מדליקי המשואות השקופים

עוד בערוץ הדעות של ynet

אין תחליף לפסיכומטרי / נחמיה פרידלנד

בכדי להקל עליה אני מצרף את רשימת מדליקי המשואה ואת תוכן דבריהם. השמות בדויים, המקרים בהחלט מייצגים:

אני, משה בן עמרם, קשיש שמדי חודש עומד בבית המרקחת של קופת החולים, מעכב את כל התור, שומע את הערותיכם אבל חייב להחליט על אילו תרופות עליי לוותר. בשמי ובשם אלפי הקשישים שמדי חודש מוותרים על טיפול רפואי - גאה להדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל.

מתי ידליקו את המשואות אלו שנשכחו בשוליים? (צילום: אוהד צויגנברג)

אני, אבי עמיחי בן 9 סובל מפיגור שכלי עמוק. מדי יום אני שומע אתכם מדברים עליי, לפעמים לועגים לי ואינכם מבינים שעמוק בפנים כלואה נשמה שמבינה וכואבת. בשמי ובשם אלפי ילדים השקופים לחברה ושאינם יכולים לזעוק את כאבם - אני גאה להדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל.  

אני, אסתר הכהן, הקשישה במסדרון שמנסה בידי האחת לשמור על כבודי ולהסתיר את גופי המציץ מהכותונת הפתוחה וביד השנייה מחזיקה חזק בארנקי שחלילה לא יגנב. בשמי ובשם אלפי קשישים המאושפזים במסדרונות בית החולים והשקופים לעוברים לידם - אני גאה להדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל.

אני, זוהרה לוי, עובדת הקבלן המנקה במשרדכם. מדי פעם חשה איך אתם מסתכלים דרכי ואינכם רואים אותי כלל. אינכם יודעים את שמי ואינכם יודעים על סבלי. בשמי ובשם מאות אלפי ישראלים עובדי קבלן נטולי זכויות אני גאה להדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל

אני, מישקה איצקוביץ', פליט ממחנה אושוויץ שיושב בלילות בודד בחדר קטן ללא חימום ומחשב את קצי לאחור, מותש ומובס מלבקש את זכויותיי. בשמי ובשם אלפי פליטי השואה שסבלם שקוף לפקידי הממשלה - אני גאה להדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל.

אני, תקווה מעיין, אם לילד המרותק לכיסא גלגלים בשל שיתוק מוחין שמדי יום נתקלת בבירוקרטיה בלתי אפשרית ובחברה המסיטה מבטה מאיתנו כשאנחנו עוברים ברחוב. בשמי ובשם אלפי אמהות החזקות ביום ובוכות לכרית בלילה, אני גאה להדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל. 

אני, סדומה איקראי בן 5, בן להורים פליטים מסודן שבמשך היום נמצא בגן הילדים במרתף ובלילה מתחבא מהמשטרה. בשמי ובשם אלפי חברי הפליטים חסרי מולדת גאה להדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל.  

אני, אחמד איברהים, שסמוך לביתו עוברת גדר ההפרדה שבזכותה אינכם יודעים מה נעשה אחרי הגדר ולא רואים בסבלם של עם שלם. בשמי ובשם המוני האדם המוקפים בגדר גאה להדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל.

אני, מוחמד אלקרנאווי, המתגורר ביישוב בדואי בלתי מוכר ומגדל את ילדיו ללא מים זורמים, ללא חשמל, ללא מערכת ביוב, ללא כבישים, ללא בית ספר, ללא טיפת חלב וללא מרפאה. בשמי ובשם עשרות אלפי הורים המגדלים את ילדיהם בתנאי סבל אלה ללא הווה וללא עתיד, אני גאה להדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל.  

אני, יצחק אהרוני, פנסיונר שחסך כל ימיו בכדי להזדקן בכבוד וחלם על מתנות לנכדיו. בשמי ובשם מאות אלפי קשישים שלאחר תספורת שעשו לפנסיה שלנו חיים על קו העוני, גאה להדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל.

אני, רחל ישראלי, אם חד-הורית שבשל חוב לבנק הושלכתי לרחוב והפכתי חסרת בית. בשמי ובשם חסרי קורת הגג הלנים ברחובות ישראל גאה להדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל.

אני, איתי אברהמי בן 8, ילד לאב מובטל ולאם חולה שאינו יכול לצאת לטיול השנתי עם חבריו בגלל העלות הכספית. בשמי ובשם מאות אלפי ילדים המתמודדים יום יום עם העוני, המחסור ולעתים הרעב, גאה להדליק משואה זו לתפארת מדינת ישראל. 

מקווה שהוועדה תשקול את המלצתי, ועד אז - חג שמח לכל בית ישראל.

ד"ר איתן חי-עם, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il