דנקנר לתובעת: "את משקרת"

איש העסקים נוחי דנקנר, מי שהיה במשך כעשור בעל השליטה בקונצרן האחזקות הגדולה במשק אי.די.בי אחזקות, ממשיך להעיד היום (ד') בבית המשפט המחוזי תל אביב במסגרת כתב האישום נגדו על הרצת מניות החברה. במהלך עדות דנקנר, הפרקליטות תקרין קטעים מצולמים מחקירתו ברשות ני"ע.

לפני שלושה ימים במשפט דנקנר בערוץ כלכלה :

דנקנר: לא תכננתי להשפיע על מניית אי.די.בי

על פי כתב האישום בתאריכים 21-23.2.12, הימים שקדמו להנפקת מניות החברה שבה גויסו מהציבור 321 מיליון שקל, רקם דנקנר תוכנית תרמיתית כדי לתמוך בשער גבוה למניה. דנקנר גייס לעזרתו את מקורבו, בעלי חברת ISP איתי שטרום, כדי לבצע רכישות מאסיביות בשערים גבוהים ובהיקף של 42 מיליון שקלים, ובכך "לתחזק" את השער.

מי שביצע בפועל את העסקאות, כך טוענת התביעה, היה עד המדינה עדי שלג, מנכ"ל הברוקראז' ב-ISP, ש"הוזעק" על ידי שטרום לבצע את הרכישות. חלק מהעסקאות היו מתאומות מול חשבון ניירות הערך של חברת סיטי ברוקר שבבעלות אישתו, מאיה שלג. הן נתנו מצג בבורסה לביקושים גבוהים למניה, וכך סייעו לטענת התביעה "להרצה".

נוחי דנקנר מול תובעיו, היום במשפט(צילום: מוטי קמחי)

התביעה טוענת כי על מימון התוכנית התרמתית היה אחראי שטרום ביחד עם דנקנר. לצורך כך נעזר שטרום בדנקנר בשלושה מקרים. פעם אחת כאשר דנקנר צלצל לראש המחלקה העסקית בבנק הבינלאומי, אילן בצרי, וביקש ממנו לאשר אשראי של 15 מיליון שקל לרכישת המניות עבור שטרום שסורב קודם לכן; פעם שנייה כאשר דנקנר "חילץ" את שטרום - הפנה אליו אנשי עסקים כגון אילן בן דב ויוסי ויליגר, שרכשו משטרום את מניות אי.די.בי בהיקף של 19 מיליון שקל בעסקאות מחוץ לבורסה, וזאת בשערים נמוכים מאלה שבהם רכש אותן בבורסה; ופעם שלישית כאשר העביר לו 8 מיליון שקלים, חמישה ימים לאחר ההנפקה, על מנת שיבצע רכישה של המניות לחשבונו הפרטי ויאפס את חשבון ניירות הערך של ISP בבינלאומי.

קטעים מתוך העדות 

העדות החלה בשאלות שהפנתה לדנקנר עו"ד איריס ניב סבאג, הסנגורית של שטרום. "אמרת ששבוע לפני ההנפקה קיבלת אינדיקציות טובות מחבריך, למשל יאיר המבורגר ומיכאל שטראוס, שהם ישקיעו. אלה אנשים מכובדים, טובי המשק, הם האמינו בך.

דנקנר: התחלתי לפנות כבר לפני. אין קבוצה של אנשים. אני מונה גם גופי השקעה זרים – גולדמן זאקס למשל. השוויתי אתמול בין המחברות להצעת המדף. יש 43 גופים ואנשים שהשקיעו. 12 מתוכם בלבד אני לא הייתי מגדיר כחברים, וזה בניגוד לטענה שעלתה בעיתונות. הם השתתפו ב-49 מיליון שקל בלבד לשיטתי. ביחד עם השלב הציבורי - מתוך 321 מיליון שקל - זה הסכום שלא בא מחברים. הערכתי, ואני עדיין מעריך, 85% היו חברים.

