דנקנר: "הקאתי דם על ההנפקה הזאת - ובסוף לקחתי את הכסף"

כתבות נוספות בנושא משפט דנקנר :

• דנקנר: לא תכננתי להשפיע על מניית אי.די.בי
• דנקנר לתובעת: "את משקרת"  
• תיק הרצת המניות: הדו"ח שמסבך את דנקנר
  

קורין: אני אומרת שאתה אומר לחוקר שאתה שמח שהשער יותר גבוה. ואתה מציין שזה גם עניין של מחזורים. היית צריך להגיד: לא עניין אותי שום דבר.

דנקנר: אמרתי את זה במהלך החקירה.

קורין: אתה אמרת שייטת לגבי איתי. זה ביטוי שלך. אמרת לא פעם ולא פעמיים - איתי היה לוחם בשייטת. כבר 20 שנה הוא בנקאי השקעות. למה לא אמרת בחקירה: זה היה שיקול כלכלי? למה הוא נלחם, הוא שייטת?

דנקנר: השורטיסטים בסלנג של החקירה היו רעים. ואני מסייג ואומר הם לא בהכרח רעים.

קורין: הבחירה שלך במונחים הצבאיים, ומקבלת את זה שזה סלנג שגור, זה אומר שהבנת מכל השיחות שאיתי פועל להציל הנפקה. שהוא נלחם ברעים. שהנימוקים הם ערכיים, ציוניים.

דנקנר: התשובה היא שלילית לכל מה שאמרת עכשיו.

קורין: בוא נדבר על הכסף שקיבל שטרום מהפניית הרוכשים. הסכמנו שזה סיפק לו נזילות. אתה מסכים איתי שהכסף שגייסתם בהנפקה זה לא שומנים? זה לא דיבידנדים. זה אומר שגם לכסף הזה יש ערך. מה שאמרת פה "שאריות".

דנקנר: לכל כסף יש ערך. הסברתי שהיה לנו ביוני כל שנה הר של פירעונות. כדי להגיע לסוף מאי 2013, צריך היה 243 מיליון שקל.

כבוב: אמרת את זה 22 פעם כבר.

דנקנר: אני רק רוצה להסביר פואנטה. כדי לעבור את התאריך הזה צריך 243 מיליון שקל. 480 מיליון היה מעביר אותנו ליוני 2013. כלומר כל סכום מעל 243 מיליון שקל נכנס לחור השחור של יוני 2013. שכדי להגיע אליו צריך 482 מיליון שקל. אבל זה לא באתגר של ההנפקה.

כבוב: משתמע שזה סרח עודף. אבל החלטת לא לוותר על סכומים שמעל 243 מיליון שקל. ידעת כאיש עסקים ממולח שלא הכל שחור לבן. שלא הכל יכול לזרום עד אז על מי מנוחות.

דנקנר: כל כך הרבה הזעתי, הקאתי דם. כל כך הרבה עבדתי על ההנפקה הזאת. מחסומים של אי נעימות. כשהגעתי לדבר הזה לקחתי את הכסף. ידעתי איזה הרים עברתי להגיע לסכום, אז לקחתי את זה.

קורין: לקחת כי הייתה לזה חשיבות. גם שזה רחוק. אבל לקחת.

דנקנר: לא כל כך.

קורין: זה לא עושה שכל, מה שאמרת עכשיו.

דנקנר: כסף זה כסף.

קורין: המנכ"ל שלך חיים גבריאלי העיד שלא הייתה בכלל שאלה אם לקחת או לא. שהוא רוצה כל שקל לקופה.

דנקנר: נתתי הסבר לעומק מה קרה.

קורין: אני מאמינה לך שהייתה התלבטות. אבל לקחת. ויש לזה השלכות. לקחת כסף בשלב ציבורי.

דנקנר: גם השלב הציבורי לא היה בדיוק ציבורי.

קורין: סליחה, הציבור השתתף. זה כסף ציבורי בשלב הזה.

(צילום: מוטי קמחי)

דנקנר: "לא עלה בשיחה עם שטרום שום דבר הקשור לעזרה להנפקה" 

קורין הקריאה לדנקנר חלקים מחקירת שטרום. "הדברים שלו ברורים שהוא מסייע להנפקה. שהוא מסייע לנייר". דנקנר השיב: "אני לא צריך להסביר את איתי. לא דיברנו ביננו שום דבר על השפעה על שער המניה. האינטרס הכספי של איתי היה לקנות בזול. ברור שברגע שיש לו פוזיציה הוא רוצה שהשער יעלה. אבל זה לא קשור להנפקה. ברגע שאיתי פנה אלי אמרתי לו "מה אתה צריך את זה". נכון אהבתי, שמחתי. אבל לא ביקשתי. זה לא עניין אותי.

