מנדלבליט עתר: שימוע או סגירת התיק מחוסר אשמה; בג"ץ הורה ליועמ"ש לעכב ההחלטה

החלטת היועץ המשפטי לממשלה בעניין אמורה הייתה להתקבל בזמן הקרוב, ככל הנראה תוך ימים. מנדלבליט, כיום מזכיר הממשלה, טוען בעתירתו כי החלטתו לשקול למשך כמה שעות כיצד לייעץ לרמטכ"ל דאז לפעול ביחס ל"מסמך הרפז", שבסיומן הנחה את גבי אשכנזי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולעדכן אותו בנושא, עולה בקנה אחד עם ההתנהלות המצופה מהפרקליט הצבאי הראשי והנדרשת ממנו. הוא ציין שפרק הזמן הקצר של ההמתנה תואם גם את גרסת המשטרה.

היועמ"ש וינשטיין והפרקליט הצבאי הראשי לשעבר מנדלבליט(צילום: עמית שאבי, אוהד צויגנברג)

ככל שהיועץ המשפטי לממשלה איננו מתכוון להיענות לבקשת מזכיר הממשלה ולהודיע על זיכויו המוחלט ועל טיהור שמו באופן מלא, מבקש מנדלבליט מבג"ץ שיורה ליועץ לערוך לו שימוע מוקדם טרם שיפרסם את חוות הדעת בעניינו, ובו ישמע את טענותיו ביחס לחקירה.

בהקשר זה, העתירה מתארת שורה של פגמים חמורים בהתנהלות המשטרה והפרקליטות ביחס לחקירתו של אלוף (מיל') מנדלבליט, אשר לטענתו פגעו באופן קשה בזכויותיו כחשוד, ולפיכך צפויים לעלות באותו שימוע:

• הפרת האיסור על האזנות סתר והפרת חיסיון עו"ד-לקוח, כתוצאה מהשימוש שעשתה המשטרה בהקלטות שנערכו בלשכת הרמטכ"ל לשיחות שקיים עם מנדלבליט, שעה שזה שימש כיועצו המשפטי, במסגרת תפקידו כפרקליט הצבאי הראשי.
  

• התנהלות בלתי-חוקית מצד הפרקליטה המלווה את חקירת התיק, אשר - בין היתר - ניסתה לשכנע עד מומחה מטעמו של מזכיר הממשלה לשנות את עמדתו המקצועית, לאחר שזו כבר הוגשה ליועמ"ש, ולפיה שיחותיו של מנדלבליט עם הרמטכ"ל היו נתונות תחת חיסיון עו"ד-לקוח.
  

• הדלפת חומרי חקירה, ובכלל זאת תמלילי שיחות המהווים האזנת סתר, לידי אמצעי תקשורת שונים, במטרה להטות באופן מכוון את שיקול דעתם של מקבלי ההחלטות.
  

העתירה, שהוגשה על ידי עו"ד רנאטו יאראק ממשרד עו"ד מ' פירון, נתמכת בחוות דעת משפטיות מטעם מומחים, בהם עו"ד מייק בלס, אשר שימש עד לאחרונה בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ועו"ד דרור ארד-אילון, שכיהן במשך 10 שנים בתפקיד יו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. כן נתמכת העתירה במכתב שעליו חתומים כל ראשי המחוזות בלשכת עורכי הדין.

את מנדלבליט מייצגים בהליך הפלילי הסנגור הצבאי הראשי, אל"מ אשר הלפרין, עו"ד ז׳ק חן ועו"ד איל כהן, אשר גויסו למילואים.