ניב-סבאג: 85% הם טובי המשק.

דנקנר: אלה אנשים מכובדים מאוד. הם השתתפו כי הם האמינו בי, וביכולת של החברה לצאת מהמשבר.

ניב-סבאג: היו לך אינדיקציות שהמיליה העסקי מאחוריך. שידרת את זה לאיתי?

דנקנר: נכון.

ניב-סבאג: אמרת לו שיבואו גם גורמים זרים.

נוחי דנקנר נכנס לאולם בית המשפט, היום(צילום: מוטי קמחי)

דנקנר: פנינו לחמישה זרים. כולם השתתפו. עוד אחד – קרן רנסנס – השקיעו בגלל קשרים איתי. נפגשתי עם רון לובש שאמר שהוא מתכוון להביא קרן השקעות גדולה. היה לי בטחון רב בהצלחת ההנפקה. אם לא, לא הייתי לוחץ על הכפתור והולך להנפקה.

ניב-סבאג: האמנת שתצא מהמשבר.

דנקנר: את כל כספי הפרטי, עד שהוא נגמר, השקעתי ברכישת מניות אי.די.בי. רכשתי מאחרי ההנפקה ועד תשעה חודשים אחרי. רכשתי בעשרות מיליונים – 56 מיליון שקל לפחות – באופן פרטי.

ניב-סבאג: בוא נחזור לבוקר של ה-21. העדת שאיתי עדכן אותך שהוא בונה פוזיציה. שהוא מאמין במניה. זאת הבעת אמון בך?

דנקנר: נכון

ניב-סבאג: ב-21 היו לך אינטראקציות ושיחות עם שטרום. היה שיח בנושא אשראי ועדכונים שאיתי מעביר מהסוחר שלו והוא מעדכן אותך.

דנקנר: כן, אבל אני לא ידעתי שהעדכונים הם מהסוחר שלו. חשבתי שזה מאיתי.

ניב-סבאג: כשאיתי פנה אליך ושאל אם אתה יכול להפנות אליו משקיעים, הוא הסביר שהוא זקוק לנזילות כדי לבנות פוזיציה.

דנקנר: נכון, אבל אני לא חושב שזה היה באס.אמ.אס. ולא שאני זוכר. זה דברים שעלו על ידי איתי. אני לא יכול לומר באיזה שיחה בדיוק. לא יודע אם בראשונה שעודכנתי. אבל לא שולל.

ניב-סבאג: איתי הניח שדיברת עם הרבה אנשים ויכולת להפנות אליו משקיעים.

דנקנר: הוא הבין את זה מעצמו אני מניח. יש למשל את גלעד טיסונה, חבר של בני. ראיתי אותו פעמיים-שלוש. זה לא בדיוק הגדרה של חבר. חמשת האנשים שהופנו לאיתי על ידי לא אחידים. גם את שמעון וינטרוב, זה לא מעגל שלישי. אני מזהה אותו ומתייחס בנחמדות. הוא חבר של אבי פישר. יש עוד קבוצה של ויליגר, הראשון שהופנה לאיתי. הוא בא אלי הביתה בשעה 22:20 בלילה. אני באותו זמן יושב עם בטחון עצום שיש לי 300 מיליון מובטחים בהנפקה. זה סוף ה-21. כל הפגישה הזאת שאיתי וויליגר נפגשו אצלי בבית בערב לא תוכננה. בארינבוים ובן דב, אני צדקתי והוכח שאני בתחושות הבנתי שהם לא באמת רוצים לקנות בהנפקה. הם רצו להראות שהם ידידים. 

ניב-סבאג: בזמן אמת - לא שיתפת את שטרום בספקות שלך לגבי בן דב, נכון?

דנקנר: נכון.

ניב-סבאג: ברור שהם לא חברים טובים שלך. אבל בכל זאת יש להם חוסן כלכלי.

