיצתה את עצמה. השופט גרוניס הסביר כי ההנחיות למעשה שינו את המצב המשפטי בכך שהציבו אמות מידה מוגדרות, ובנסיבות אלה אין מקום להמשיך לדון בעתירה.
העתירה נמחקה אך עם זאת הבהיר בית המשפט כי טענותיהם העקרוניות של העותרים שמורות להם במידה שיחליטו לעתור שוב לאחר שייבחן יישום ההנחיות החדשות.
- לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ העותרים: עו"ד סוזן וייס, עו"ד אלונה טולדנו, עו"ד עדי בלוטנר, עו"ד ניצן כספי-שמעוני
- ב"כ המשיבים: עו"ד שמעון יעקבי, עו"ד חני אופק
- עו"ד ד"ר שרון פרילינג עוסקת בדיני משפחה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
