מפינלנד לישראל: יותר עצמאות למורים?
מחליפו של שי פירון יכריע אם לאמץ שיטות הנהוגות במערכת המוצלחת של המדינה האירופית. התוכנית שמתפרסמת כאן לראשונה, שתנוסה בשלב ראשון בשני יישובים, תצמצם את פיקוח משרד החינוך. היוזמים: "הפינים הפכו למושא הערצה"
Huomenta opiskelijat – ובתרגום מפינית לעברית: "בוקר טוב תלמידים". ל-ynet נודע כי משרד החינוך בוחן אפשרות ליישם את עקרונות מערכת החינוך של פינלנד בבתי הספר בישראל. במסגרת פיילוט שעליו שוקדים בשנה האחרונה איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות, מכללת סמינר הקיבוצים ואנשי משרד החינוך, יקבלו שתי רשויות אוטונומיה גדולה יותר בנושאי חינוך, וכוחו של המשרד בנעשה בבתי הספר יצומצם.
אם הפיילוט ייצא אל הפועל, הרשויות המקומיות, המנהלים והמורים יזכו לעצמאות רבה יותר בהשבחת כוח ההוראה, בבחירת תוכני הלימוד, בדרכי ההוראה ובדרכי ההערכה. בזיקה לגישת
זה עשור שפינלנד נחשבת למעצמת חינוך בשל הישגי תלמידיה במבחנים הבינלאומיים, איכות מוריה ומעמדם בציבור, האוטונומיה הפדגוגית שעומדת לרשות בתי הספר וסגלי ההוראה וצמצום הפערים החברתיים. מכללת סמינר הקיבוצים ואיגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות מקיימים בחמש השנים האחרונות קשרים הדוקים עם שגרירות פינלנד בישראל ועם מומחי חינוך בפינלנד, ויחד בוחנים דרכים לשיתופי פעולה ולהטמעת המעלות החינוכיות הפיניות במערכת החינוך בישראל.
במסמך הבנות שנכתב בנובמבר האחרון והגיע לידי ynet עולה כי הוצע ליישם את הפיילוט במועצה האזורית חוף השרון וביישוב במגזר הערבי, שעדיין לא נקבע. בתוכנית שמבוססת על שיטת החינוך הפינית צוין בין היתר כי למורים תינתן אוטונומיה במעורבות בפיתוח התאמת התכנים הלימודיים ובהתאמתם לצרכים מיוחדים, ולרשויות המקומיות תינתן תשתית של ניהול אוטונומי. ועדת ההיגוי קיימה במהלך 2014 שלוש פגישות עבודה בנושא. לשם גיבוש הפיילוט יסתייעו היזמים בספרו של פאסי סאלברג "לומדים מפינלנד", שיושק לראשונה בעברית בעוד כשבועיים בכנס תל אביב ה-10 לחינוך מתקדם של מכללת סמינר הקיבוצים.
יוזמי התוכנית - פרופסור נמרוד אלוני ממכללת סמינר הקיבוצים ויו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות אבי קמינסקי - יחד עם מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן, מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך חיה שיטאי ונספחת התרבות של פינלנד בישראל סוזן מילנר מנהלים בשנה האחרונה דין ודברים במטרה ליישם את התוכנית.
"בניגוד למה שאנחנו רגילים", הסביר פרופ' אלוני, "השינוי שעשתה פינלנד הוא מערכתי ולא נקודתי. החינוך הפיני לא מציע גימיק כזה או אחר של תכנים או דרכי הוראה, אלא גישה חינוכית ותרבותית כוללת, לקראת איכות חיים גבוהה יותר וחברה הוגנת ומתוקנת. באמצעות רפורמה שיטתית וארוכת-טווח, תוך כדי התנגדות מודעת למגמות הגלובליות הרווחות של תחרותיות וסטנדרטיזציה, הצליחה פינלנד לחלץ את מערכת החינוך שלה מדשדוש בבינוניות ולהופכה למושא הערצה וקנאה ברחבי העולם כולו".
קמינסקי ציין בהקשר זה כי "מערכת חינוך מורכבת מכל כך הרבה דברים: רישום, מבחנים, הכשרת מורים, תוכניות עבודה, תוכניות לימודים, מערכת בלתי פורמלית, טיפול בחינוך המיוחד, ועוד. משרד החינוך יתווה את המדיניות, יגיד לרשות המקומית 'אלה המשאבים שעומדים לרשותך', ולרשות יחד עם צוותי ההוראה יהיה דרור בתהליך יישום המדיניות. משרד החינוך כן יציב סטנדרטים לכל רשות, שייקבעו בהמשך, וזו תצטרך לעמוד בהם. הפיקוח על בתי הספר, בניגוד להיום, יהיה בידי הרשות ולמעשה יהיה קרוב לשטח".
"דגש על ערכים תרבותיים ופדגוגיים"
אחרי בחירת הרשויות יחל תהליך של הכשרת הצוותים. לדברי פרופ' אלוני, "הרשויות המקומיות יצטרכו לבחור בהתחלה צוות של 30-20 איש, בהם מנהלי בתי ספר, מורים ואנשי הוראה נוספים, ויחד עם צוותים של סמינר הקיבוצים ואיגוד מנהלי מחלקות החינוך יבנו מדדים של מערכת החינוך שהם רוצים לראות ביישוב שלהם. למשל, הם ייקחו עשרה עקרונות מתוך הדגם של פינלנד ויעבדו על פיהם. הצוותים יבנו תוכנית לימודית פורמלית ובלתי פורמלית, בדגש על ערכים תרבותיים ופדגוגיים".פרופ' אלוני הוסיף כי "אין פה נוסחה חד-משמעית. מנכ"ל משרד החינוך של פינלנד תמיד אומר שהם לא בדיוק יודעים מה הם עשו שגרם להם להצליח. יש פה משהו הפוך מהתרבות השוויצרית שלנו. זה לא שמחר התלמידים שלנו יהיו ראשונים במבחנים הבינלאומיים. השינוי יהיה קודם כול בהתנהגות התרבותית שלהם, במחשבה, בכתיבה, בדרך ארץ, בחינוך".
במסמך ההבנות הובהר כי בתהליך הכשרת בעלי התפקידים וסגלי החינוך וההוראה יסתייעו הרשויות במרצים אורחים מפינלנד, באדיבות שגרירות פינלנד, שיאירו הן את הצד הפדגוגי-עקרוני והן את הצד היישומי-ביצועי. עוד צוין כי הפיילוט לא יכלול מעבר של סגלי הוראה מ"בעלות" משרד החינוך ל"בעלות" הרשות המקומית.
במשרד החינוך ציינו כי הנושא נמצא בבדיקה. יוזמי התוכנית הדגישו מצדם כי הם לוקחים בחשבון שבקרוב ימונה שר חינוך חדש, ובהתבסס על מדיניותו יכולה התוכנית לקום וליפול. "אנחנו מקווים שהשיקולים הפוליטיים יישארו בצד, וששר החינוך הבא יאמץ את התוכנית", סיכם קמינסקי.
לפנייה לכתב/ת 