דנקנר: אני לא אומר שהם לא חברים שלי. אני רק אומר לא כולם חברים טובים. יש ביניהם כאלה ממעגל שלישי.

ניב-סבאג: השיקולים שלהם היו עסקיים?

דנקנר: נכון.

ניב-סבאג: אתה לא צפית שהם יהיו "פליפרים", כאלה שלא יקנו?

דנקנר: אני בחקירה הייתי בשוק שהם עשו "פליפ" על המניה. אני הודיתי להם. שלחתי אס.אמ.אס. לי זה לא שינה דרך איפה שמו את הכסף בשוק או מחוץ לו. זאת הייתה הבעת אמון בי.

ניב-סבאג: הצפי שלך, כך איתי הבין, שהם קונים מתוך שיקול עסקי.

דנקנר: לגבי רובם איתי היה אמור ויכול להבין שהם אנשים שתומכים בי ויישארו במניה.

השופט כבוב: טיסונה ווליגיר זה אנשים שלא סמכת עליהם שיקנו בהנפקה?

דנקנר: בזמן אמת שיערתי לגבי טיסונה שאולי כן ואולי לא. העסקה שלו עם איתי אגב הייתה בכלל ב-23.2. ולא רק המחברת שלי ואני חושבים שיש הצלחה. כבר פתחנו מעטפות וראינו שיש למעלה מ-280 מיליון שקל. טיסונה לא היה חשוב לי בכלל. אני מזכיר שב-22.2 היה לנו דיון באי.די.בי אם לקחת את הכסף זה. הם היו מבחינתי שאריות. לפט אובר.

דנקנר התייחס לכמות ותוכן השיחות והאס.אמ.אס בינו לבין איתי שטרום בימים של ההנפקה, שנחשפה ב"כלכליסט", ולטענת הפרקליטות הייתה קיצונית ביחס למקובל.

דנקנר: "רק לקבוע מקום למסעדה היום אתה מחליף עשרה אס.אמ.אסים. היו לי כמאה אס.אמ.אסים ושיחות איתו. וזה מתוך אלפי שיחות ואס.אמ.אסים".

עו"ד משה ישראל, שמייצג את אי.די.בי: הפנת את האנשים לשטרום לעזור לו?

דנקנר: נכון. אבל הוא עושה עסקה כלכלית לעצמו. אני לא צריך את הכסף הזה. 

עו"ד ישראל: כשאתה פונה לבצרי לבקש הלוואה בשביל שטרום - זה עזרה לחבר?

דנקנר: זה דקה וחצי. מה המיתוס הזה? חבר שלי. ביקשתי.

התובעת לדנקנר: "כל קו הגנה שלך מתעלם מהראיות. אתה מגלגל אחריות"

השופט חאלד כבוב(צילום : מוטי קמחי)

החקירה הנגדית

את החקירה הנגדית של דנקנר על הדוכן, החלק המרכזי של יום העדות, פתחה התובעת עו"ד חנה קורין. "בפברואר 2012 היית יו"ר אי.די.בי. זאת חברת אחזקות של לפחות 20 חברות גדולות. את האופרציה הזאת אתה הובלת".

דנקנר: כן, אבל בסייגים.

קורין: אמרת אני זה החברה. אתה הנהגת את החברה?

דנקנר: בסייגים. כשנכנסתי לאי.די.בי היה בכלל תעשיות מנכ"ל שאחרי חודש הבנתי שאנחנו לא מסתדרים. קראתי לשותפי ואמרתי להם שירתמו ויכנסו כמנכ"לים משותפים. נתתי להם חירות מלאה בניהול. זה לא שהם עשו מה שהם רוצים. אבל נתתי להם יד חופשית בכפוף לאישורי דירקטוריון. על מחצית מהדברים שקרו באי.די.בי קראתי בעיתון.

קורין: בעדות הראשית שלך אמרת שכשהחל המשבר בחברה הפסקת להתעסק בפרטים. לפני זה, הנהגת, הובלת וניווטת?

דנקנר: בשופרסל לאחר שייצבנו, ובהתחלה הייתי מאוד מעורב עד בחירת שמות וצבעי המותגים, הפסקתי להתעניין בפרטים.

קורין: רו"ח אייל סולגניק, מנכ"ל פתוח, העיד שהובלת את הקבוצה. זה נכון?

דנקנר: מודה על המחמאה. זה נכון אבל בחלקו זה מיתוס.

קורין: אנחנו תיארנו אותך בכתב האישום כאיש שהוא היו"ר שהתווה מדיניות , ניווטת והנהגת.

דנקנר: מסכים עם ההגדרה.

קורין: זה גם מה שכתבת בתגובה לכתב האישום. אז למה אתה לא מאשר את זה פה? 

דנקנר: כי צריך לסייג.

השופט כבוב: היה גורם דומיננטי ממך בקבוצה?

דנקנר: לא. אבל לא הייתי בפוזיציה שאני אומר ללבנת או פישר מה לעשות.

השופט כבוב: היית אוטוריטה יותר מהם?

דנקנר: כן, אבל לא נתתי להם להוראת.

קורין: אני הקראת את ההגדרה הזאת מהדו"חות של אי.די.בי. איך אתה מסתייג זה?

דנקנר: נכון, אני מסתייג. זאת תמצית של דו"ח דירקטוריון שבה אין פירוט וניואנסים.

קורין: את חתום על זה. איך אתה מתנער מהגדרה בדו"ח? אתה עו"ד בעצמך.

דנקנר: אני אאשר לך מה שכתוב בדו"ח. אבל אם את רוצה להפוך אותו להיסק – יש הסתייגות.

קורין: אתה מגלגל פה את האחריות לדירקטוריון בדבר בסיסי. וזה מה שאתה עושה בכל קו ההגנה שלך כאן. ההתעלמות שלך מהראיות.

דנקנר: את התגובה לכתב האישום כתב עו"ד אדרת.

התובעת על הטלפון לבינלאומי לאשר אשראי לרכישת מניות: "כשדנקנר מצלצל בצרי יודע בדיוק מי אתה. צלצלת כי יש לזה משקל חיובי שזה אתה".

קורין: מר דנקנר, אחרים יכולים לגלגל ככה אחריות לא אתה. חיים גבריאלי תיאר אותך פה כאיש חזק במשק.

דנקנר: מה זה חזק?

קורין: מה שהיומן שלך אומר. לפיו היית מקושר בתקשורת, בפוליטיקה, בעסקים.

דנקנר: נכון.

קורין: התקשורת הגדירה אותך טייקון. מסכים להגדרה?

דנקנר: אני סולד מהמילה. היא לא נכונה.

קורין: אושיה ציבורית?

דנקנר: עמדתי בראשות קבוצת חברות גדולה במשק.

קורין: כל התקשורת פה בשבילך לא?

דנקנר: לא חושב שזה מעניין אותם אם הייתי טייקון.

"בעדות שלך הזכרת שהטלפון לבינלאומי לאילן בצרי היה אחרי כשנה וחצי שלא היית איתם בקשר", שאלה קורן. "טענת שזה בכלל לא יכול להיות שיש תוכנית מירמתית אם ככה אתה פועל. מבחינתך זה סימן לזה שלא הייתה תוכנית. אני אומרת שזאת היתממות. כשדנקנר מצלצל בצרי יודע בדיוק מי אתה. צלצלת כי יש לזה משקל חיובי שזה אתה".

דנקנר: לא צלצלתי לעשות נזק זה בטוח. רצתי שתהיה תועלת. לא ידעתי מה המשקל.

