אלפים בהלוויית הרב ליכטנשטיין: "היה צעיר נצחי"

אלפים השתתפו במסע הלווייתו של הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין  שנפטר אתמול (יום ב'). היה ממנהיגי האורתודוכסיה המודרנית, ממעצבי הציונות הדתית - ומי שנחשב כממשיך דרכו של חמיו, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק. בשנה שעברה זכה בתואר חתן פרס ישראל לספרות תורנית - יצירה. ההלוויה החלה בהספדים בישיבה שעמד בראשה - ותסתיים בהר המנוחות בירושלים. ynet העביר את ההספדים בשידור חי.

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

בנו, הרב משה ליכטנשטיין, המכהן כראש ישיבת הר עציון שאותה הקים אביו עם הרב יהודה עמיטל, ספד לו בהיכל הישיבה שאותה הקים: "היית תלמיד חכם ואבא מסור. היתה לך הבנה לנפש הנער. ושותפות שבין אב לילדיו. זכית להקים עולם ומלואו. ביאוז חוכמה נווטת את המציאות של יחסי אב בן, והורים ילדים. בוקר אחד ראיתיך יושב בכיסא בחדר שקוע בשיחת טלפון ואני לא מבין איך לא הלכת לתפילת שחרית כדרכך מדי בוקר, וכשסיימת סיפרת לי שהייתה הזו אמא שבנה הנרג בפיגוע טרור קשה, וכלל לא הכירה אותך, ונתת לה תמיכה והכוונה".

היכנסו לערוץ היהדות :

• "הרב שהדליק בי אש גדולה". הרב שרלו נפרד מרבו
• פטירת הרב ליכטנשטיין: "אבד המגדלור של הציונות הדתית"
• נפטר הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין
  

"אני רואה אותך בקיטל הלבן... אני זוכר אותך רוקד ומפזז בבית המדרש הזה, ובכל אלה -חסד ואמת נפגשו כאבא וכרב. מזיגה נפלאה שרבים לא הבינו של רגש ושכל. של רגישות ותבונה, עומק וחום, הבנה ואהבה. היו לך דעת ורגש. על משכבי הטרוף אין לי צורך בכל מני מדרשים עלומים על הישגיך. אין טוב יותר להגדירך מאשר המשנה הראשנה בפרקי אבות: על שלשוה דברים העולם עומד על התורה העבודה וגמילות חסדים.

"לפני כמה שנים דיברת בפורום ציבורי גדול וציטטת: טוב טעם דעת למדני כי במצוותיך האמנתי. והרשה לי להוסיף פסוק נוסף שכל כך אפיין אותך: 'וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו...' בכל אשר עשית אפשר היה לראות את האנרגיה המתחדשת. היית צעיר נצחי. המוטו שלך היה פשוט מאוד: לתלמידי חכמים אין מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. השפעתך נבעה מהאמת הפנימית שהשתקפה במעשיך. לא היה אצלך פער בין דיבור למעשה".

"בשנים האחרונות ראינו אנייה מתרחקת. האנייה הפליגה מן החוף אל עבר האופק. אתמול האוניה נבלעה באופק האינסוף. אבל כמה קיבלנו ממנה. כמה קיבלנו מאבא. הכרת הטוב היתה אצל אבא כמו אצל אביו, סבא ז"ל. אבא, השם נתן והשם לקח. יהיה שם השם מבורך". הוא סיים בשיר שכתב אביו בצעירותו, ובו הבהיר את דרכו המחוייבת לאל ולתורה.

"חייל בצבאו של הקדוש ברוך-הוא"

בנו, הרב יצחק ליכטנשטיין ספד לו: "אבא היה אוהב שלום וודף שלום. זו הייתה מידתו של הלל הזקן וזו הייתה מידתו של אבא... כל מי שהכיר את אבא ידע איזו עין טובה הייתה לו". הוא הוסיף כי אביו מעולם לא דיבר לשון הרע ולא ניהל שיחה בטלה.

"בשנים האחרונות ראינו אונייה מתרחקת. האונייה הפליגה מן החוף אל עבר האופק. אתמול האונייה נבלעה באופק האינסוף. אבל כמה קיבלנו ממנה. כמה קיבלנו מאבא". הבן, ראש הישיבה, מספיד(צילום: אלי מנדלבאום)

הרב מאיר ליכטנשטיין, בנו, אמר בהספדו: "חיית בתודעה של חייל העומד על משמרתו, חייל בצבאו של הקדוש ברוך-הוא.

היית אלוף התורה. העמדה שלך היא כאן, במקום בו אתה מוטל לפנינו. כאן עמדת והעברת את שיעוריך, בהם פרשת בפנינו את היריעה הרחבה, כאן הרבצת בנו מוסר ותוכחה, אהבת השם ויראתו, כאן הבעת את דעותיך האמיצות והמקוריות, דעת תורה בענייני השעה. זכית שרבים יבקשו תורה מפיך".

