בן 38, יפה ומצליח: אז למה הוא עדיין לבד?
עם קריירה מרשימה בהיי-טק, הרבה שכל בקופסה ובעצם כל מרכיב שצריך כדי להצליח בחיים בכלל ועם נשים בפרט, נווה לבד. תמיד לבד. כבר מעל לעשור. אימון אישי
עוד בנושא:
אם לא אמצא אהבה, אפנה לבנק הזרע
למה אני תמיד בוחרת את מי שלא מתאים לי?
נווה הוא גבר מרשים, ללא כל ספק. הוא גבוה, נאה, עם חזות מעט היפסטרית אך מאורגנת בקפידה. בגיל 38 עם קריירה מרשימה בהיי-טק, הרבה שכל בקופסה ובעצם כל מרכיב שצריך להצליח בחיים בכלל ועם נשים בפרט, נווה לבד. תמיד לבד. כבר מעל לעשור.
לפגישות שלנו הוא תמיד מקדים בכמה דקות, ויש לו ריטואל קבוע - הוא שוטף ידיים (בגלל השרשרת של האופנים החשמליות שלו) ואז פונה למלאכת הכנת הקפה. מוזג את המים הרותחים לכוס, מודד חצי כפית סוכר, מערבב נמרצות, מנער את קרטון החלב להקצפה קלה ומוזג. הוא מעולם לא הסכים שאכין לו קפה, גם בפעם היחידה שאיחר בכמה דקות (וכמובן הודיע מבעוד מועד). תמיד מתעקש להכין לעצמו את הקפה, במינונים שלו, עם הדרך הייחודית לו.
אני מרחיבה ומספרת על נפלאות הקפה המהביל, כי זו דוגמה נהדרת למה שקורה לו, לסיבה שבגללה הוא לא מצליח להחזיק קשר זוגי למרות שאין לו בעיה למצוא בחורות שמוצאות חן בעיניו. הסיבה היא שכמו בקפה, גם בחיים, הוא לא מסכים לשחרר ולהיות נתון לחסדיהם, רגשותיהם ויכולותיהם של אחרים או אחרות. ממש כמו בקפה, הוא צריך לדעת בוודאות שהוא שולט על המינונים, ובאהבה זה לא בדיוק עובד ככה.
לכן, כשזה מגיע לזוגיות, זה תמיד נגמר אחרי גג חודשיים, ותמיד הוא זה שמסיים את הקשר. תמיד זה אחלה עד שזה מגיע לנקודה הזו, שהוא מבין בתת המודע שזה הופך לזוג ושהוא כבר לא השולט היחידי על הסיטואציה. כשפתאום צריך לתת גם לצד השני להוביל את הסירה, שם זה נגמר.
מי שולט במי?
נווה, כמו רבים אחרים, סיגל לעצמו מיומנויות שליטה עצמית וריטואלים ספציפיים כדי לשמור על עצמו ולסגל דרכי פעולה בעולם הזה. מדובר בתהליכים לא מודעים שקורים לנו מגיל מאוד צעיר, אפילו מהשנים הראשונות לחיינו, והם משרתים אותנו בצורה נהדרת. לכל אדם יש מידה כזו או אחרת של שליטה עצמית, ומי שאין לו בכלל שליטה עצמית, אזי הוא בבעיה בחייו. האתגר מתחיל כשהשליטה העצמית הזו מתחילה לנהל אותנו, במקום שאנחנו ננהל אותה.
כיאה לאדם בשליטה, כשנפל לנווה האסימון, הוא ישר רצה להבין איך הוא פותר את העניין. שליטה ופרקטיות - לרוב הן חברות טובות. נווה לא ידע עד כמה יהיה לו קשה לשנות את הרגליו ושהצעד הראשון הוא דווקא להיות לרגע באזור האפור, זה שאין בו תשובות נחרצות, המקום הלא ברור והלא ידוע. כך, שלחתי אותו לעשות דברים שהוא לא יודע מה תהיה התוצאה שלהם. ביקשתי ממנו להרפות בדברים קטנים ויומיומיים - לרקוד, לטעות, לתת לאחרים לעשות עבורו דברים, להאציל סמכויות בעבודה, לצחוק בקול רם ואפילו להתנהג כמו ילד לפעמים.
לאט לאט, משבוע לשבוע, משהו בפניו הלך והתרכך. זה כבר היה ברור מאליו שאני זו שמכינה לו קפה בדרך שלי, והשיא היה כשבא פעם אחת באיחור בלי להודיע, וסיפר שאמר לגליה, זו שהוא יצא איתה בחודשים האחרונים, את שלוש המילים שלא אמר שנים – "אני אוהב אותך" - ברגע מעצים של אינטימיות ושכרות חושים. ברגע שהסכים לעשות שינויים פרקטיים קטנים, גם השינויים הרגשיים קרו.
מאז לא תמיד פשוט לו. הרבה פעמים הוא מוצא את אלמנט השליטה שולט בו, אבל מאחר והוא מודע עכשיו, הוא יכול לראות את זה ולבחור לעשות אחרת. נווה הוסיף לשמר את האיכויות המדהימות שלו, אבל כשהסכים לשחרר ולחוות גם את האפורים, את האזורים הלא ידועים, זכה סוף סוף באהבה.
הכותבת מאמנת אישית וזוגית בנקודתיים - תהליכי זוגיות
לפנייה לכתב/ת 
