והארץ תזכור: הנופלים שמאחורי שמות ישובים
מקריית שמונה ולהבות חביבה בצפון, דרך רמת רזיאל ונתיב הל"ה באזור ירושלים ועד קוממיות ותקומה בדרום: זכרון הנופלים מונצח בשמות ישובים רבים בארץ. אלו הם סיפורי כמה מהם
מיוחדים הם ימים אלו, יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות בהם אנו מסיירים ברחבי הארץ. מכפר גלעדי שבצפון ועד מעלה העצמאות שבדרום פזורים יישובים דרכים ואתרים שבשמותיהם מונצחים שמות לוחמים ומבצעים שבזכותם קמה מדינת ישראל.
צפון
בשבוע שעבר ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה. מספר ישובים בארץ מנציחים את זכרון הנספים בשואה. במסגרת זו נתמקד בארבעה צנחנים שהיו חלק מקבוצת לוחמים שצנחו בארצות שנכבשו על ידי הנאצים, כשרצונם היה לחבור לאחים שמעבר לקווי האוייב ולעודדם.
חנה סנש חברת הקיבוץ שדות ים הונצחה בשם הקיבוץ יד חנה השוכן בגבול הרי השומרון והשרון. צנחנית נוספת שנהרגה בפעילות זו היתה חביבה רייק חברת קיבוץ מענית. על שמה המוסד החינוכי גבעת חביבה שבעמק חפר, הסמוך לקיבוץ הקרוי גם הוא על שמה להבות חביבה.
על שמו של הצנחן אבא ברדיצ'ב (ששמו מעיד עליו שהיה מצאצאי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב) הוקם המושב השיתופי אלוני אבא שבעמק יזרעאל. מקים קבוצת הצנחנים היה חיים אנצ'ו סירני, אדם משכיל בעל תואר דוקטור. סירני יצא קודם לכן למספר שליחויות הצלה. חבריו ניסו להניאו מיציאה לשליחות מסוכנת זו אך הוא לא נענה לבקשתם. על שמו קרוי הקיבוץ נצר סירני, הסמוך לרחובות.
הישוב הצפוני ביותר המנציח שם של לוחם עצמאות הוא כפר גלעדי, הסמוך לגבול לבנון. הקיבוץ קרוי על שמו של ישראל גלעדי, מראשוני ארגון "השומר", אשר חבריו הניחו (כעבור שנים רבות) את היסוד להקמת צבא ההגנה לישראל.
מכפר גלעדי, נדרים מעט לעיר הצפונית של מדינת ישראל - קריית שמונה, שהוקמה בראשית שנות החמישים. בתחילה נקראה העיר"קריית יוסף" על שמו של יוסף טרומפלדור, גיבור תל חי השוכנת צפונית לעיר. בהמשך הוסב שמה לקריית שמונה על מנת להנציח גם את שאר חברי תל חי שנהרגו באותה תקופה. בחצר תל חי ניתן לבקר ולהתרשם מסיפורו של המקום.
המטיילים ברמת הגולן יוכלו לבקר במושב אבני אית"ן, המנציח שמות של שבעה מחברי המייסדים אשר נהרגו במלחמות ישראל.
ירושלים
ירושלים וסביבותיה משופעות באתרים המנציחים את זכר הלוחמים לעצמאות ישראל. ליד הישוב רמת רזיאל (המנציח בשמו את דוד רזיאל מפקד האצ"ל שנהרג בעת שליחות צבאית בעירק בשנת 1941) מצויות שתי אנדרטאות מרשימות: בהר הטייסים אנדרטה במנציחה את זכר הטייסים שנפלו במערכות ישראל. מההר תצפית מרהיבת עין להרי ירושלים.
דקות ספורות של נסיעה ואנו מגיעים למושב כיסלון ולידו אנדרטה גבוהה ומרשימה הנקראת "מגילת האש". האנדרטה נעשתה על ידי הפסל נתן רפופורט, והיא מורכבת משני גלילי ענק המסמלים שואה ותקומה. בחיבור בין שני הגלילים נמצא את סיפור ההעפלה לארץ ישראל, קודם הקמת המדינה ובמהלכה.
מהרי ירושלים נמשיך להר הרצל, המבטא במיקומו ובאתריו את סיפורה של המדינה: החל מחזונו של הרצל המוצג בצורה מרשימה במוזיאון הרצל, המשך בחלקת גדולי האומה וכלה באלפי המצבות הפזורות ברחבי ההר, בהן טמונים אלו אשר להם אנו חייבים את הזכות להתהלך ולטייל בארצנו.
