הטרדות מיניות במוסד ובשב"כ: 3 תלונות ב-3 שנים
לידי ynet הגיעו נתונים שחשפה התנועה לחופש המידע, ומהם עולה כי בין 2012 ל-2014 הוגשה תלונה אחת בלבד על הטרדה מינית במוסד ושתיים בשב"כ. 14 פניות לא הבשילו לתלונות. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעים מינית: "הנתונים לא סבירים, ארגונים כאלה מתאפיינים בתרבות של השתקה"
בחודשים האחרונים סערה המדינה בעקבות ריבוי הדיווחים על אודות חשדות לתקיפות מיניות בארגון המשטרה. נתונים שהגיעו לידי ynet ומתפרסמים כאן היום (א') לראשונה חושפים לכאורה ממצאים אחרים לגמרי בנעשה בקהיליית המודיעין הישראלית. עם זאת, בארגוני הסיוע לנפגעים מינית טוענים כי מדובר בתוצאה של השתקה וחשש מלהגיש תלונה.
מהנתונים שמתפרסמים בעקבות פנייה של התנועה לחופש המידע עולה כי בשנים 2014-2012 טופלה במוסד תלונה אחת בלבד על הטרדה מינית, ובשב"כ טופלו שתי תלונות. בעוד התלונה במוסד התבררה כלא מוצדקת, שתי התלונות בשב"כ הובילו להגשת כתבי אישום ולענישות.
במוסד טופלה כאמור תלונה אחת. היא הופנתה כלפי עובד של משרד ממשלתי אחר, הועברה לנציבות שירות המדינה, אך לבסוף התבררה כלא מוצדקת. יצוין כי במהלך אותן שנים התקבלו אצל הממונה על שוויון מגדרי במוסד 14 פניות או דיווחים על מקרים של הטרדה מינית, אולם במקרים אלה הפונות לא היו מוכנות להגיש תלונה ובשל כך מקרים אלו טופלו באמצעים מנהלתיים ומשמעתיים.
חוק חופש המידע לא חל על השב"כ או המוסד, אך לנוכח חשיבות הנושא מצאה התנועה לחופש המידע לנכון להגיש בקשה בנוגע להטרדות מיניות בגופים אלה. הפנייה למשרד ראש הממשלה האחראי על המוסד והשב"כ נעשתה על ידי גל רוזנצוויג מהקליניקה לחופש המידע בבית הספר למשפטים המסלול האקדמי המכללה למנהל.
בשב"כ טופלה תלונה אחת ב-2012 ותלונה נוספת ב-2013. בשני המקרים נשפטו עובדים בבית דין למשמעת. מקרה אחד הוביל לפיטוריו של המטריד, ובמקרה השני נרשמה לעובד נזיפה חמורה ובמקביל הופקעה משכורת אחת שלו ודרגתו הוקפאה בארבע שנים.
"יובהר כי שירות הביטחון הכללי, ככלל, רואה בחומרה רבה כל פגיעה במשמעת בשירות המדינה ובמקרים מסוג זה בפרט, ומטפל בנושא בהתאם להנחיות הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה", נמסר מהשב"כ.
במוסד, ש-37% מעובדיו הן נשים, ציינו בהתייחס למספר התלונות הנמוך כי "בלא מעט מקרים, למרות המאמצים של הממונה על שוויון מגדרי לשכנע את הפונות להתלונן, הן אינן מוכנות להתלונן ולהיחשף. הסיבות לכך מגוונות – לפעמים הפונות מעוניינות לשים את העניין מאחוריהן ולא לעסוק בו יותר, לאחר שההטרדה בפועל פסקה. לעתים ישנו חשש של הפונה מכך ששמה ותלונתה ייוודעו ולפעמים חשש לשמה הטוב של הפונה".
"הישג חסר תקדים"
עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה בהתייחסה לנתונים כי "קבלת מענה מהשירותים החשאיים לבקשת חופש מידע היא הישג חסר תקדים. עצם העובדה שהתקבלה תשובה ראוי להערכה ומדגיש את השינוי שחל בקרב רשויות לזכות הציבור למידע. לראיה, התנועה פנתה כבר לפני שלוש שנים לגופים אלה לקבלת מידע על אודות הטרדות מיניות אך לא זכתה למענה הולם. מעבר לכך, יש במהלך זה כדי להמחיש שישנם נושאים, שלמרות שהם נמצאים אצל גופים ביטחוניים מובהקים, עדיין ראוי שיועמדו לידיעת הציבור. הטרדות מיניות היא רק דוגמה אחת לכך".
במוסד פירטו גם את אופי הטיפול בהטרדות מיניות, ומהתשובה עולה כי הממונה על שוויון מגדרי במוסד פוגשת את המתלוננת או המתלונן בדיסקרטיות ומקבלת את התלונה. התלונה מועברת לידיעת ולהנחיית הגורמים המנחים בנציבות שירות המדינה ומטופלת בהתאם להנחיות, בהובלת הממונה על המשמעת במוסד ובתיאום עם היועץ המשפטי של הארגון.
מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אורית סוליציאנו, לא מתרשמת מהנתונים. לדבריה, "השב"כ והמוסד הם ארגונים גבריים והיררכיים, וכפי שהניסיון מלמדנו מצה"ל
והמשטרה לצערנו ארגונים כאלו מתאפיינים פעמים רבות בתרבות של השתקת מקרים של פגיעה מינית, אשר פוגעת קשות בביטחונם ורווחתם האישית של העובדות והעובדים במסגרתם".
סוליציאנו אמרה עוד כי "הנתונים הנמוכים של הגשת תלונות בשב"כ ובמוסד מעידים על תת-תרבות ארגונית שבמסגרתה נשים וגברים עדיין חוששים להגיש תלונה במקרים של פגיעה מינית. לא סביר כי בארגונים הללו היו במהלך שלוש שנים רק שלוש תלונות רשמיות על הטרדה מינית, והנתון שלפיו מספר התלונות הרשמיות אינו זהה למספר הדיווחים, רק מחזק זאת. בימים שבהם משטרת ישראל עורכת בדק בית ונדרשת לטיפול עומק בהטרדות מיניות, מן הראוי כי גם השב"כ והמוסד כגופים שמומחיותם בשמירה על ביטחון אזרחי המדינה, יציבו בראש סדר העדיפויות את הביטחון של העובדות והעובדים בקרבם, וייצרו תרבות ארגונית המעודדת דיווח ומחמירה עם הפוגעים".
לפנייה לכתב/ת 
