החרדים לא עובדים? מצעד המיתוסים השגויים
האם הנהג הישראלי מסוכן יותר מנהגים אחרים בעולם? האם בישראל הרכבת תמיד מאחרת? שיקול הדעת הכלכלי שלנו מושפע לעתים מתפיסות שגויות הנובעות מכך שאנו לא מעודכנים בנתונים. ומה לגבי התפיסות הכלכליות השגויות שמחייבות את ספת הפסיכולוג? כל האמת בכתבה זו
קיימות בקרבנו תפיסות מסוימות המשפיעות על שיקול הדעת הכלכלי שלנו - זה דבר טבעי וידוע. אלא שבעוד שחלקן שגויות ונובעות מכך שאנו לא מעודכנים בנתונים, חלקן האחר הן בעלות מאפיינים שמחייבים כבר את ספת הפסיכולוג.
לכתבות נוספות של אדם רויטר בערוץ כלכלה :
"לא לקבל ריבית? אין מצב!"
עד לאחרונה קיבלנו מהבנקים ריבית נמוכה מאד על פיקדונותינו, אך כעת, כשהריבית במשק ירדה עוד, אנו מקבלים ריבית אפסית. אמנם מבחינה כספית, מדובר על הפרש של מאות שקלים בודדים בלבד בין המצב הנוכחי למצב הקודם - גם על הפקדות של חצי מיליון שקל - אבל מסתבר שלקבל ריבית אפסית זה כבר משהו שברמה הפסיכולוגית, חלק מאיתנו לא יכולים לסבול.
לא לקבל ריבית זה משהו שמכניס חלק מהציבור הישראלי ל"ויברציות", כפי שהגדירה זאת מנהלת סניף גדול מאוד של אחד הבנקים. "זה הקש ששבר את גב הגמל", היא אומרת. "אנשים שבחיים שלהם לא השקיעו במניות שוקלים לעשות זאת כעת, כשהם לא מבינים בכלל את הסיכון בשוק המניות. לפחות מחירי המניות בבורסה עוד סבירים, אבל תראה את התורים למשכנתאות". מתברר שחלק מסוים מהציבור הישראלי החליט כעת שהוא לא מוכן להיות יותר "פראייר של הבנקים", שלא נותנים ריבית - ולכן יקנה דירה להשקעה במחירים מנופחים לגמרי. "תראה אותם", היא הוסיפה, "הם מכניסים את עצמם לחובות גדולים ומפסיקים לחשוב, וזה רק כי הם מקבלים כמה מאות שקלים פחות על הפיקדון שלהם".
"אם ניסע ברכבת, נאחר לישיבה"
קיימת בקרב רבים מאתנו התפיסה שבישראל הרכבת תמיד מאחרת. פתגם סיני עתיק אומר שעדיפה תמונה אחת על אלף מילים. לפיכך ראו את הגרף הבא:
.JPG "(מקור: רכבת ישראל)")
ניתן לראות שרכבת ישראל משתפרת משנה לשנה בדיוק ההגעה לתחנה הסופית, וזאת על אף גידול מתמיד במספר הרכבות וגידול דרמטי במספר הנוסעים. למעשה, רמת הדיוק של רכבת ישראל טובה מאוד גם בהשוואה בינלאומית. עדיין, לא מעטים תופסים את הרכבת כמשהו שאסור לעלות עליו, "כי יש סיכוי טוב שנאחר לפגישה...".
"החרדים צריכים להילחם על קצבאות ילדים"
המגזר החרדי הצטרף בשנים האחרונות באופן מסיבי לשוק העבודה. החרדים, ובעיקר החרדיות, בהחלט עובדים (ובמקומות רבים גם מרוצים מהם ככוח אדם איכותי). מספר הגברים החרדים העובדים עלה באופן דרמטי לשיעור של 58% ב- 2014, לעומת 32% ב- 2004. בקרב נשים חרדיות העלייה היא נחשונית - שיעור של 71% - וזאת, יש לציין, אפילו מעל הממוצע של ההשתתפות הכללית בכוח העבודה במשק, העומדת על 65%.
