זמן סגירת התיק מההמלצה לביצוע: 6 שנים

ממצאים בעייתיים בהתייחסות למוגדרים על ידי רשויות החוק "חשודים": נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות מפרסמת הערב (יום א') דו"ח ביקורת מערכתי ראשון בנושא "אופן הטיפול בתיקים שהוחלט על סגירתם על ידי הפרקליטות". הדו"ח, שמתפרסם ברקע עיצומי פרקליטי המדינה, חושף תמונה עגומה בנוגע לטיפול בתיקים שלגביהם הוחלט שלא להגיש כתבי אישום נגד חלק מהחשודים, בעוד לגבי אחרים כן הוגשו אישומים.

בדו"ח של גוף הביקורת על הפרקליטות ועל יתר גופי התביעה, שבראשו עומדת השופטת בדימוס הילה גרסטל, בחנה הביקורת תיקים שנסגרו בשנים 2013-2012 בשבעת המחוזות של פרקליטות המדינה. חלק מאותם תיקים נסגרו ללא הגשת כתב אישום ואחרים נסגרו לאחר ניהול הליכים. צוות הביקורת בדק בסך הכול באופן מדגמי יותר מ-500 תיקים מתוך יותר מ-19 אלף תיקים שנסגרו. במקרים אלו נסגרו תיקים נגד חלק מהחשודים.

הביקורת בדקה כמה זמן עובר מההחלטה על סגירת תיק הפרקליטות ועד לרגע שבו החשוד מקבל על כך הודעה. בדו"ח צוין בנוגע לדיווח זה כי מדובר ב"הודעה שנועדה להסרת העננה מעל חייו של החשוד ושמאפשרת לו חזרה לחיי השגרה". השופטת גרסטל כתבה בדברי הפתיחה בהתייחסה לנתונים כי "המצב הנוכחי מחייב תיקון ושיפור". בגוף הדו"ח מצאה גרסטל כי משך זמן הטיפול בתיקים שנסגרים "ארוך ואינו סביר ביחס לפעולות הנדרשות".

הממצאים החמורים יותר נמצאו בתיקים שבהם נכללו כמה חשודים. בבדיקת כ-150 תיקים, שמהווים 23.7% מאלה שנבדקו, נמצא כי ממוצע הימים בין הגשת כתב האישום נגד חלק מהחשודים עד ההחלטה על סגירת התיק נגד יתר החשודים שלא הואשמו עומד על 328 ימים. במקרים מסוימים, כך לפי הדו"ח, הזמן היה אף כפול מהממוצע. "יש חשודים שמקבלים הודעה על סגירת התיק נגדם כשנתיים לאחר הגשת כתבי אישום נגד האחרים בתיק", נאמר בדו"ח.

והיו גם דוגמאות קיצוניות עוד יותר: בתיק שטופל בפרקליטות מחוז חיפה עברו 2,130 ימים, יותר משש שנים, בין ההחלטה להגיש כתב אישום נגד חשוד שהועמד לדין לבין ההחלטה לסגור את התיק בעניינו של חשוד אחר שלא הועמד לדין. המלצת פרקליטות המדינה לסגור את התיק הופיעה במקרה זה ברישומים בדצמבר 2005, אך החלטת הסגירה בנוגע לחשוד זה התקבלה רק בפברואר 2012, לאחר שנגזר דינו של החשוד שהועמד לדין. במחוז מרכז נמצא מקרה עיכוב של יותר מ-1,500 ימים ובמחוז צפון של יותר מ-1,300 ימים.

עוד נמצאו בדו"ח מקרים רבים שבהם חשודים שאינם מועמדים לדין "נשמטים" מהתרשומות בתיק בשלב מוקדם, אך ההתייחסות לענייניהם מתבקשת רק עם סיום ההליכים נגד החשודים שהועמדו לדין. כך למשל, בתיק שנוהל במחוז דרום נמצא מקרה שבו הוגש אישום נגד אחד מ-12 חשודים בתיק, ושעברו עשרה חודשים מגזירת דינו עד להעברת ההודעה על סגירת התיק ל-11 החשודים שלא הואשמו.

