ירוק לו ירוק: שירים ליום המריחואנה
הדג נחש, מאיר אריאל ואפילו שלמה ארצי - כולם שרו בשבחו של העלה הירוק ובין השורות, תהו אם לקחו שאכטה אחת יותר מדי. לרגל יום המריחואנה הבינלאומי, ריכזנו כמה שירים עם אזכורים ירוקים במיוחד. קחו שאיפה, והאזינו
ב-1971 היה זה שמוליק קראוס ז"ל, שריצה עונש מאסר עונש מאסר במהלכו הקליט את האלבום "מדינת ישראל נגד קראוז שלמה". הפנינה שפותחת את האלבום? שיר בשם "שישי חם", צמד מילים שהחזרה עליו יוצרת את המילה "חשיש".
כמובן שפרובקטור כשמוליק קראוס לא יוותר גם על קליפ שנוי במחלוקת, שנאסר לשידור והציג את הזמר, בגוונים פסיכודליים עזים, משתעשע לו בחברת בוף, מקַסס (ממולל את העלים באצבעותיות) ומגלגל בהנאה. שנות השבעים ראו גם את יציאתו של "שירי חג ומועד ונופל" של מאיר אריאל ובו השיר "ארול", ובו מה שלא יכול להשתמע אלא כתיאור של קיבוצניק סטלן, חובב "העשב המתוק".
מאיר אריאל. חובב את "העשב המתוק"
גם שנות ה-90 ידעו מספר שירי סטלנים בפרופיל גבוה. אחד הבולטים שבהם הוא "ילד ירוק" של שב"ק ס', שיוצא ב-1997 כחלק מאלבומה השני של הלהקה, "בעטיפה של ממתק". מי שחשב שצירופו ללהקה של נמרוד רשף, בזמנו כוכב בערוץ הילדים, יביא לצנזור חלק מתכניה הבולטים שמח לגלות את "ילד ירוק", אשר נמנה עם השירים שלקחו את שב"ק למקום פחות זועם ויותר סטלני. זו לא הפעם האחרונה שסגולות הצמח זכו לאזכור בשיר של שב"ק ס', בימים בהם מוקי עוד לא שר על לבבות חופשיים וילדים של אבא.
שבק ס'. אם סמים לא ילדים (של אבא)
ויש גם כאלו בהם הסמים היו כבר בהצהרת הכוונות. "רמי מואשם בהחזקת סמים קלים", שיצא באלבום הבכורה של להקת ג'ירפות, "משוחח עם כסא", הוא אחד שכזה. השיר עורר מהומה רבתי בשל נושאו השנוי במחלוקת - כולל התעלמות מצד הרדיו שגם ב-1999, השנה בה יצא השיר, נראתה טרחנית משהו.
ג'ירפות. התעלמות מצד תחנות הרדיו
בין אם רצתה בכך ובין אם לאו, ג'ירפות הפכה מזוהה עם עישון קנאביס, ומעלם לא טרחה להסתיר זאת - לא באלבום "צריך לסגור הכל" מ-2013, שכלל שורות כמו: “אני צריך ת’סמים רק כדי לדבר, אני צריך ת’סמים רק כדי לוותר. אני צריך ת’סמים רק כדי לקום, אני צריך ת’סמים כדי להירד” או "לא אשקר, הסמים עושים אותי טוב יותר, לא אשקר, הסמים מביאים לי מזור", וגם לא בראיון שהעניקו באותה השנה לחדשות ערוץ 2, בו הודו: "הגראס זה המיינסטרים. זו הנורמה שפשוט לא מדברים עליה מספיק. סטלנים זה לא סתם אנשים שמסתובבים ואומרים 'אחי אחי'. סטלנים זה אנשים כמוך. זה הרופא שלך. זה המתדלק שלך".
ג'ירפות בחדשות 2: "סטלנים זה אנשים כמוך"
האחרונים להביע דעתם בנושא, ואולי אלו שעשו זאת באופן הבוטה יותר, הם חברי הלהקות איפקטד מאשרום והדג נחש. בסינגל "Legal Eyes" חוברים שני ההרכבים למסר שכולו הטפה ללגליזציה של סמים קלים. "מדינות רבות כבר העבירו שינויים מפליגים בחוקי הסמים הקלים שלהן, והגיעה העת שישראל תנהג כמותן", נכתב בהודעה משותפת שהוציאו ההרכבים יחדיו עם צאת השיר. "השארת החוק הישראלי כמו שהוא כופה על המוני אזרחים ישראלים חיים של עבריינות ופחד מתמיד ומיותר לחלוטין".
איפקטד מאשרום והדג נחש. "החוק הישראלי כופה על חיים של עבריינות ופחד מתמיד"
כמובן שהדג נחש התבטאו לא מאחת ביצירתם בנושא הלא-באמת טעון הזה, כולל באלבום הבכורה "המכונה של הגרוב" מ-2000. שירם "שלום-סאלאם פיס" שהופיע באלבום הכיל, לצד הטפה לסובלנות גם כמה שורות כמו "בעזרת העשב נחפף ת'עצב". לשיא הגיעו שאנן סטריט ושות' ב-2004, עם אלבום בשם "חומר מקומי" אשר נחתם בשיר "מה נעשה", ככל הנראה המנון הסטלנים המובהק והפרטני מכולם, שהיטיב לתעד את שגרת יומו של הסטלן הישראלי המצוי, כולל העצירה בקיוסק, האשכוליות והריזלה.