בתו, אסתר רוזנברג, ראש בית המדרש לנשים במגדל עוז, ספדה: "'אבי, אבי, רכב ישראל פרשיו'. כל ילד גדל ובטוח ומשוכנע שאבא שלו הכי גבוה, הכי חזק, והוא סולם יציב לטפס עליו - אבל אנחנו ידענו והרגשנו שאבא הסולם מוצב ארצה וראשך מגיע השמיימה. את הסולם קיבלת מסבא, ואת השמיים - מסבתא. ואתה החזרת להם בכל כך הרבה כבוד ואהבה. ראשך הגיע השמיימה, שמיים של תורה, יראה, גדלות, מוסר, חסד וענווה עצומה. צדקות במידות. שמים של תלמידים רבים שמביטים בך מרחוק, כפי שמבטים בשמיים - במן יראת רוממות. מביטים בהשתאות בדרכי הנועם שלך, בהליכותיך. ואכן הגעת השמיימה. אך לנו היית גם סולם מוצב ארצה, סולם של חיוך ודאגה אבהית פשוטה. סולם של אבא שלומד תורה בחדר העבודה, אך תמיד אפשר לבלבל לו את השכל בסיפורים מהחיים".

"הצבת לנו סטנדרטים בלתי מתפשרים. השקעת זמן רב בלימוד עם כל אחד מאיתנו, באהבה אבל גם בהצבת יעד. התייחסת בשיעורים שלך למציאות במדינת ישראל, שלא תמיד התאימו עם מה שכל עולם התורה חשב מסביב... קרוב לשמיים. מידותיך היו בלתי מושגות. כבר ארבעים שנה אני מנסה להידמות לך, לטפס לשמיים. שילוב של אבא פשוט ואוהב בצד חיים בבית של גדול דור".

"צדיק בתורתך וצדיק בייסוריך"

היא סיפרה כי בשבוע שעבר, באמבולנס בדרכם לבית החולים, זעק אביה ואמר "בידך אפקיד רוחי" שוב ושוב. "אמונתך התמימה בקב"ה. עומק הקשר החי שלך עם בורא עולם היו הציר שסביבו סבב הכל. כנראה הרגשת אז יותר מאתנו כמה כוחות של אמונה ודבקות בקב"ה תצטרך בשנה הקרובה. לאחר שנרגעת, עברת לדבר דברי תורה על ספר בראשית ושמות, ספר של יחידים וספר של ציבור. הנסיעה הזו שיקפה את כל אמונותיך. 'בידך אפקיד רוחי'. קשר בל יינתק עם דברי התורה השגורים על פיך. התבקשת בסערה לישיבה של מעלה בראש חודש אייר -הוא החודש שבו נולדת לפני 82 שנה". "צדיק בתורתך וצדיק בייסוריך", אמרה בדמעות.

בסופדים היה גם הרב ברוך גיגי, אחד מראשי הישיבה, שידבר על גדולתו הרוחנית של הרב - והנהגותיו האישיות, תלמידיו וילדיו. בהלוויה נכחו אלפים ובהם הרב הצבאי הראשי, פרופ' ישראל אומן, ח"כ הרב אלי בן-דהן סגן השר לשירותי דת ורבנים בכירים בציונות הדתית, חלקם - תלמידיו.

אלפים מחוץ להיכל הישיבה בגוש עציון(צילום: אלי מנדלבאום)

הרב ליכטנשטיין היה מהוגיו המרכזיים של רעיון שילובם של תלמידי ישיבות בשירות הצבאי. במאמרו "זאת תורת ההסדר", שפורסם לפני למעלה משלושים שנה, הוא הציב תשתית הלכתית ורעיונית לשילוב זה.

(צילום: אלי מנדלבאום)

מפאת גילו, פרש הרב לפני כמה שנים מתפקיד רשמי בישיבה - מהלך אצילי ומאוד לא מקובל בעולם הישיבות, אבל למרות מצבו הבריאותי, המשיך ללמד ולהיות הדמות הרוחנית המרכזית בה.

הוא נולד בפריז, אך לאחר כיבוש צרפת בידי הנאצים הצליחה משפחתו להימלט לארצות הברית, שם גדל, התחנך וספג השראה

מהרב יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק, שאף הסמיך אותו לרבנות. בנוסף, סיים הרב דוקטורט בספרות אנגלית באוניברסיטת הרווארד – שלאחריו שב ל"ישיבה אוניברסיטה" ולימד בה למעלה מעשור.

בשנת 71 עלה לארץ, והצטרף להנהגת ישיבת הר עציון כראש הישיבה, לצד הרב יהודה עמיטל. הישיבה בראשותם הצמיחה שורה ארוכה של אנשי תורה ומעשה, הנחשבים כתלמידיהם המובהקים והולכים בדרכיהם, וביניהם הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי, העומדים שניהם בראש הישיבה; הרב יובל שרלו, ראש ישיבת "אורות שאול"; הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל; הרב בני לאו, הרב חיים נבון והמשפטן פרופ' אביעד הכהן. הוא היה נשוי לד"ר טובה (בתו של הרב סולובייצ'יק), אב לשישה וסב לנכדים ונינים רבים. בנו הרב משה ליכטנשטיין עומד אף הוא בראש ישיבת הר עציון, לצד הרבנים מדן וגיגי - ובתו אסתר רוזנברג, היא ראש מדרשת "מגדל עוז".

(צילום: חגי הרמן)