מחולל ניסים: זהבי במרדף אחרי אלמליח
בעונת 1954/5, ניסים אלמליח כבש 30 שערים בעונה אחת, שיא שלא נשבר עד היום. בזמן שערן זהבי משקיע מאמץ רב לנפץ את ההישג ההיסטורי, ערכנו השוואה בין הכוכב עם תנועת ה"פיו-פיו" לחלוץ המרכזי עם כובע הברט
בעונה שעברה זהבי היה הכי קרוב שאפשר. 29 שערים. שער אחד פחות מהשיא שאלמליח קבע במדי בית"ר ת"א בעונת 1954/5, שסיימה חמישית באותה עונה. העונה זהבי כבר עומד על 25 שערים, נותרו לו שישה משחקים כדי לכבוש שישה שערים ולשבור את השיא.
הגיע הזמן באמת שיעשה זאת אחרי 60 שנה, אבל חשוב לזכור שסטטיסטית יש הבדלים גדולים בין זהבי לאלמליח. האחרון הבקיע 30 שערים ב-23 משחקים, לזהבי יש 35. כמות המשחקים של זהבי גדולה בכמעט 50 אחוז. אבל אנחנו לא נהיה קטנוניים, העיקר שייכנס להיסטוריה וישבור את השיא.
ישנם עוד מספר הבדלים בין ההישג של אלמליח לזה של זהבי. הנה שלושה נתונים שעומדים לזכותו של זהבי:
1. ערן משחק כיום בליגה הרבה יותר מקצוענית עם הגנות מהירות בהרבה ביחס לשנות ה-50'. עדיין לא ברמה של הצמרת האירופית, אבל בכל זאת הזמנים השתנו. השיא הלאומי של דוד טבק ב-100 מ' אחרי אולימפיאדת הלסינקי 1952 היה 10.84 שניות (תרגום אלקטרוני מקובל ל-10.6 ש' בשעון ידני), זהבי משחק בתקופה שאלוף המדינה ב-100 מ', אמרי פרסיאדו קובע 10.50 שניות, ומדובר בהבדל של 3 וחצי עשיריות.
2. בניגוד לניסים שהיה חלוץ מרכזי וקיבל פטור מעבודות הגנה, זהבי הוא במקורו קשר תוקף ש"מתלכלך" בנסיבות מסוימות בבלימת ותיקול תוקפי היריב.
3. היריבות – בתקופת אלמליח הפועל בלפוריה, נציגת ההתיישבות העובדת, שימשה כבשר התותחים של הליגה וספגה 129 שערים. אלמליח הבקיע מולה שישייה במשחק אחד. לזהבי אין את הפריבילגיה לשחק מול יריבה פראיירית (ובכל זאת, לא רק נגד יריבה פראיירית צריך לדעת להבקיע, אפילו מול קונוסים גורסת הקלישאה הידועה. ואלמליח ידע להבקיע מול שחקנים בכל רמה).
והנה מספר נתונים לטובתו של אלמליח:
1. כפי שאמרנו, אלמליח הבקיע 30 שערים ב-23 משחקים (משלושה משחקים הוא נעדר בגלל פציעה), ממוצע של 1.3 שערים למשחק, כיום אף אחד לא מתקרב לממוצע כזה.
2. זהבי מככב במדי האלופה, אלמליח כבש את שלל שעריו בקבוצה שדורגה במקום החמישי מתוך 14. קשה יותר להצליח בקבוצת תחתית בה לחבריך אין את יכולת הסיוע של שחקני האלופה.
"זריז מאוד ועם בעיטות פצצה"
עבור כל אלו שלא זכו לראות את אלמליח בזמן אמת, הפלגנו אחורה לשנים שלאחר קום המדינה והתרכזנו בעונת 1945/5, שנת השיא שלו.
בעונה ההיא הפועל פתח תקווה זכתה לראשונה באליפות המדינה, נחום סטלמך היה הכובש הבולט שלה עם 28 שערים. מכבי ת"א שזכתה בחמש אליפויות בשנות ה-50 החמיצה את התואר באותה שנה. שייע גלזר הבקיע במדיה 25 שערים.
אגב 28 השערים שכבש סטלמך באותה עונה, מציבים אותו במקום השלישי בכל הזמנים יחד עם אלון מזרחי (מכבי חיפה, עונת 1993/4 ב-39 מחזורים) ושלומי ארבייטמן (מכבי חיפה, עונת 2009/10 ב-33 משחקים). אחריהם נמצא אסי טובי עם 27 שערים במדי מכבי פ"ת בעונת 1999/2000
שניהם בתקופת הופעתם במכבי חיפה הבקיעו 28. אחריהם אסי טובי שהשחיל במכבי פ"ת של 1999/2000 27 שערים, ב-30 מחזורים.
נח רזניק בלם מכבי ת"א והנבחרת בשנות ה-50' עד פרישתו ב-1963, הספיק לשחק מול אלמליח ומספר עליו: "הוא היה זריז מאוד ובעל בעיטות פצצה בשתי הרגליים. אפשר לומר שהוא היה שייע גלזר 2".
רזניק גם שיחק מולו בהופעתו האחרונה בבית"ר ת"א ב-1958 ונזכר: "לא נתתי לו לזוז. רדפתי אחריו 90 דקות. במשחק הזה בית"ר ירדה ומאז לא ראיתי אותו".
אלמליח נולד ב-1928 בת"א כבן למשפחה דתית. "סימן ההיכר שלו היה כובע ברט על הראש", נזכר רזניק. הוא זכה לשחק לצד יצחק שניאור, לוניה דבורין, נתן פנץ, ארנסט ורמש, ישראל וייס, האחים יצחק ויעקב גמבש, אברהם בוגדנוב, קיצ', גרינוולד - מכוכבי שנות ה-40. בשנות ה-50
התבגר והפך למכונת שערים. הפועל חיפה, מכבי פ"ת והפועל כפר-סבא ניסו לרכוש אותו. אפילו הציעו לו דירה נאה וסידור בעבודה אך הוא העדיף להישאר במועדון בו נמצא הלב שלו, בית"ר ת"א.
רק ב-1959, לאחר הירידה של בית"ר ת"א לליגה השנייה עבר לבית"ר ירושלים, משם לבית"ר רמלה וב-1962 פרש ממשחק פעיל. בין היתר השתתף בשני המשחקים המפורסמים של הנבחרת מול טורקיה ב-1950 (1:5 לישראל בת"א והפסד 3:2 באיסטנבול) וצורף כשחקן חיזוק למכבי ת"א במסעה הארוך ליוגוסלביה ושווייץ.
הסטטיסטיקה של אלמליח בליגה הבכירה: 149 משחקים בהם כבש 73 שערים. הוא נפטר ב-1989 בגיל 61 בלבד.
כל מי שראה אותו בפעולה או שיחק מול מעיד שהיה שחקן גדול, ובניגוד לשיא שזהבי מאיים לשבור, זה כבר דבר שאי אפשר יהיה לקחת ממנו.
לפנייה לכתב/ת 
