נכדו של בן גוריון: "הימין מבזה את סבא"
הסרט התיעודי "בן גוריון זוכר", מביא קטעים היסטוריים וראיונות נדירים עם ראש הממשלה הראשון של ישראל, המציגים אותו באור חדש. נכדו, יריב בן אליעזר מספר על האיש שהיה ועל הטענות לאפלייה מצידו: "זה חלק מרמאות של אנשים חסרי אחריות"
כשנה לפני שנפטר, ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל - דוד בן גוריון הצטלם לסרט שסוקר את תחנות חייו. השקת הסרט אמורה היתה להתקיים במוצאי יום הכיפורים ב-1973 אלא שאז פרצה המלחמה אשר דחתה את הקרנתו ב-42 שנים. כעת, עבר הסרט "בן גוריון זוכר" תהליך דיגיטציה וקטעים ארכיוניים נדירים של האיש שהכריז על הקמת המדינה - ישודרו בערוץ הראשון (שבת, 22:30).
מי שמאוד נרגש מיציאת הסרט הוא נכדו של בן גוריון, פרופסור יריב בן אליעזר. לדבריו, היו כאלו שניסו לשכתב מחדש את ההיסטוריה: "אנשים בעלי אינטרס שיש להם כוונה לגמד את סבי, מעוניינים להעלות אנשים אחרים מהימין על ראש שמחתם", אומר בן אליעזר בן ה-75, ומתייחס לשאלת השד העדתי שמתעוררת שוב בימים האלה. "בן גוריון אמר על הניצולים ממחנות הריכוז שהם שבורים לחלוטין והוסיף שתפקידנו להחזיר אותם לחיים, מחוגי הימין סילפו את זה והלבישו את זה כאילו שמדובר באמירה על המרוקאים. ממש כמו שעושים היום, כשגרבוז אומר 'מנשקי קמעות' והפכו את זה 'למנשקי מזוזות', זאת תעמולה שיטתית שהיתה עוד בזמן בגין. כולל לבזות את ההיסטוריה ולבזות את שמו של סבי".
אתה לא יכול להתעלם מכך שסבך לא מיהר לטפל בבעיית אפליית המזרחים.
"אצלנו בבית לא אמרו מילה ביידיש כי סבי שלל את השפות של הגולה. הוא אמר 'אנחנו ניצור עם חדש'. סבי טבע את האימרה 'הלוואי שיהיה פה רמטכ"ל תימני'. הוא לא חיפש דווקא תימני, אבל הנמשל היה שאנשים ייבחרו לתפקידים לא על פי ארץ מוצאם, אלא על פי יכולתם. כל ניסיון להדביק לו אפליה זה חלק מהרמאות של אנשים חסרי אחריות".
אז איך אתה מסביר את עליית הנושא העדתי לתודעה דווקא כשמנחם בגין עלה לשלטון?
"מנחם בגין ניסה לנצל את המצוקה של בני ארצות ערב כדי לפגוע במפא"י ולהשיג את השלטון. הוא עשה מניפולציה דמגוגית מכוערת והוא אחראי עד היום לכל השסעים והשנאה שיש במדינה. את השנאה אני לא קיבלתי בבית, את השנאה יצר בגין. הבירוקרטיה בישראל עשתה אפליה, זה נכון, סבי היה אחראי גם להרבה 'פאקים' ואחד מהם היה ההתנשאות כלפי העולים החדשים. חלק גדול מהאשמה הוא גם על העולים החדשים - עד היום הם מנסים לשחק אותה מסכנים כדי לשפר את מצבם כי אצלם נוח מהרבה בחינות לשחק את המסכן. אני חושב שיש אפלייה גם היום, לפי שם אביך קובעים מה תהיה ומה לא תהיה, אבל אתה לא יכול להאשים רק את השלטונות, גם הקליינטורה אשמה במידה רבה. לא יכול להיות שאנשים לא עוזרים לעצמם ומצפים שהשלטון יעשה את הכל".
הסרט המדובר מציג את ראש הממשלה המנוח שהלך לעולמו בגיל 87 בפגישות היסטוריות עם ראש הממשלה לשעבר, יצחק רבין ז"ל, נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, גולדה מאיר ז"ל, משה דיין ז"ל ועוד רבים - מנסה לצייר את דמותו של בן גוריון ואת פועלו לאורך השנים, אלא שנכדו סבור שאפילו סרט עם חומרים היסטוריים שכאלה, לא יכול לעמוד באתגר המורכב. "מנסים לעשות בסרטים האלה קונקרטיזציה של הדמות שלו וזה לא ניתן. אי אפשר לעשות את זה כי היתה לו דמות כל כך מורכבת שרק מי שהכיר אותו אישית יכול היה להתייחס לזה כאב, כסב וכידיד, אבל קשה היה להתייחס אליו כאל דמות קונקרטית ספציפית".
על דמותו של בן גוריון אומר בן אליעזר כי היו לו כמה תכונות בולטות כפוליטיקאי. "מי שהיה יריב פוליטי שלו ראה בו הרבה פעמים אדם אכזרי כי הוא ידע להיות בוטה ואם חשב שמישהו מסוכן לביטחון המדינה, אז הוא נלחם בו חזק, כמו לא לקרוא לו בשמו וכדומה. בזה היתה לו אכזריות".
איזה סבא הוא היה?
"כסב הוא היה איש נעים, רך, מסבירן וטוב לב להפליא. הוא היה סבא שאפשר לשאול אותו כל דבר שרצית והוא היה עונה לך בסבלנות ברזל. היתה לו דרך לכוון אותך למה שהוא האמין. כל יום הולדת הוא היה לוקח אותי להוצאת ספרים והייתי יוצא עם עשרות ספרים, הוא חינך אותי לאהוב ספר. הוא לא אמר 'צריך לקרוא', הוא פשוט נתן לך מתנות לקרוא. כשהתחתנתי הזמנו את כל המשפחה אלינו והוא לקח אותי הצידה ושאל אותי 'איזה ספר אתה רוצה שאקנה לך מתנת נישואים?'. רצתי לסבתי ואמרתי לה שהוא ירד מהפסים, יש לי דירה עירומה והוא רוצה להביא לי ספר? ואז היא קנתה לי תנור גז".
באחד הקטעים בסרט נשאל בן גוריון האם הוא חושב שצריך לחלק את השטחים ממלחמת ששת הימים ב-1967, ובדומה לרוב הפוליטיקאים של היום הוא התנער ממנה באלגנטיות, "אני אדם פרטי עכשיו, לא פוליטיקאי", השיב למראיין.
"סבא לא היה אומר היום שהוא עושה סינתזה בין הרצוי, המצוי האפשרי וההכרחי". חורץ בן אליעזר.
מה זה אומר?
"זאת אומרת שאם זה היה תלוי בו הוא היה רוצה מדינה מהפרת ועד החידקל אבל הוא יודע שזה לא אפשרי, מן הצד השני יש דברים שהם בעיניו הכרחים לצורך ביטחון מדינת ישראל. הוא לוקח את הסינתזה של שלושת האלמנטים האלה ומגיע למסקנה שתמורת שלום הוא היה מוכן לוותר על כל השטחים מלבד ירושלים ורמת הגולן".
