היישר מהמאה ה-18: תיסלם בקליפ חדש
רגע לפני שהם עולים לבמה עם התזמורת הסימפונית של ראשון לציון, עלו חברי להקת תיסלם על טייץ ומלמלות וצילמו קליפ חדש לשירם "תפסיק לכוון אלי", שכל כולו מחווה צבעונית לבמאי סטנלי קובריק. "אין כמעט קליפים לתיסלם, כיף להיות סטודנט לקולנוע בתקופה הזו", סיפר חבר ההרכב יזהר אשדות, שגם ביים וערך. צפו
כבר המון זמן שבקרב חברי "תיסלם" לא מקונן החשש לעלות לבמה. שילוב של מקצוענות, ותק ועבודה משותפת של 35 שנים, נוסכים בחברי ההרכב ביטחון מוחלט בכל פעם שהם עולים להופיע, כשלכל אחד מהם ברור בדיוק מה תפקידו בכוח. אלא שבימים אלה יוצא ההרכב להרפתקה מוזיקלית בה טרם התנסה, כזו שתערער גם את בטחונם של הוותיקים והמשופשפים שבמוזיקאים.
ב-14 במאי יעלו חברי תיסלם לבמת האמפי פארק ראשון לציון, במסגרת פסטיבל האביב ה-16, למופע שיפגיש אותם בפעם הראשונה בתולדות הלהקה עם התזמורת הסימפונית של ראשון לציון. המופע יפגיש בין השירים האהובים והחומרים הרוקיסטיים של ההרכב לבין עיבודי תזמורת בניצוחו של אילן מוכיח (זוכרים את המפגש בין מטאליקה לבין הסימפונית של סן פרנסיסקו ב-1999? אז משהו כזה). המפגש הולך להוציא מהלהקה גוונים ופחדים שלא ידעו שעוד קיימים בהם - תוצאת יציאה מבורכת מאזור הנוחות המוכר כל כך.
לרגל המופע החדש, שגם יוקלט, ואם יצליח - יתפרש גם אל מעבר לגבולות הלילה האחד, מוציא ההרכב קליפ חדש לשירם הקלאסי "תפסיק לכוון אלי". בקליפ, אותו ביים חבר ההרכב יזהר אשדות וגם ערך, מככבים כל חברי ההרכב כשלראשם פיאות ולגופם בגדי המאה ה-18, כל זאת ועוד מחווה לסרט "בארי לינדון" של הבמאי סטנלי קובריק מ-1975. "'ברי לינדון' זה סרט מכונן מבחינתי, ואולי סרט שמייצג יותר מכל סרט אחר שאני מכיר את המאה ה-18; את הבגדים, התרבות, הקלפים, הדו-קרב, התזמורת", מסביר אשדות. "מחווה זו מילה גדולה. קטונתי".
הקליפ המושקע ומלא ההומור ממש לא מצביע על גישה קלילה ואגבית נוכח האתגר הבימתי החדש. ההיפך הוא הנכון. "אנחנו מנגנים את השירים האלה כבר 35 שנה ונוצרה איזושהי אבולוציה במשך השנים. אנחנו כבר רגילים לנגן אותם בצורה מסוימת ופה פתאום יהיו שינויים", מסביר אשדות מה צופנת לו ולשאר חברי ההרכב ההפקה החדשה והמורכבת. "חלק מהשינויים הם מבניים - פתאום אנחנו צריכים לשנן ולזכור צורה חדשה לנגן בה חלק מהשירים. אני חושב שכל אחד מאיתנו דואג לא לטעות".
כשאתה לוקח שירים שאתה מכיר כל כך הרבה שנים ונותן לנם פרשנות חדשה אתה גם מגלה עליהם דברים שלא ראית קודם?
"בהחלט. קודם כל אני לא עושה את העיבודים בעצמי, אילן מוכיח עושה אותם, וזה מקסים כי אני בימים אלה עובדם מוכיח ובנו על האלבום החדש שלי. זה מקסים לעבוד עם אבא ובן מאוד מוכשרים. מה שאילן עושה זה שהוא באמת נכנס לשירים - חלקם בני 35 שנה וחלקם בני 25, והוא חוקר אותם ובא אלי כל הזמן עם שאלות. 'תקשיב, מה קורה בשיר הזה? בהופעה בשנת 2010 ניגנתם את זה ככה, אבל פה האקורד הוא ככה'. אז כן, אני מתחיל לגלות דברים, ואני מתחיל לנסות לפענח את המוח שלי ואיך אני, כמוזיקאי, חשבתי בגיל 22 ולמה דווקא הלחנתי כך או אחרת".
אני מנסה לדמיין שיר כמו "רדיו חזק" בעיבוד תזמורתי ומודה שזה לא קל.
"העניין בהופעה הוא השילוב. יהיו שירים שיתבססו יותר על התזמורת, יהיו שיתבססו יותר על הלהקה וגם יהיו כאלה מפגשים. מה שלנו היה חשוב כלהקה היה לא להוריד את הטורים כדי להתאים לתזמורת, כך שבאמת יהיה מפגש בין להקת רוק לבין תזמורת. אז יש שירים שקטים וכאלה שאנחנו מנגנים יותר בעדינות, אבל בעיני החלקים היותר מרתקים הם המפגשים הרוקיים. שירים כמו 'תנו לי רוקנ'רול' ו'רדיו חזק' - שם זה יהיה מעניין".
זו לא הפעם הראשונה שאתה מביים, ונראה שאתה הולך ונמשך לתחום הזה.
"בשנה האחרונה ביימתי שני קליפים לנתנאלה, אני מתעסק בזה הרבה. לעצמי ביימתי בעיקר קליפים מהופעות שערכתי וביימתי, אבל אין ספק שזו תשוקה חדשה יחסית בשנים האחרונות. למדתי את זה באופן לא פורמלי, כמו שלמדתי מוזיקה - ככה אני לומד קולנוע בשנים האחרונות, והיום זה אפילו יותר קל מפעם. לא יותר קל ללמוד אבל יש יותר מקורות, האינטרנט מוצף במורים מדהימים, אינפורמציה וסרטים. כיף להיות סטודנט לקולנוע בתקופה הזו".
"בגלל כל מיני סרטונים קצרים שעשיתי בשנה-שנתיים האחרונות על הלהקה, אז בתוך תיסלם כבר יש לי מוניטין של במאי הבית. כשעלה הראיון לעשות לרגל המופע תמונת סטילס של הלהקה בבגדים מהמאה ה-18 אז מיד קפצתי על העגלה והצעתי לעשות קליפ כזה".
מפתיע שבכל כך הרבה שנות פעילות לא צילמתם הרבה קליפים.
"בתיסלם עשינו נורא מעט קליפים. בגלגול הראשון ב'זמן אמיתי' עשינו אחד ל'רדיו חזק', שאולי היה אחד הקליפים הראשונים, ומאז רוב הקליפים שעשינו היו בעיקר לתכניות בערוץ 1 - 'להיט בראש וכאלה'. אין לנו כמעט קליפים לתיסלם, זה באמת נדיר שאנחנו עושים אחד. כולם שיתפו פעולה בקלות ואפילו בהנאה, כי זה כיף להתחפש. אנחנו לא אנשים שמתחפשים ביומיום, גם לא בפורים, ופתאום יש לך הזדמנות. זה גם קצת בזבוז שאנחנו לא עושים קליפים, בגלל אנשים כמו דני. יש בלהקה הזו כמה קומיקאים רציניים מאוד - דני (בסן) ויאיר (ניצני)".