בכנסת החדשה נציגי החרדים מאד רוצים להעלות את קצבאות הילדים, אך נתניהו, בתקופתו כשר האוצר ב- 2003, היה זה שקיצץ באופן הכי דרמטי בקצבאות הללו, ומן הסתם הוא עצמו לא יאהב את הרעיון. אם נציגיהם יתעדכנו בנתונים, הם יבינו שמכיוון שמספר החרדים העובדים כבר מתקרב לזה של שיעורי ההשתתפות בעבודה באוכלוסייה הכוללת, עדיף להם ללחוץ דווקא בכיוון של עדכון מואץ של שכר המינימום ולא להילחם בנושא הקצבאות. זה יעזור לא פחות לקהל הבוחרים שלהם, והם ישיגו את זה בפחות מאמץ ובתמיכה של מפלגות רבות יותר.
"הפריפריה מצביעה באופן לא לוגי מבחינה כלכלית". ותושבי המרכז לוגיים?
בבחירות האחרונות שיעורי ההצבעה בעד הליכוד ביישובי הפריפריה הגדולים נעו בממוצע סביב ה-36%, זאת לעומת שיעור של 25% ברמה הארצית. משמע, מצביעי הפריפריה שמו פתקי "מחל" בשיעור של כ-44% יותר מהממוצע הארצי. מכיוון שבפריפריה קיימת בולטות רבה יותר של העשירונים הנמוכים, בראייה כלכלית ההצבעה הטובה ביותר מבחינתם הייתה צריכה להיות דווקא עבור המחנה הציוני. זאת משום דעותיהם של שתי הדמויות הבולטות ביותר בתנועה בתחום הכלכלי - מנואל טרכטנברג ושלי יחימוביץ - מבקשים לעזור באופן מסיבי לשכבות החלשות. על אף העמימות שנקט בה טרכטנברג לקראת הבחירות, פרשנים רבים מעריכים שהוא בעד העלאת מס רווחי הון. ושלי יחימוביץ'? היא, כידוע, קיצונית בהרבה; מבחינתה מיסוי עשירים הינו כמעט חזות הכול, כולל מס ירושה.
אך לאור דעותיהם הכלכליות של יחימוביץ וטרכטנברג, האם תושבי המרכז רציונאליים יותר מבחינה כלכלית? הריכוז של העשירונים הגבוהים במחוז תל אביב גדול בהרבה מאשר ברמה הארצית. בכל הקשור למאיון העליון, הריכוז דרמטי. בבחירות האחרונות, 29% ממצביעי מחוז ת"א הצביעו בעד המפלגה הציונית, לעומת 20% שהצביעו בעבורה ברמה הארצית. משמע, מצביעי מחוז ת"א שמו פתקי "אמת" בשיעור של כ- 45% יותר מהממוצע הארצי.
הכבירו לעשות מצביעי המאיון העליון הגרים, למשל, בסביון: מעל 40% מהם הצביעו למחנה הציוני, ולשיא הגיעו תושבי המאיון העליון של כפר שמריהו - מעל 50% מהם שמו "אמת" בקלפי. האם הצבעתם בעד תנועה הדוגלת במיסוי מסיבי של העשירים הייתה לוגית מבחינה כלכלית יותר מאשר הצבעת תושבי הפריפריה?
"לרכוב באופניים על הכביש זה סכנת נפשות"
ישנם רוכבי אופניים רבים אשר פוחדים לרכוב בכביש. הסיבה לכך היא הפחד שלהם מהנהג הישראלי המסוכן. ההחלטה הכלכלית שהם מקבלים היא לא לרכוש אופני כביש, ויבואני האופניים מפסידים מכך. אלא שימו לב: מסתבר שהתפיסה שהנהג הישראלי הוא מסוכן יותר מנהגים אחרים בעולם היא טענה מוטעית לחלוטין.
למעשה, בכל הנוגע לסיכוי להידרס למוות על ידי מכונית, ישראל היא אחד המקומות הבטוחים ביותר בעולם. לא תאמינו אבל ישראל סיימה את שנת 2014 בשביעיית המדינות בעלות המספר הנמוך ביותר של הרוגים לנפש מתאונות דרכים (כ- 3.8 הרוגים על כל 100 אלף נפש) וזוהי מגמה שקיימת כבר שנים לא מעטות (הצלחה ענקית לכל הגופים העוסקים במלאכה החשובה הזו של צמצום הקטל בכבישים). זוהי לכן תפיסה שגויה נוספת שלנו -הישראלים - את המציאות, שגוררת שינוי בדפוסי פעולה כלכליים.
הכותב הוא יו"ר רויטר מידן ומנכ"ל חיסונים פיננסים
לפנייה לכתב/ת 
