זיכרון איורי: סיפורו של בנימין מימון (וסרמן)
מותו הטרגי של בנימין מימון (וסרמן) על סיפונה של הצוללת דקר ב-1968 מובאת בסרטון האנימציה "גל רחוק" מנקודת מבטה של בתו. היוצרים אייל אורן ודפנה בן עמי נזכרים ומזכירים במסגרת פרויקט "פנים. יום. זיכרון". צפו
בנימין מימון (וסרמן) היה בין נספי אסון הצוללת דקר ב-25 בינואר 1968 - בן 41 היה במותו. מאז ומתמיד נמשך לים ועם פרוץ מלחמת העולם השניה הצטרף לתנועת הנוער הימית זבולון, במהלכה שייט לאורך חופי הארץ. במקביל היה הרדיו לאהבה גדולה. כאלחוטן וטכנאי בארגון ההגנה היה אחראי על התקשורת עם אוניות מעפילים. ב-1952 התגייס כקצין לחיל הים והופקד בין השאר על פיתוח אלקטרוני של מערך הצוללות של צה"ל, לשם כך נשלח לאנגליה לתקופה של שלוש שנים. בסיומן הצטרף לצוות הצוללת דקר שעקבותיה אבדו בלב ים. סיפורו מובא בסרטם של אייל אורן ודפנה בן עמי "גל רחוק":
"כשקיבלנו את סיפור נפילתו של בני מימון, היה לנו ברור שמדובר כאן בסיפור מרגש במיוחד. מספיק היה לעצום את העיניים וכבר הראש התמלא בדימויים אשר כאילו ביקשו להגיע לידי הנפשה", כותבים אורן ובן עמי, "הטקסט אשר הגיע לידינו, פיסות זיכרון של בתו של מימון, דידי, ריגש מאוד והחלטנו שהפוקוס בסרט לא יהיה דוקא על חייו ומותו, אלא על נקודת מבטה של בתו - ילדה צעירה המחכה לשובו של אביה מהצבא, ועל תחושת חוסר האונים המלווה את חוסר הידיעה על גורלה של הצוללת.
"כמעין שיר ערש שהילדה שרה לעצמה דוגית נוסעת, 'מפרשיה שניים, ומלחיה נרדמו כולם'. מילותיו של נתן יהונתן הגיעו בטבעיות וכמעט ללא כל מחשבה נוספת, אל תוך הסרט. 'אם לא יעורו כל מלחיה, איכה תגיע הדוגית לחוף?' .כמו דידי ומשפחתה, מדינת ישראל כולה ישבה מול מקלטי הרדיו וקיוותה לשובה של הצוללת ואנשיה, אך הדוגית לא הגיעה לחוף. ומלחיה נותרו ישנים במצולות הים".
- הסרט "גל רחוק" לזכרו של בנימין מימון (וסרמן) נוצר כחלק מפרויקט "פנים. יום. זיכרון" של אתר בית אבי חי. סרטי הפרויקט יוקרנו בליווי מוזיקלי ולצד סיפורים אישיים - בהשתתפות דנה עדיני, דניאל סולומון, שי צברי ואסף תלמודי - באירוע מיוחד שיתקיים הערב (ג') בבית אבי חי (רחוב קינג ג'ורג' 44, ירושלים) החל מ-21:30.
לפנייה לכתב/ת 