מאגר הבדיקה הכיל יותר מ-400 תיקים שבהם הוחלט על סגירה המתייחסת לכל החשודים ששמם נכלל באותם תיקים. בקטגוריה זו נמצא כי ממוצע הימים מרגע ההחלטה על סגירת התיק עד שליחת הודעת הסגירה לחשודים עומד על 73 ימים. בתיקי "גניזה מהירה" - שהסגירה בהם הומלצה על ידי המשטרה - נמצא כי ממוצע הימים מרגע הגעת התיק לפרקליטות עד יציאתו למשטרה נע בין 37 ל-88 ימים.

בפרק המסקנות המליצו השופטת גרסטל וצוותה כי הפרקליט "שהורה על סגירת התיק, הוא שיחתום בד בבד על מכתב לחשוד שיועבר לחשוד לאלתר". המלצה זאת אינה מקובלת על הפרקליטים. הדו"ח הצביע גם על היעדר מדיניות כללית לגבי אופן הטיפול בסגירת תיקים במחוזות השונים ועל היעדר אחידות עבודה בין הגופים המבוקרים בביצוע הפעולות השונות.

בנוסף צוין כי לא מוגדר גורם אחראי לטיפול ופיקוח כולל בנושא, אין מספיק מידע לצורכי הגופים המבוקרים, אין מנגנון דיווח ובקרה ואין תיעוד בניהול התיק לכל הפעולות בנושא המבוקר. בשנה הבאה יתפרסם דו"ח שיעסוק בפרק הזמן שעובר מאז הגעת התיק מהמשטרה לפרקליטות ועד סגירתו או עד החלטה להגיש בו כתב אישום.

תגובת הפרקליטות: "פרקי הזמן אינם בלתי-סבירים"

פרקליט המדינה שי ניצן מסר בתגובה לממצאי הדו"ח כי "פרקי הזמן שעליהם הצביעה הביקורת מרגע החלטת הממונה על גניזת התיק ועד למסירת ההודעה לחשוד על ידי משטרת ישראל אינם בלתי-סבירים או ארוכים באופן קיצוני".

בתגובה נטען כי בבקרה ארצית של יחידת הניהול שנערכה במהלך 2014 נמצא כי משך הזמן הממוצע לטיפול בכל סוגי התיקים מיום קבלת ההחלטה על סגירתם ועד לדיווח למשטרה עומד

על 12.7 יום בלבד, וכי משטרת ישראל היא זו שאמורה להיות אמונה על הודעה לחשוד על סגירת התיק נגדו.

בעניין ממצאי הדו"ח בדבר הימשכות הטיפול בתיקים מרובי חשודים, נכתב בתגובה כי בניגוד למה שהוגדר, הממצאים מבוססים על בחינת שיקול הדעת של הגורמים המקצועיים בפרקליטות ולכן יש לסייג אותם, וכי לא נבחן בדו"ח אם הייתה הצדקה למשך זמן הטיפול. כמו כן נאמר כי קביעת ממצאים על בסיס בדיקה של רק 150 תיקים שבהם הייתה החלטה שלא להגיש כתב אישום נגד חלק מהחשודים היא מוטעית.

בתגובה נטען כי צוות הביקורת התעלם ממצוקת כוח האדם שבה שרויה הפרקליטות, כי מרבית ההמלצות שהעבירה נציבת הביקורת דורשות תוספת כוח אדם משמעותית, וכי לא הובהר כיצד השינויים המוצעים עשויים לייעל את התהליכים שנסקרו בדו"ח הביקורת.

מארגון הפרקליטים נמסר בתגובה לפרסום הדו"ח: "לארגון אין התנגדות לביקורת מערכתית, בוודאי בנושא חשוב זה ובפרט אם תעשה במבט צופה פני עתיד, מתוך כוונה להביא לשיפור. הביקורת המערכתית מלמדת אף היא כי הפרקליט הבודד פועל במערכת היררכית וכפוף להוראות ולהנחיות הממונים עליו. ככל שיש תקלה הרי שהנחיות ונהלים אלה צריכים להיות במוקד העניין. לפיכך תמוהה, בלשון המעטה, התעקשותה של הנציבות להמשיך לבצע ביקורת אישית כאשר זו משמשת גורמים אינטרסנטיים ועברייניים לניגוח הפרקליט על מנת להביא להחלשתו, כך שיתקשה להתמודד באומץ וללא מורא בניהול התיק לטובת כל הציבור ובהגנה על שלטון החוק".