אין תחליף לפסיכומטרי
הבשורה ב"מהפכת" ביטול הפסיכומטרי היא מקסם שווא. האי-שוויון בנגישות להשכלה גבוהה אינו נגרם על ידי המבחן, וביטולו לא יגדיל את השוויון
באחרונה סערה המדינה שוב סביב בחינת הפסיכומטרי - הפעם מכיוון שחלק מהמבחן הועתק משנים קודמות ונבחנים אחדים הכירו אותו מבחינות הכנה שעשו לקראת הבחינה, אך סערה זו שוב העלתה לשולחן את השאלה האם יש צורך בקיומה של בחינת הפסיכומטרי.
עוד בערוץ הדעות של ynet
למה הילרי כן ואנחנו לא? / שושנה גביש
הרצוג, ככה לא בונים חומה / מיכאל בר-זהר
המצדדים בבחינה טוענים שהציון הפסיכומטרי מנבא היטב הצלחה בלימודים אקדמיים ולפיכך ראוי להשתמש בו כמבחן קבלה לאוניברסיטאות ולמכללות. עמדת המתנגדים מורכבת יותר. לטענתם השימוש במבחן פסול לדעתם משום שהוא מגדיל פערים בין מגזרים שונים. לראיה הם מביאים את השונות הגדולה בין הציונים שמשיגים בני מגזרים שונים. טענה נוספת שלהם קובעת שהציון הפסיכומטרי אינו מנבא הצלחה בלימודים אקדמיים, טוענים גם שהמבחן הפסיכומטרי אינו יכול לנבא הצלחה בלימודים בהעדר זיקה בין השאלות שנשאלות בו לתכני רבות מהדיסציפלינות שנלמדות באקדמיה.
יכולתו של המבחן הפסיכומטרי לנבא הצלחה בלימודים אינה עניין של השקפה. זו שאלה אמפירית ומחקרים אמפיריים הראו, בעקביות, שהציון הפסיכומטרי מנבא הצלחה בלימודים מעט טוב יותר מציוני הבגרות ושצירוף שני המדדים מנבא טוב יותר מאשר כל אחד מהם בפני עצמו. יש שמכירים בקיום מתאם בין הציון הפסיכומטרי לבין הצלחה בלימודים אך גורסים שהוא נמוך מכדי להצדיק את השימוש בו.
האם יש מנבא שעולה על המבחן הפסיכומטרי? בוודאי היינו מנבאים טוב יותר הצלחה בלימודים אקדמיים אילו קיבלנו את כל המבקשים ללמוד ומחליטים על המשך לימודיהם על סמך הישגיהם בשנת הלימודים הראשונה. אך עלות עצומה הופכת חלופה זו לבלתי מעשית.
בשנים האחרונות הוצעו מספר חלופות לפסיכומטרי. יוזמיהן מעידים על סטודנטים שהתקבלו ללא עמידה במבחן הפסיכומטרי וחרף זאת השיגו הישגים יוצאי דופן. והרי לנו "הוכחה" שההתעקשות על השימוש בפסיכומטרי אכן מונעת לימודים אקדמיים ממועמדים ראויים. "מהפכת הפסיכומטרי תחזק את צעירי הפריפריה", קוראים המתנגדים למבחן. אין מדובר במהפכה ותועלת הביטול לצעירי הפריפריה תהיה שולית שכן, כאמור, מספר המתקבלים נקבע על ידי יחס ביקוש-הצע ולא על ידי מבחני קבלה.
חוגי לימוד שהביקוש להם נמוך אך קיומם תלוי במילוי השורות יקלו, ברוב המקרים, בדרישות הקבלה. רבים מהחוגים האלה מקלים זה מכבר והם לא המתינו ל"מהפכה" כדי להוריד בדרישות בנוגע לציון הפסיכומטרי (כמו גם בנוגע לציוני הבגרות) או לוותר עליהן כליל. ומה באשר לחוגי הלימוד הנחשקים שנהנים מעודף ביקוש? ביטול הפסיכומטרי לא יפטור אותם מהצורך לברור את המתאימים ביותר מבין כלל המועמדים. אפשר שבחירה באמצעות ציוני הבגרות בלבד תפגע במידת מה באיכותה ואפשר שהמוסדות ינסו להתגבר על כך על ידי החמרת הדרישות ביחס לציוני הבגרות.
הבשורה הגלומה ב"מהפכת" ביטול הפסיכומטרי היא מקסם שווא. בתחרות על מקומות לימוד נחשקים יהיה גורל צעירי הפריפריות הגיאוגרפיות והחברתיות כגורלם בכל תחרות על משאב נחשק. קבלה ללימודים אקדמיים על סמך ציוני הבגרות בלבד לא תיטיב עמם במידה משמעותית.
הנתונים על שיעורי הזכאות לבגרות, על איכות התעודות (מספר יחידות הלימוד במקצועות שונים) ועל ממוצעי ציונים בישובים ובמגזרים שונים בארץ מלמדים שבני השכבות המבוססות ימשיכו ליהנות מיתרון בולט. ובאשר לזעם הצדקני על יתרון בני השכבות המבוססות הנובע מיכולתם להיעזר בקורסי הכנה יקרים למבחן הפסיכומטרי, הוא יוכל להיות מופנה מעתה ליכולתם לרכוש קורסי הכנה לבגרות ושיעורים פרטיים.
הטענות שנטענו במשך שנים נגד השימוש במבחן הפסיכומטרי הן ברובן טענות סרק והתקוות שמעוררת אפשרות ביטולו לא תתגשמנה. יש להתקומם נגד האי-שוויון בנגישות להשכלה גבוהה, אך הוא אינו נגרם על ידי המבחן הפסיכומטרי וביטולו לא יגדיל את השוויון. את האי-שוויון צריך להביס בעזרת אסטרטגיה חינוכית משמעותית ובהשקעה נכונה של משאבים ולא באמצעות מהלך עקר של ביטול מבחן קבלה ללימודים אקדמיים.
נחמיה פרידלנד, לשעבר נשיא האקדמית תל אביב יפו
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il