"כמה סמים אני עישנתי בחיי אוי אמא, יש לפרח הקטנצ'יק הזה סגולות ואז מה אם צומחות לי על השכל יבלות", הם שרים שם, ומצדיקים את האקט בכך שהם חלק מדור עקום. האירוניה בכל הנוגע ל"מה נעשה" היא העובדה שהשיר הוצא מרפרטואר אקו"ם לאור צו מניעה האוסר לעשות כל שימוש ביצירה - פחות בשל תוכנו יותר בשל תביעה שהגיש הזמר אריאל זילבר ב-2011, לפיה הלהקה העתיקה את שירו ועשתה בו שימוש לא חוקי.
הדג נחש. "כמה סמים אני עישנתי בחיי, אוי אמא"
כך או כך, קשה לחשוב על שירים ישראליים שעסקו בנושא בצורה כה בוטה וישירה כמו "מה נעשה", ואין ספק שמבחינה זו התרבות הישראלית עברה דרך ארוכה מאז ימי צעירי תל אביב וזוועתון הניינטיז "סמים", המתאר את סיפורו של צעיר שנפל בסם.
"יש שיר אחד בתכנית שהוא קצת שונה מכל השירים האחרים, כי הוא שיר עם מסר והוא מדבר על נושא שמאוד מפריע לכולנו", אומרת שיר גוטליב בהקדמה לשיר, ומדגמנת את הטראגיים שבטונים ובהבעות הפנים. "זה כל הנושא הזה של סמים, וזה חשוב - זאת אומרת אנחנו עולים על הבמה ויש לנו מה להגיד" .
צעירי תל-אביב. הסם המסוכן והדרמה, כמה דרמה
הטון הדידקטי והמטיפני גם לא נעדר גם מ"שיר על ילד של מפורסם", שירו של שלמה ארצי שנכלל במופע שהעלה ארצי בן ה-26, וכלל את השורות: "הוא לוקח סמים הרגל הפך לטבע, מעשן חשיש מהלך כמו סומא", או "למה הוא נרדם, הוא לא נרדם, הוא סתם אדיש, יש של מריחואנה ושאיפות חשיש".
שלמה ארצי. "מעשן חשיש, מהלך כמו סומא"
והיו גם "רק עם גראס" של מרסדס בנד, בום פם עם "חשיש" ("מעשן המון חשיש, ראשי סחרחר בלילות, ראשי סחרחר לילות וימים"), וכן "אדולן" של פישי הגדול ובו תלונה על כמויות האדולן שנכנסו לבוף וכמויות הקיי-300 בוויד. "הגיע הזמן לעשות את זה חוקי", שר פישי. "תנו לנו כבר לעשן, כל הדור שהתיישן, הוא מזמן לא רלוונטי, שאנטט אחשלי ישן, תנו לנו אותו לשרוף, לצאת הרחוק עם הסקאנק ועם הגלאנט כי המצב בקאנט".
פישי הגדול. לא לאדולן
לרשימה מצטרף גם המוזיקאי קוטג' עם השיר "גנג'ה וויד" שזועק "אני מתפלא איך לא עשו את זה חוקי גם בירדן, אני מעשן כל מה שזז, מה שנותנים לי לעשן". אגב, באופן מעניין גם ב"מה נעשה" וגם במחאתו של קוטג' נראה שהמוזיקאים מראים איזושהי נכונות להפסיק את צריכת הסמים בחייהם, או לפחות לדללה. "אין דבר, מילה שלי נתתי, אני מפסיק כי קצת הגזמתי, פותח דף יקר נשבעתי (ביקר) שממחר אני מפסיק לעשן", הוא שר, אולי מממניעים כלכליים, אולי ממניעי מוטיבציה.
קוטג'. "אני מפסיק כי קצת הגזמתי"
שיר נוסף שלא בטוח אם הוא מעודד שימוש בסמים או מגנה הוא כמובן "שיר הצינגלה", שהופיע בתחילת שנות האלפיים באלבום של תומר חן, אך הוא למעשה שיר טורקי עממי שזכה לתרגום של דוד זיגמן, כמו גם לביצועים רבים. במובן מסוים, "צינגלה" הוא דוגמה קלאסית ליחס האמביוולנטי של התרבות הישראלית לכל נושא הסמים הקלים. "כל המצב רוח שפתאום עולה, על המצב רוח בגלל הצינגלה, שאכטה ועוד שאכטה לפתע מתגלה, מן עולם חדש בגלל הצינגלה", נכתב בבית הראשון. אלא שעד הבית האחרון החגיגה נגמרת כשהמשטרה נכנסת לתמונה וחמור מכך - אבא מגלה, ואמא המסכנה צורחת כי היא כבר הזהירה ש"תפסיק כבר לעשן".