קורין: אני לא מאמינה שככה הדברים התרחשו. ידעת שהוא עושה פעילות קנייה-מכירה לתמוך בהנפקה.

דנקנר: לא עלה בשיחה שום דבר של עזרה להנפקה. עלה בשיחה בינינו שהוא הולך לקנות.

קורין: אתה התחמקת בכוח בחקירה משיחה על שער המניה.

דנקנר: אם זה היה נכון הייתי אומר את זה. אבל יש פה חוקר שבמשך 725 עמודי החקירה מנסה שאני אגיד את זה. וזה לא נכון.

קורין: אתה ואיתי דיברתם על שער. ששניכם הייתם מול מסך.

השופט כבוב: אתה לא שללת את זה בחקירה.

דנקנר: לא הייתי בפוקוס על זה.

קורין: יום לפני הנפקה? אתה באמת רוצה שנקבל את זה? שנאמין לך? השער והמחזור לא מעניינים אותך? זה נראה לך הגיוני?

דנקנר: כן, הסתכלתי במסך בחדרי על כל מניות הקבוצה. אבל זה לא בפוקוס שלי. מדי פעם כשהייתי בחדר זה הסתכלתי. אבל זה לא בפוקוס. בגלל זה אמרתי לחוקר: יכול להיות. אבל מה קרה? אם אני מקיים שיחה מחדרי, ויש מסך, ועליו מניות החברה אז אני מסתכל. אז מה?

קורין: אתה מדבר בטלפון עם איתי, מישהו שלשיטתך רוצה לעשות רושם ביום ההנפקה.

דנקנר: לא היה לי שום עניין למקסם מחיר. אני לא פעלתי להשפיע על השער.

השופט כבוב לדנקנר: "קשה לי לקבל את ההפרדה שלך בין ההנפקה להפניית החברים"

דנקנר: הפעילות של איתי שטרום הייתה חוקית ולגיטימית. זה מה שחשבתי אז וזה מה שאני חושב היום. ואם זה חוקי – מותר לי לעזור לו. בנאדם עשה משהו באופן חוקי. 60% לא היה חוקי, בגלל פעילות עד מדינה (עסקאות תרמיתיות שעשה שלג, מ"ג ות"ג). אני לא מבין עד היום איך החלטתם לאפשר לו (לעדי שלג, מ"ג ות"ג) ולאשתו להיות עדי מדינה. זה אולי בגלל שחיפשתם אושיות ציבוריות.

קורין: הוא ניסה לסייע להנפקה.

דנקנר: הוא לא סייע. זה פוזיציה שלו. הוא ניסה להרשים אותי. זאת המחשבה הסוביקטיבית שלי

קורין: עשרות שיחות היו ביניכם באותו יום.

דנקנר: הסתכלתי על השיחות והסמסים. בניתוח שלהם כ-75% מהם של איתי אלי. רבע זה אני אליו. מה זה אומר? זה נושא שלו. הוא רצה להרשים אותי. מידת העניין שלי בנושא פחותה מאוד.

השופט כבוב: אתה טוען שהמניע שלו היה לעזור להנפקה ולהרשים אותך. תראה מה אתה אומר בחקירה שלך: "הוא עשה את מה שהוא חושב שנכון כדי לסייע להנפקה". והוספת: יש שני טעמים לכך: יש יותר קונים ומוכרים. ושמסת המוכרים אינה ממוטטת את השוק. זה נותן מניע וגם הסבר לקיומו של המניע.

דנקנר: אני לא נותן מניע לאיתי. הקניות שלו מסייעות לכך שהיו קונים.

השופט כבוב: קשה לי עם ההפרדה הדיכוטומית שאתה עושה בין ההנפקה שלא צריכה סיוע לבין הפניית החברים לשטרום. זה כאילו מסודר בשתי פעולות שאין סינרגיה ביניהן.

דנקנר: זו האמת כבודו. לא הייתי צריך עזרה בהנפקה. אני לא מתקשר לאיתי.

השופט כבוב: אבל אתה יודע על הפעילות. אתה מזמין אותו אליך הביתה כדי להפנות חבר שיקנה מניות שלא באמצעות ההנפקה.

קורין: אתם שניכם הבנתם אותו דבר. שהוא מסייע להנפקה.

דנקנר: "קיבלתי משטרום עדכונים, לא מחירים. לא היה אכפת לי אם זה מסייע להנפקה"

התובעת קורין: הבנת ששטרום מחפש רוכשים.

נוחי: עד היום אני לא יודע אם שטרום היה בשיא הפוזיציה. לא הייתה לי שום התחשבנות עם עצמי, לא רשמתי במחברת - איתי נמצא בפוזיציה זו וזו. שום רישומים.

