יוצאי צ'כוסלובקיה? חוק מקל לקבלת אזרחות

בישראל חיים אלפי יוצאי המדינה שהתפרקה בשנות ה-90. בזכות תיקון בחוק זכאים הם וצאצאיהם לאזרחות של צ'כיה או סלובקיה. איך עושים זאת?

עו"ד ערן וגנרפורסם: 16.04.15 , 08:23

אלפי ישראלים, צאצאיהם של יוצאי צ'כיה וסלובקיה, שלא היו זכאים בעבר לאזרחות בשתי המדינות הללו, יכולים לקבל אותה כיום: צאצאים לאב צ'כוסלובקי, שהתחתן לפני 23 ביוני 1947 זכאים לקבלת אזרחות צ'כית או סלובקית.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

צ'כוסלובקיה הוקמה בסוף מלחמת העולם הראשונה (1918), בצל התפרקות הקיסרות האוסטרו הונגרית. ב-1945, עם תום מלחמת העולם השנייה, סופח לברית המועצות אזור הקרפטים שהיה שייך למדינה, וכיום השטח שייך לאוקראינה. ב-1993, בעקבות "מהפכת הקטיפה", פוצלה צ'כוסלובקיה לשתי רפובליקות: צ'כיה וסלובקיה.

שתיהן חברות מלאות באיחוד האירופאי החל מ-2004 ואזרחיהן נהנים מכל ההטבות שמקנה האיחוד האירופאי כגון זכות מגורים, עבודה ולימודים בכל מדינות האיחוד. לאחרונה, לאור שינוי המדיניות של הצ'כים והסלובקים נפתחו דרכים חדשות לקבלת אזרחות בשתי המדינות ליוצאי צ'כוסלובקיה וצאצאיהם.

אזרחות צ'כית

לפי סעיף חדש בחוק הצ'כי, המכונה "סעיף 32", מבקש אזרחות צ'כית שאביו (להבדיל מאמו) היה זכאי לאזרחות צ'כית והתחתן בנישואים אזרחיים לפני 23 ביוני 1947, זכאי לקבלת אזרחות צ'כית וכך גם צאצאיו וצאצאי צאצאיו.

לדוגמה, אזרח צ'כוסלובקי שהיה בעל מגורי קבע במדינה, עלה לישראל ב-1938. הוא התחתן עם אישה שאינה ממוצא צ'כי ב-1945 ונולד להם בן ב-1950. לבן נולדו שלוש בנות ולכל בת נולדו שלושה ילדים. במקרה זה, כל בני המשפחה יהיו זכאים לקבלת האזרחות הצ'כית.

דגל צ'כיה. אפליה בין גברים לנשים בקבלת אזרחות(צילום: AFP)

למרבה הצער החוק מפלה בין נשים לגברים. כך, אם אישה ממוצא צ'כוסלובקי התחתנה עם גבר שאינו ממוצא צ'כוסלובקי לפני 23 ביוני 1947, אזי האזרחות הצ'כית שלה תישלל, ומן הסתם צאצאיה לא יהיו זכאים לה.

במקרים רבים נאלצו אזרחים שעזבו את צ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה לוותר על אזרחותם, או שאזרחותם נשללה ללא ידיעתם. במקרים האלה לא ניתן יהיה להעביר את האזרחות לצאצאים. בנוסף, לעיתים נשללה האזרחות הצ'כית מיוצאי צ'כיה אשר הגדירו את עצמם עוד בטרם מלחמת העולם השנייה כגרמנים, ולא שינו את הסטטוס שלהם אחרי המלחמה כיוון שכבר לא גרו בצ'כוסלובקיה.

לפי החוק הצ'כי והחוק הסלובקי אסור להחזיק באזרחות צ'כית וסלובקית במקביל. למעשה, כל מגיש בקשה לאזרחות צ'כית חייב להגיש גם בקשה מקדימה לאזרחות סלובקית – ולהידחות. זהו תנאי מרכזי לקבלת האזרחות. כך שבפועל, כדי לקבל את האזרחות הצ'כית, יש לפנות גם לרשויות הצ'כיות וגם לרשויות הסלובקיות בבקשה מסודרת לאזרחות לגבי כל מבקש, גם אם הוא קטין.

לגבי אזרחי צ'כוסלובקיה יוצאי איזור הקרפטים וצאצאיהם – ניתן להסדיר להם אזרחות צ'כית רק אם אב המשפחה היה תושב קבע בשטח צ'כיה אחרי מלחמת העולם השנייה ובחר באופן אקטיבי באופציה להישאר אזרח צ'כוסלובקי.

לכל המבקשים שעומדים בתנאי סעיף 32 ומעוניינים באזרחות צ'כית מומלץ לפעול בהקדם שכן החוק הנ"ל עלול להשתנות לרעה, כך שתוגבל זכותם של הצאצאים לקבלת האזרחות.

מבחינת המסמכים הנדרשים, על מבקש הבקשה להעמיד תשתית ראייתית שמוכיחה את זכאותו לאזרחות צ'כית. בין היתר עליו להגיש לרשויות תעודות ישראליות כגון תעודות לידה, תעודות המעידות על אזרחות צ'כית, תעודות נישואין, תמציות רישום ותעודות שינוי שם. כל התעודות בשפה העברית צריכות להיות מתורגמות לצ'כית לאחר שעברו אישור אפוסטיל (אישור הניתן על ידי משרד החוץ הישראלי תמורת אגרה המאשר כי התעודה לא מזויפת).

אזרחות סלובקית

כיוון שצ'כיה וסלובקיה היו בעבר מדינה אחת, תשתית החוקים בקשר לקבלת האזרחות דומה. יחד עם זאת קיימים שינויים בחוקי האזרחות בין שתי המדינות.

לפי החוק הסלובקי המקביל לסעיף 32 הצ'כי, צאצאים של גבר בעל אזרחות סלובקית שהתחתן לפני 23 ביוני 1947 זכאים לאזרחות סלובקית. יחד עם זאת, על מגיש הבקשה להוכיח כי אב המשפחה היה בעל מגורי קבע בסלובקיה או בעל אזרחות בתוקף בין ספטמבר 1939 לספטמבר 1949.

מדובר בנטל שקשה מאוד לעמוד בו מפני שרבים מיוצאי סלובקיה עזבו את צ'כוסלובקיה בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה ללא מסמכים או דרכונים, וכיום קשה מאוד לשחזר ולאתר בארכיונים בסלובקיה מסמכים מתאימים.

יחד עם זאת, במקרים רבים יוצאי סלובקיה שמרו על מסמכים מתאימים, בעיקר כאלו שעזבו את סלובקיה בין השנים 1945 ל-1949, או כאלה ששמרו את המסמכים שלהם עם עלייתם ארצה בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה.