בוטלה הרשעה בהריגה בגין מרוץ מכוניות
7 שנים אחרי שהשתתף במרוץ פיראטי בי-ם שבו נהרגו שני נהגים, ביטל העליון את הרשעתו של צעיר בהריגה והחליט להקל בעונשו: "זה לא כמו דקירה"
הרכב מורחב של שבעה שופטי העליון פסל היום (ד') את פסק הדין התקדימי שהרשיע בהריגה צעיר שהשתתף בתחרות מכוניות שבמהלכה נהרגו שני נוסעי רכב אחר . "מצב זה לא דומה להריגה בבעיטה או בדקירה", ציינו השופטים והקלו את עונשו מ-16 חודשים לשנת מאסר. ברוב של שישה שופטים מול אחד הוחלט להרשיע אותו בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה במקום בעבירת הריגה.
עוד בחדשות:
- תיעוד: השלכת בקבוקי תבערה על בית פעיל ימין
- שיעור הילדים חולי הסרטן בחיפה כפול מבשאר הארץ
- כוחות הביטחון עצרו עשרות פעילי חמאס בשכם
המקרה התרחש במרס 2008, אז היה הנאשם בן 17 וללא רישיון נהיגה. יחד עם שני חברים בגירים הוא ערך תחרות נהיגה במעלה כביש הסמוך לגן התנ"כי בירושלים. הנאשם נהג במכונית אחת ושני חבריו במכונית אחרת, והשלושה הסכימו ביניהם שהמנצח יקבל 500 שקל. אחרי שתי תחרויות שהסתיימו "ללא הכרעה", יצאו שתי המכוניות למרוץ שלישי. שתי המכוניות הגיעו למהירות 160 קמ"ש ואז איבדו חבריו את השליטה ועלו על אי תנועה. מכוניתם הועפה באוויר, פגעה בעמוד תאורה ובלוח מודעות ולבסוף הוטחה בקיר. שני הצעירים נהרגו במקום.
בעקבות האירוע הואשם הצעיר בעבירות של הריגה, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח. שופט בית המשפט המחוזי דאז, ושופט העליון כיום, נעם סולברג, הרשיע את הצעיר בכמה עבירות, בהן סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, אבל זיכה אותו מעבירת ההריגה בנימוק שלא נמצא קשר סיבתי עובדתי בין מעשיו לבין מותם של חבריו. הוא גזר על הצעיר שנת מאסר.
אולם כאמור, בעקבות ערעור על העונש, הפך העליון את ההחלטה בינואר 2013 ברוב קולות. השופטים עדנה ארבל ואליקים רובינשטיין מול השופט ניל הנדל, קבעו שהתוצאה של התאונה הייתה אפשרות ברורה לנאשם. השופטת בדימוס ארבל ציינה בפסק הדין כי על נהג המשתתף במרוץ מכוניות קיימת ככלל חובה לצפות את אפשרות מותו של אחד מהמשתתפים במרוץ או של אחד מהמשתמשים בדרך.
הצעיר, שמיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית, הגיש בקשה לדיון חוזר, וכאמור היום קיבל ההרכב המורחב את הערעור ובמקום עבירת ההריגה הרשיע אותו בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. גם עונשו הוחזר לזה שפסק המחוזי – 12 חודשי מאסר.
לעניין הקשר הסיבתי בין המרוץ למות הצעירים קבע גרוניס כי הם "יצרו את הסיכון שהביא למותם באופן אוטונומי", וכי הנאשם לא לקח חלק ביצירת הסיכון הספציפי שגרם לתאונה הקטלנית. גרוניס ציין כי תופעת המרוצים היא רעה חולה המצריכה ענישה מחמירה, אך יש בסעיפי האישום הקיימים די כדי להחמיר בענישה.
בדעת המיעוט ניצב השופט רובינשטיין, שטען כי יש להותיר את ההרשעה בהריגה על כנה. הוא ציין כי הוכח הקשר המשפטי הסיבתי במקרה הזה.
פרופ' מירי גור אריה ועו"ד נוחי פוליטיס, שייצגו את הצעיר מטעם הסנגוריה הציבורית, מסרו בתגובה: "מדובר בהחלטה עקרונית וחשובה שבה בית המשפט העליון פסק כי במקרים אלה יש להרשיע רק בגין הנהיגה המסוכנת. ההליכים בפרשה נמשכו כשבע שנים שבהלכן הצעיר שהיה בזמן המרוץ קטין חי בתנאים של חוסר ודאות קשה לגבי עתידו והשפיע קשות על חייו האישיים והחברתיים".
לפנייה לכתב/ת 
השופט גרוניס
צילום: גיל יוחנן
מומלצים
