הפסדנו את גיא לוי / טור

גיא לוי לא אדם רע. ממש לא. ודאי לא "גיא לוי החדש", זה המקפיד לשדר מסרים חיוביים וליצור סביבו אווירה של אופטימיות קוסמית. הוא גם לא טיפש. נהפוכו. מדובר באחד המאמנים הרהוטים והאינטליגנטיים בכדורגל הישראלי.

סערת גיא לוי:

• גיא לוי: "זה לא הזמן לצרף ערבי לבית"ר"
• יו"ר עמותת אוהדי הפועל ת"א: "בית"ר הייתה צריכה להיעלם"
• מנכ"ל בני סכנין: "אם כך גיא לוי חושב, זה עצוב"
  

ודווקא בגלל כל אלה, הדברים שאמר אמש בראיון ל-102FM ("גם אם יהיה שחקן ערבי טוב לא אביא אותו. גם את נאתכו לא הייתי מביא. 'לה פמיליה' אנשים מצוינים ואוהדים נהדרים") מכעיסים, מטרידים ובעיקר – מדאיגים.

גיא לוי. דברים מכעיסים ובעיקר מדאיגים(צילום: אלעד גרשגורן)

כי לא מדובר בסתם עוד נאום התחנפות והתרפסות בכדי למצוא חן בעיני הקהל, אלא בדברים שנאמרים מתוך פחד. פחד למקום העבודה שלו שלא יסכים לקבל דעות מנוגדות, אפילו אם הן גזעניות ומנוגדות לחוק. גם הוא הבין מהר מאוד שמי שמנהל את בית"ר ירושלים זה בכלל לא אלי טביב, אלא לה-פמיליה.

מה שמטריד ומדאיג הוא שגיא לוי בסך הכל אומר את האמת, רק לא את האמת שלו. אלה לא משפטים התואמים את החזות הפייסנית שעטה על עצמו בשנים האחרונות. גיא לוי אומר את האמת של בית"ר ירושלים. אמת בלתי נסבלת. אמת של פחד ויראה. אמת בה משליכים אבנים על מי שחושב אחרת.

אבל זו כבר אמת של מדינה שלמה. חפשו פוסטים

 פייסנים בפייסבוק הקרוב לביתכם ותראו את הלינץ' שנכתב בתגובות. היכנסו לעמוד של נשיא המדינה רובי ריבלין, אוהד שרוף ולשעבר יו"ר בית"ר, וקראו את הסקילה הווירטואלית על פוסטים שוחרי שלום, על ידי אנשים נורמטיביים שלא מפחדים להזדהות בפרצופם האמיתי.

קרב אבוד?

אבל מצד שני, אולי הוא לא באמת נהג בחוכמה. עד כמה שזה עצוב לומר, ייתכן כי זו תמימות, או אפילו צביעות, לומר כי היה עליו להגיד דברים מנוגדים. כולנו זוכרים מה קרה לאריאל הרוש. המצב לא כזה פשוט וכן, זו עדיין הפרנסה שלו. כנראה לאיש מאתנו לא היה אומץ לצאת בקריאה ישירה נגד. כולנו זוכרים מה קרה לאיציק קורנפיין.

כולנו זוכרים מה קרה לקורנפיין(צילום: אסף שקד, בית"ר ירושלים)

אבל היו גם שתי אפשרויות אחרות: האחת – לא להגיע לבית"ר. אבל זו אפשרות ששייכת אך ורק למתי מעט שבאמת מוכנים לעמוד על העקרונות שלהם. האפשרות השנייה – להתחמק. זה לא האידיאל, אבל עם לשון חכמה כמו זו של לוי, אפשר היה לפחות להתרחק מהאש, להגיד אין תגובה או למסמס את העניין. לפחות לא לעודד את הדעה. ובכל זאת, לוי בחר להשתמש בלשון שלו על מנת ללקק ולהתחנף לגזענות.

מי עוד יאמין למסרים הפייסנים שלו? מי יקנה את החזות הוורודה והאופטימית? איך הוא יוכל לחזור לקבוצה כמו בני סכנין, שהייתה מקום העבודה האחרון שלו לפני בית"ר? הוא לא. כי גיא לוי קיבל עוד הוכחה לכך שמי שמתקרב לבית"ר בשנים האחרונות, נכווה.

הפסדנו את גיא לוי. הפסדנו עוד קול שפוי. הפסדנו גם את בית"ר, אבל זה כבר מזמן. לא היינו שולחים או מצפים מאף אחד להסתער לשדה הקרב מבפנים ולנסות לנצח במלחמה הזו ולשנות את המצב. מדובר בקרב אבוד.

לסכנין גיא לוי כבר לא יחזור(צילום: ראובן כהן)

אז מה כן אפשר לעשות? 1. במקומות בהם עוד יש סיכוי לשינוי ומיגור הגזענות, כמו למשל במכבי ת"א ומקרה מהראן ראדי, לפעול בכל הכוח. לחזק את הקבוצה (שעדיין לא עושה מספיק) ואת הקהל השפוי. לא לאפשר השתלטות עוינת כמו בבית"ר.

2. לעזוב. כי כל מי שמאמין שעוד יש דבר כזה שנקרא בית"ר, שהערכים הישנים עוד קיימים, יש לו מפלט –בית"ר נורדיה מחכה לכם.

• מסכימים? הצטרפו לדיון בטוויטר של שרון דוידוביץ'  או בעמוד הפייסבוק .