קורין: עוד נגיע למחברת הזו.

דנקנר: קיבלתי ממנו מדי פעם עדכונים. לא מחירים, כמה מניות קנה. יכול להיות שאמר שקנה בשלושה מיליון שקל. עדכן בסכומים כספיים. אבל לא אדע להגיד באיזה שעה אמר מה. תיארתי שויליגר ושטרום יגיעו לידי עיסקה. בעקבות ההיכרות שעשיתי בינהם לילה קודם תיארתי שעשו עסקה.

קורין: אתה יודע שרכישות המחלצים מסייעים להנפקה?

דנקנר: שמחתי שמחה עילאית, רקדתי, אבל האם זה מסייע להנפקה - לא רבתי. לא היה אכפת לי.

קורין: היה אכפת לך מאד ועוד נגיע לזה.

דנקנר: השימוש במלים קונטרה ועוד כמה מינוחים זה של החוקר, הפך לסלנג בחקירה. אני מאד זורם אתו. עניתי לו באובר שיתוף פעולה, אבל שימוש בקונטרה מלחמה, מגוייס, זה מונחים של החוקר.

קורין: לא נכון. היו הרבה מלים שלך.

דנקנר: נכון, כשזרמתי אתו. קונטרה זה שלו ואימצת אותו. שייטת זה שלי.

קורין: אתה לא כזה אדם זורם

נוחי: אני לא זורם איתך...

קורין: אתה איש עסקים משופשף, אתה לא זורם עם כל מיני אנשי עסקים. אדם עם מיומנויות כשלך לא אומר דברים רק כדי לזרום. זה האופי שלך.

נוחי: את רוצה הרצאה על האופי שלי?

בפתח הדיון, עו"ד חנה קורין מבקשת תשובות קצרות לשאלות קצרות. הנושא הוא התערבות נוחי בבנק הבינלאומי להרחבת קו האשראי של שטרום לרכישת מניות אי.די.בי.

דנקנר ליד שולחן התביעה. מימין, התובעת עו"ד חנה קורית(צילום: מוטי קמחי)

קורין: ידעת שהוא צריך את זה לקנות מניית אי.די.בי.

(צילום: מוטי קמחי)

מי שביצע בפועל את העסקאות, כך טוענת התביעה, היה עד המדינה עדי שלג, מנכ"ל הברוקראז' ב-ISP, ש"הוזעק" על ידי שטרום לבצע את הרכישות. חלק מהעסקאות היו מתאומות מול חשבון ניירות הערך של חברת סיטי ברוקר שבבעלות אישתו, מאיה שלג. הן נתנו מצג בבורסה לביקושים גבוהים למניה, וכך סייעו לטענת התביעה "להרצה".

התביעה טוענת כי במימון התוכנית התרמיתית סייע דנקנר. לצורך כך נעזר בו שטרום בשלושה מקרים. פעם אחת כאשר דנקנר צלצל לראש המחלקה העסקית בבנק הבינלאומי, אילן בצרי, וביקש ממנו לאשר אשראי של 15 מיליון שקל לרכישת המניות עבור שטרום שסורב קודם לכן; פעם שנייה כאשר דנקנר "חילץ" את שטרום - הפנה אליו אנשי עסקים כגון אילן בן דב ויוסי ויליגר, שרכשו משטרום את מניות אי.די.בי בהיקף של 19 מיליון שקל בעסקאות מחוץ לבורסה, וזאת בשערים נמוכים מאלה שבהם רכש אותן בבורסה; ופעם שלישית כאשר העביר לו 8 מיליון שקלים, חמישה ימים לאחר ההנפקה, על מנת שיבצע רכישה של המניות לחשבונו הפרטי ויאפס את חשבון ניירות הערך של ISP בבינלאומי.

"הנפקת חברים" 

קו ההגנה של דנקנר עד עתה, הוא שההנפקה הייתה "הנפקת חברים" - כלומר שסכום הגיוס היה ידוע ומובטח מראש על ידי מקורביו וגורמים שהיה איתם בקשרים עסקיים. בכך מנסה דנקנר לנתק את המניע שמייחסת לו הפרקליטת - הצלחת ההנפקה. עוד טוען דנקנר, כי אנשי העסקים שהפנה לשטרום לרכוש ממנו מניות מחוץ לבורסה, היו כאלה שלא היה בטוח לגבי השקעתם בהנפקה. או כפי שכינה זאת ביום הדיונים האחרון - "שאריות". דנקנר העיד שהפנה אותם לשטרום כי רצה לסייע לחבר שרצה לבנות פוזיציה במניה.