נמשיך לעמק האלה. בדרך העולה מהשפלה להרי חברון, שוכן הקיבוץ נתיב הל"ה. בשם הקיבוץ מונצח זכרם של שלושים וחמישה (ל"ה) לוחמי פלמ"ח, אשר ניסו להגיע לגוש עציון (שהיה במצור זמן רב) ולהביא לחברים מעט מזון וציוד. הלוחמים התגלו בדרך על-ידי ערבים, ונהרגו כולם בקרב. בקיבוץ ניתן לפקוד את האנדרטה שהוקמה לזכר הנופלים.
ביקור בגוש עציון יפגיש אותנו עם אחד מסיפורי הגבורה של לוחמים שהיוו את קו ההגנה הדרומי של ירושלים. גוש עציון נכבש על ידי הירדנים במלחמת העצמאות, ואחרון היישובים בו - כפר עציון - נפל ביום ד' באייר. לוחמים רבים נהרגו, ומי שניצל נלקח בשבי לירדן.
ארבעה יישובים היו בגוש עציון עד לנפילתו: כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים. קיבוץ רבדים נבדל מהאחרים בכך שחבריו היו חלוצים חברי השומר הצעיר שלא שמרו תורה ומצוות. יחסים טובים שררו בין חברי כל הקיבוצים. לאחר ששבו הניצולים מהשבי בירדן הקימו יישובים ברחבי הארץ.
חברי רבדים הקימו את קיבוצם סמוך לגדרה. במקום ניצבת אנדרטה לזכר החברים שנפלו במלחמת העצמאות. כמו כן פועל בקיבוץ מוזיאון יפה ובו ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו באיזור, כולל בית-בד ורחוב פלישתי משוחזר. חברי משואות יצחק ועין צורים הקימו את יישוביהם במישור החוף הדרומי, בין קריית מלאכי לאשקלון.
שרידי חברי קיבוץ כפר עציון (שרוב חבריו נהרגו בקרבות תש"ח) הקימו בכרמל את המושב ניר עציון. לאחר מלחמת ששת הימים התקבצו ילדי כפר עציון והחליטו: אנחנו שבים הביתה. בנים אלו היו הראשונים להתיישב בחלקי ארץ-ישראל ששוחררו במלחמה, והם הקימו את כפר עציון החדש על חורבות כפר עציון שנחרב. על שרידי עין צורים הוקם היישוב ראש צורים. בינו ובין כפר עציון שוכן היישוב אלון שבות, הסמוך לעץ האלון הבודד שהמתין לשובם של הבנים לביתם.
דרום
מגוש עציון נדרים לכיוון העיר באר שבע. את פנינו תקדם אנדרטה מרשימה בגודלה אותה עיצב האמן דני קרוואן. האנדרטה מנציחה את הנופלים בקרבות לשחרור הנגב. כחמש שנים לאחר הקמת המדינה, פרץ חיל ההנדסה דרך היורדת ממצפה רמון אל תוך מכתש רמון. דרך זו נקראת מעלה העצמאות.
צפונית מערבית לקרית-גת שוכן מושב העובדים קוממיות. יסדוהו אנשי הפלוגה הדתית אשר לחמה באזור זה במלחמת העצמאות. מאותו שורש נטל מושב אחר בדרום הארץ את שמו: תקומה. המושב נוסד בשנת תש"ו 1946. מקימי המושב עלו לארץ מרומניה, ומהונגריה. בתחילת שנות החמישים עת הגיעה עליה גדולה מצפון אפריקה נקלטו במושב עולים חדשים שהגיעו מתוניס וממזרח אירופה.
הישוב התפתח יפה והתומכים ברעיון מיזוג גלויות ראו במושב הוכחה לצידקת דרכם. ואם במיזוג גלויות עסקינן נסייר במושב עמיקם (שם שהיה נפוץ לאלו שנולדו סמוך להקמת המדינה). מקומו ברמת מנשה.
מקימי המושב הם עולים מחרבין וממנצוריה אשר בסין הרחוקה, ואליהם הצטרפו עולים מצפון אפריקה.
אזכורים להקמת המדינה ניתן למצוא בשמות המושבים תקומה,השוכן ליד נתיבות שבנגב, קוממיות הסמוך לקריית גת ועמיקם שבאזור זכרון יעקב.
באחת האזכרות לנופלים אמר הרמטכ"ל דוד אלעזר ז"ל: "אנחנו עם אשר האנדרטאות שהקים לא היו אף פעם אנדרטאות ניצחון. האנדרטאות שלנו - כולן חקוקים עליהן שמות הנופלים"
יהי רצון שנהיה כולנו ראויים לזיכרם.
הכותב הוא ראש המכללה לחינוך ואמנות אמונה