קורין: דנקנר, כל מילה בעדות הראשית שלך נשקלה יופי. אם ציינת שפנית אחרי שנה וחצי שלא הייתה בקשר הייתה לך סיבה. חתרת שאם הייתה לך תוכנית היית פונה לבנק שאתה עובד איתו.

דנקנר: אני לא מאשר דבר כזה.

קורין: יש הרבה אנשים שהיו מקבלים כזה יחס VIP מבצרי?

דנקנר: נכון.

"אחרי ההנפקה עשיתי 'דליט' - זה לווה באי נעימות" 

קורין: העדת שאתה קפדן, מסודר. אתה מקים חמ"ל למבצעים. אתה משכיל. יש לך ניסיון עסקי עשיר ביותר. אתה מורגל בסיטואציות משפטיות.

דנקנר: לא כזאת כמו כאן.

קורין: הזיכרון שלך טוב?

דנקנר: לחלק מהדברים.

קורין: העדת פה על שברי אחוזים בלי שום נייר.

דנקנר: קראתי לפני הדיון דברים בעיתון וזה קומם אותי.

קורין: בחקירה שלך ברשות ני"ע סיפרת, איך שנשאלת על שותפות עסקים עם שטרום, על הכסף שהעברת לו לדבריך כהלוואה של 8 מיליון שקל.

דנקנר: נכון.

קורין: הזיכרון והפרטים שידעת למסור חד וחלק זה לא רק עניין של זיכרון. היה מדובר באירוע חריג ומיוחד עם שטרום. זה היה חקוק בזיכרונך.

דנקנר: אני זוכר גם הלוואות של חצי מיליון ושלושה מיליון. אבל לפעמים אני גם לא זוכר.

קורין: ההלוואה לשטרום הייתה אירוע יחיד וחריג.

דנקנר: נכון.

קורין: זה סכום גבוה ביחס לכל ההלוואות שנתת. מלבד הלוואה לבן דודך דני דנקנר. מכל הפרטים שמסרת לחוקר אני מסיקה שאמרת לו שאין לזה קשר להנפקה בכוונה. כדי לנתק את הקשר.

דנקנר: לא. הייתי נותן לו את הכסף בין אם הייתה הנפקה ובין אם לא. היא ניתנה על רקע חברי. בוודאי שיש אפקט כשאני רואה חבר שמאמין בי. ואיתי האמין בי כבנאדם וכמנהל. הוא קנה מניות של החברה שבוע לפני. זה יותר אצלך קטע אמפטי.

קורין: בתחילת החקירה נשאלת מי הוא שטרום ותיארת אותו כבנקאי השקעות. החוקר שאל אם הוא קשר לך עסקאות. אמרת: איתי היה פעיל בהנפקת זכויות שעשינו באי.די.בי פברואר 2012.

דנקנר: אפילו לא זכרתי שזה הנפקת זכויות.

קורין: למה זה דרמטי.

דנקנר: כי הזיכרון בא לי בשלבים.

קורין: מה זה קשר לנתונים. ההנפקה הזאת לא הייתה משמעותית? 

דנקנר: לא הייתה חזות הכל. עשרה ימים של טיפול. אין ספק ששבוע שבועיים לאחר מכן מבחינתי עשתה דלייט.

השופט כבוב: אבי פישר העיד פה שהוא חזר מטיול בסרי לנקה והרגיש לא נוח. שהייתה פעילות אינטנסיבית והוא לא חלק ממנה.

דנקנר: אינטנסיביות כן, הנפקה זה לא הכל. אני אינטנסיבי. אבל כשנגמרה ההנפקה זהו.

השופט כבוב: ראינו את היומן שלך. גייסת את כל האנשים סביבך. זה לא היה אופייני שתפנה ככה לכולם. אמרת שזה היה חוסר נעימות.

דנקנר: נכון.

השופט כבוב: אז זה נשמע מוזר מה שאתה אומר.

דנקנר: התכוונתי שהתקדמתי הלאה.

