"הייצוא גדל פי 16 אלף מאז קום המדינה"
לרגל יום העצמאות דיווח מכון הייצוא כי היקף הייצוא של ישראל עומד על 97 מיליארד דולר בשנה. נתון זה מציב את ישראל במקום ה-42 בעולם. זאת לעומת 1948 אז מוקמה המדינה שרק נולדה במקום ה-120 בייצוא
מהמקום ה-120 למקום ה-42 ב-67 שנים. עם קום המדינה, בשנת 1948, היקף היצוא של סחורות ושירותים מישראל עמד על כ-6 מיליון דולר בשנה בלבד. ישראל דורגה אז במקום ה-120 בעולם מבחינת היקף הייצוא שלה, לצד מדינות כמו בליז, מלטה ומדינות ביבשת אפריקה. מאז השתנתה התמונה.
הגידול החד הזה מציב את ישראל כיום במקום ה-42 בעולם מבחינת היקף הייצוא שלה, ולמקום ה-31 מבחינת היקף הייצוא לנפש. חלקה של מדינת ישראל בסך הייצוא העולמי גדל מ-0.01% בשנת 1948 ל-0.4% בשנת 2014. האם עלינו לחוש סיפוק ממצבנו הנוכחי?
דירוגה של מדינת ישראל בטבלת הייצוא מציב אותה במעמד של מדינת מפותחת ומתקדמת, אולם ישנן עדיין מדינות עם כלכלות קטנות יותר המייצאות יותר מישראל. במכון הייצוא דיווחו היום כי בעוד שכלכלת ישראל גדולה פי 2 מכלכלת הונגריה, היקף הייצוא מהונגריה גדול בכ-30% מהיקף הייצוא מישראל. מדינות נוספות שכלכלתן קטנה יותר והיקף הייצוא שלן גדול יותר הן צ'כיה, וייטנאם וסלובקיה.
מכון היצוא דיווח היום (ג') לרגל יום העצמאות ה-67 של המדינה, כי בשנת 2014 עמד היקף הייצוא של סחורות ושירותים על סכום של כ-97 מיליארד דולר. כלומר, הייצוא הישראלי גדל פי 16 אלף מאז קום המדינה. יצוא הסחורות בלבד גדל פי 10,000 מכ-6 מיליון דולר בשנת 1948 לכ-62 מיליארד בשנת 2014. הייצוא לנפש גדל מ-7 דולר בלבד בשנת 1948 לכ- 11,780 דולר בשנת 2014 – פי 1,660.
(צילום: אבישג שאר-ישוב)
גידול מרשים אך יש הסתייגות
מבחינה אחת, הגידול החד בהיקף הייצוא ממדינת ישראל מרשים ביותר. על פי נתוני מכון הייצוא ישראל מדורגת במקום ה-6 בעולם מבחינת שיעור הגידול בייצוא. חמש המדינה שמקדימות אותה הן איחוד האמירויות (שהייצוא שלה צמח פי 190 אלף בתקופה זו), קוריאה הדרומית (פי 30 אלף), עומן (פי 28 אלף), קטר (פי 24 אלף) וטייוואן (פי 18 אלף). אפילו סין, שדורגה במקום ה-26 בעולם בשנת 1948 ומאז הפכה ליצואנית מספר אחת מדורגת מתחת לישראל מבחינת היקף הגידול בייצוא ממנה. מבין מדינות ה-OECD מדורגת ישראל במקום השני (אחרי קוריאה הדרומית) בשיעורי הגידול בייצוא, ובהשוואה למדינות אירופה מדורגת ישראל במקום הראשון.אולם יש לזכור כי נקודת ההתייחסות בדירוג זה היא שנת 1948. שנה משמעותית ביותר לישראל וגם לעולם כולו אך לא בהכרח שנת ההתייחסות הרלוונטית היחידה. כמדינה שרק הוקמה באותה שנה לישראל היה פוטנציאל התרחבות גדול מאוד, גדול יותר משל מדינות שכלכלתן הייתה מבוססת יותר באותו זמן.
כמו כן, השוואה לשנת 1948 עשויה להסתיר את העובדה שבשנים האחרונות הייצוא הישראלי אינו גדל כבעבר ואף מתדרדר בהשוואה למדינות אחרות. בשנת 2014 עלתה ישראל בדירוג המדינות על פי היקף הייצוא לנפש מהמקום ה-33 למקום ה-31. אולם בשנת 2000 דורגה ישראל במקום ה-19 ומאז ירדה בדירוג למקום ה-25 בשנת 2005, למקום ה-26 בשנת 2009 ולמקום ה-29 בשנת 2010.
(צילום: shutterstock)
במכון הייצוא צרפו לנתונים אמירה של יו"ר המכון, רמזי גבאי, שלפיה: "ביום העצמאות ה-67 של מדינת ישראל עלינו לשאול את עצמנו מה יבטיח את המשך הצמיחה הכלכלית של המדינה ב-67 השנים הבאות? לי אין ספק שהתשובה היא הייצוא, כפי שהיה גם ב-67 השנים הראשונות. הייצוא הוא מנוע הצמיחה העיקרי של מדינת ישראל ולפיכך עלינו להתאים את הכלים והאמצעים שיבטיחו מיצוי מלא של פוטנציאל האיכות והחדשנות הקיים בחברה הישראלית. אני קורא לממשלה להעמיד את כל האמצעים והרגולציות על מנת לאפשר לתעשייה הישראלית על כל גווניה גידול בייצוא".
יש לציין כי הממשלה אכן נוקטת באמצעים כדי להביא לגידול בייצוא, על חשבון כספי משלם המסים הישראלי. המדינה מעניקה ערבויות לאשראי ליצואנים, מפצה יצואנים על אובדן הכנסות בעקבות מצבי חירום ביטחוניים, מסייעת ליצואנים בשיווק, מעניקה פטורים ממס ליצואנים במסגרת חוק לעידוד השקעות הון ולעתים מסייעת בפיתוח תשתיות למפעלים מייצאים.
כמו כן, בשנים האחרונות מנהל בנק ישראל מדיניות של שמירה על שער נמוך של השקל על מנת להגן על רווחי היצואנים. מדיניות זו מתבצעת על ידי שמירה על הריבית ברמה הנמוכה ביותר אי פעם ועל ידי רכישות מט"ח בהיקף של מיליארדי שקלים. אחת התוצאות של מדיניות זו היא עליית מחירי הדיור.
אתמול פרסם משרד הכלכלה נתונים משלו שלפיהם היקף הייצוא של התעשייה הישראלית בלבד גדל מכ-5 מיליון דולר ב-1948 לכ-47 מיליארד דולר בשנת 2014. על פי נתוני משרד הכלכלה 40% מרווחי התעשייה כיום מקורם ביצוא.
במשרד הכלכלה דיווחו כי במהלך 67 שנות קיומה של מדינת ישראל צמחה התעשייה פי חמישה ויותר, הן במצבת העובדים והן במספר המפעלים. ערב קום המדינה היו בישראל כ-2,300 מפעלים שהעסיקו כ-65 אלף עובדים. מאז גדל מספר המפעלים כ-12.4 אלף ומועסקים בהם כ-400 אלף עובדים ישירים. במשרד הכלכלה מעריכים כי על כל עובד בתעשייה נוצרות עוד 2-7 משרות בענפי השירותים.
לפנייה לכתב/ת 
מייצאים הרבה יותר
צילום: אבישג שאר-ישוב
מומלצים
