49 ימי חופש בשנה: "למה זה נקבע בחדר חשוך?"
חשבתם שחופש פסח בלתי נגמר? בשנה הבאה הוא יהיה ארוך יותר. ארגוני ההורים מבקרים את קבלת ההחלטות ודורשים לשתפם בתהליך: "הורים צריכים להיות עם הילדים שלהם, אבל לא יכולים". מה אורך החופשות בעולם?
פרסום לוח החופשות של משרד החינוך מעורר תגובות נזעמות בקרב ארגוני ההורים. "למה ימי חופשת הילדים, שהם הדבר שהכי משפיע על תעסוקת ההורים, מתבססים על הסכמי התעסוקה של המורים ונקבעים בחדר חשוך, בלי חקיקה וללא היוועצות עם ההורים?", תוהים ב"הורים עובדים לשינוי". יו"ר ועד ההורים בירושלים קרא לעגן את הנושא בחוק, כדי "שלא יאפשרו לשחק עם מספר ימי החופשות בכל שנה".
מלוח החופשות לשנת הלימודים הבאה עולה כי חופשת הפסח תימשך 18 ימים. הורים רבים טענו כי התווספו יומיים של חופשה על זו המקורית, אלא שלטענת משרד החינוך היומיים האלה נופלים על סופי שבוע ולכן הם מחויבים להשיבם למורים. בפועל, לדבריהם, אין שינוי במספר ימי החופשה. אחרי שלוש שנים שבהן נפתחה שנת הלימודים ב-27 באוגוסט, שבו בשנת הלימודים הנוכחית ללימודים ב-1 בספטמבר, כך שנמנו 219 ימי לימוד בבתי הספר היסודיים ו-209 בעל-יסודיים. בסך הכול צפויים בשנת הלימודים הבאה 49 ימי חופשה במהלך השנה - וזה עוד בלי החופש הגדול.
אלא שגם אם טענת משרד החינוך מתקבלת, מספר ימי החופשה במערכת החינוך בישראל לא הגיוני. הפער בינו לבין מספר ימי החופשה השנתית של הורים עובדים גדול מאוד. ממסמך של מחלקת המחקר של הכנסת מ-2011 עולה כי בבריטניה ניתנים לתלמידים 37 ימי חופשה במהלך השנה, באוסטריה, אוסטרליה וניו זילנד 35, בבלגיה 34, ברומניה ופורטוגל 32, בסלובקיה 29, בדנמרק 28, בהונגריה 24, בסלובניה 22 ואילו בצ'כיה - 18 ימי חופשה במהלך שנת הלימודים.
תחת שרביטו של שר החינוך לשעבר שי פירון ניסו ארגוני ההורים להביא לשינוי בלוח החופשות, ולקרב אותו למספר ימי החופשה של ההורים. בסופו של דבר יצאה לדרך תוכנית "בתי הספר של החופש הגדול", שקיבלה את ברכת ההורים. אבל לא די בכך. ההורים עדיין קורסים תחת נטל החופשות ונאלצים להפסיד ימי עבודה כדי לשהות עם ילדיהם הקטנים שמוסדות הלימוד שלהם נסגרים, בפסח למשל שבוע לפני ערב החג.
בלי חקיקה? בלי להתייעץ?
יערה ישורון, יו"ר ארגון "הורים עובדים לשינוי", דחתה את טענת משרד החינוך על כך שהיומיים הנוספים נופלים על סופי שבוע. "עובדה היא שחופשת פסח אמורה לכלול 17 ימים אבל היא נמשכת 18. אז עכשיו בכל חג שייפול על שבת נצטרך להחזיר ימים? זה נשמע לא הגיוני. למה ימי חופשת הילדים, שהם הדבר שהכי משפיע על תעסוקת ההורים, מתבססים על הסכמי התעסוקה של המורים ונקבעים בחדר חשוך, בלי חקיקה וללא היוועצות עם ההורים? למה אפשר לשחק בצורה כזו בימי החופשה? למה פעם סופרים ככה ובשנה אחרת ככה?".
פז כהן, יו"ר ועד ההורים בירושלים וחבר פורום ועדי ההורים היישוביים, הוסיף: "היום מקומות העבודה במשק הם מקומות עבודה משתנים. אנשים לא נשארים בעבודה 30 שנה וכבר לא צוברים ימי חופשה. התוצאה היא פערים עצומים בין מספר ימי החופשה שלנו לאלו של הילדים. הבעיה הראשונה היא במספר ימי החופשה של העובדים - צריכים לתת יותר. הורים צריכים להיות עם הילדים שלהם, אבל הם לא יכולים כי הורה מקבל 20-10 ימי חופשה בשנה והילד שלו מקבל 49 ימים אפילו לפני חופשת הקיץ, זה לא הגיוני. לא יכולים להחזיק משפחה ככה".
כהן הצטרף לדבריה של ישורון והלין על כך שההורים לא שותפים להרכבת לוח החופשות: "אני חושב שצריך לעגן את הנושא הזה בחוק כך שלא יהיה ניתן לשחק עם מספר ימי החופשות".
בפורים האחרון הגישו כמה הורים עתירה לבית המשפט ודרשו כי קביעת לוח החופשות תיעשה בשיתוף פעולה מלא עמם. כמו כן דרשו לקבל פיצוי על יום וחצי שלטענתם נוסף השנה בלוח החופשות של תלמידי ישראל. הדיונים בין הצדדים נמשכים בנושא.
עמית טרייסטר, אב לארבעה ששניים מהם לומדים במערכת החינוך, אמר: "כל הזמן נאבקים להעביר יום מפה, להוריד יום משם, אבל לא מדובר פה ביום או יומיים. המשק מורכב מהורים עובדים, ילדים, מעסיקים, כל הדבר הזה צריך לפעול כמנגנון אחד. צריך לבדוק איך ההורה העובד לא יצטרך לחפש קומבינות בשביל ללכת לעבודה. אני לא צריך להתחנן על נפשי כדי שיהיה לי חופש כשלילד שלי יש חופש".
הוא הדגים: "חנוכה, השבוע שלפני פסח, איסרו חג – אלה ימים שהמשק עובד בהם באופן מלא וההורים העובדים הם חלק מהמשק. אי-אפשר לגזור עליהם ימי חופשה בכוח. את הנושא הזה חייבים להעלות לרמת מקבלי ההחלטות, זה האתגר של הממשלה הבאה".