קורין: מה שנשאר חקוק בזיכרונך זה לא זכויות או לא. אלה מה שנראה כמו פליטת פה פרודיאנת: איתי היה פעיל בהנפקה שעשינו בפברואר 2012.

דנקנר: השיחה עם החוקר הזכירה לי שהיה משהו שקשור לאיתי. שהוא ביצע רכישות של מניית אי.די.בי. הוא גם רשום ביומן שלי כאחד שישקיע 2 מיליון שקל.

קורין: התאכזבת מהסכום הזה. אמרת את זה.

דנקנר: נכון. זה מה שחשבתי לעצמי.

קורין: אמרת לחוקר שהוא החזיק מניות והשתתף בהנפקה. זה לא נכון. 

דנקנר: ב-21 הוא אמר שהוא קונה בשוק. רק אחר כך הבנתי שהוא לא השתתף בהנפקה וזה לא היה חשוב. עד שהחוקר לא התעקש איתי חשבתי שאיתי השתתף בהנפקה. הבנתי מנתונים שהוצגו לי שאיתי קנה רק בשוק.

קורין: אני לא מבינה את הגרסה. רק מהחוקר הבנת שאיתי לא השתתף בהנפקה?

דנקנר: בזיכרוני חשבתי שהוא השתתף גם בהנפקה. בחקירה הבנתי שלא. זכרתי את זה כי במחברת שלי היה כתוב שהוא ישקיע.

קורין: זכרת שמות. כצמן, עזריאלי. את איתי לא? זה לא עניין שלך זיכרון. עליהם אמרת השקיעו. ולשטרום אמרת שהיה פעיל. התשובה הספונטנית שלך היא קשר הדוק מאוד להנפקה.

דנקנר: זאת עובדה שהוא קנה בימים האלה. זה טבעי שזה מה שאני יזכור. שהוא פעיל. 

קורין: זה טבעי. אבל זה נוסע מהאינטראקציה ההדוקה.

דנקנר: פחות בהרבה ממה שהוזכר כאן.

דנקנר בחקירה: הוא עשה מה שהוא חושב שנכון כדי לסייע להנפקה

במהלך העדות הפרקליטות הקרינה קטעים מתוך החקירה של דנקנר ברשות ני"ע.

דנקנר: אני לא מודע לשום פעילות לא חוקית. אני לא בסרט הזה. ולא יודע באיזה מחירים הוא מוכר. לא ידעתי את זה. כאשר בן אדם עושה ברצון כל כך טוב פעילות כזאת (רכישת מניות, ת.ג וז.ש.ל) והוא אומר שהוא נתקע בבעיית תזרים, אני נותן הלוואה. 

חוקר: מה זה רצון טוב?

דנקנר: הוא עשה מה שהוא חושב שנכון כדי לסייע להנפקה.

חוקר: איך זה מסייע להנפקה?

דנקנר: הואיל והייתה מאסה של שחרור סחורה הוא קנה אותה.

חוקר: איך זה מסייע להנפקה?

דנקנר: רואים שיש קונים ולא רק מוכרים. שהמאסה לא ממוטטת את השוק.

חוקר: את השער?

דנקנר: כן. את השוק.

חוקר: בדיעבד אתה ממן את הפעילות.

דנקנר: לא. באופן עקיף ולא בדיעבד. כשבאה הפניה לעזור אני התאכזבתי מהחוסן של ISP. אבל הבנתי שזה המצב.

דנקנר מאבד את שלוותו לאחר שהתובעת מכנה אותו "שקרן"

דנקנר: "את משקרת".

השופט כבוב לדנקנר: "בוא לא נרד לרמה הזאת. היא לא אומרת שאתה שקרן. היא אומרת שהגרסה שלך נראת לה לא נכונה". כבוב פנה לקורין ואמר לה: "גברתי יכולה להתנסח בצורה יותר זהירה ועדינה".