על חשבונכם: מאבקי אגו גרמו להצפות בנהריה

שופטת שדנה בתביעות בגין הנזקים מהצפת נחל הגעתון קבעה: העירייה ורשות המים עסקו במאבקי כבוד במקום טיפול בבעיה. הפיצויים: 700 אלף ש'

עו"ד מוטי כהןפורסם: 24.04.15 , 08:35

אירועי ההצפה השנתיים של נחל הגעתון, שמדי חורף לאורך השנים גורמים נזק אדיר ועוגמת נפש לתושבי נהריה, נובעים ממחדל מתמשך ומאבקי אגו בין עיריית נהריה לבין רשות המים. כך קבעה לאחרונה שופטת השלום בחיפה נסרין עדוי, שדנה בשורת תביעות שהגישו תושבים, ופסקה: הקברניטים עסקו במאבקי כבוד במקום לדאוג לתושבים

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בכל שנה, אחרי מערכת חורפית משמעותית, סובלת נהריה מהצפות שנגרמות מעליית נחל הגעתון על גדותיו. התביעות שנדונו במקרה זה נגעו לסערה שהתרחשה בינואר 2010 בגליל המערבי: רחובות העיר הוצפו בכמויות אדירות של מים, ונזק נגרם למכוניות, לבתים פרטיים ולבתי עסק.

תביעה

שופטת: "הביטוח יפצה על נזקי איטום בסערה"

עו"ד אליהו קייקוב

בעקבות הסופה ב-2013 חדרו מים לבית באבן יהודה. חברת "מנורה" סירבה לפצות בטענה שהנזק לא כלול בפוליסה. בית המשפט העמיד אותה במקומה

שופטת: "הביטוח יפצה על נזקי איטום בסערה"

16 תביעות שהוגשו על ידי נפגעים שונים נגד העירייה ורשות הניקוז נדונו במאוחד בבית המשפט השלום בחיפה. בחלק מהתביעות הושגו פשרות בנוגע לסכומי הפיצויים, תוך דחיית מועד התשלום עד להכרעה בשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעות.

העירייה ורשות הניקוז התנערו שתיהן מהאחריות להצפת הנחל, וכל אחת ניסתה להטיל את האחריות על השנייה. העירייה טענה בין היתר כי הרשות עיכבה ביצוע של תוכנית מהנדס מ-2005 שהוכנה לצורך הסדרת מערך הניקוז, מסיבות כמו בעיות תקציב, חשדנות כלפי העירייה וסכסוכים משפטיים.

יתרה מכך, לטענת העירייה, תוכנית שהוכנה מטעם הרשות נדחתה ב-2010 לאחר שנקבע כי אינה נותנת פתרון ראוי לבעיה, ורק באוקטובר אותה שנה הוגשה מטעם הרשות תוכנית חדשה שאושרה.

מנגד טענה רשות הניקוז שההצפה התרחשה עקב מחדלים ורשלנות של העירייה, שיצרו את המפגע בצומת שדרות הגעתון-רחוב סוקולוב ובשפך הנחל לים התיכון. לטענת הרשות, העירייה בנתה מעברי חצייה להולכי רגל ופיתוחי שטח נופיים שנכנסו לתחום רצועת הנחל והקטינו את חתך זרימת המים, ללא התייעצות וללא אישור.

לדברי הרשות, נעשו על ידה מאמצים כבירים על מנת לנסות לפתור את הבעיה שהעירייה יצרה, אך העירייה סיכלה את מאמצים אלה עד ההצפה.

התעלמות מוחלטת מהתושבים

השופטת עדוי קבעה כי שתי הנתבעות נושאות באחריות ולא חסכה מהן ביקורת: "דומה כי הנתבעות בהתנהלותן הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהן הפרה בוטה, תוך התעלמות מוחלטת ממצוקתם של תושבי העיר ותוך אחיזתן בשיקולים חסרי עניין, ובפרט שיקולי יוקרה וחששות - שלא הובאה כל ראיה לביסוסם - לגורל הכספים שגויסו לטובת הפרויקט והשימוש שייעשה בהם".

השופטת שטחה את התפתחות העניינים והיחסים בין העירייה לרשות הניקוז במהלך השנים בנוגע לטיפול בבעיה: התוכניות, חילופי המכתבים, קשיי התקציב, הוויכוחים בין אנשי המקצוע, הישיבות והמאבקים על ביצוע העבודות, שהסתיימו במחדל אחד גדול.

יותר מכל, ציינה השופטת, הדבר מעיד כי "בין שתי הרשויות ניטשה תחרות בלתי עניינית על מעמד 'בעל הבית', שסימאה את עיניהן מהנזקים הצפויים לתושבי העיר עקב ההצפות הצפויות מדי שנה".

השופטת פירטה את הכשלים של כל אחת מהרשויות וקבעה כי שתיהן לא נקטו אמצעים סבירים למניעת ההצפה, ולמרות הפתרונות האפשריים הן לא ידעו להתגמש ולהתפשר על דרכי הביצוע. בסיכומו של דבר נקבע שהתובעים יפוצו על ידי שתי הרשויות שווה בשווה. השופטת דנה בכל מקרה לגופו, כשבסך הכול נקבעו פיצויים של יותר מ-700 אלף שקל.