שתף קטע נבחר

המדע נגד הגרעין האיראני: נחשף הפרויקט הסודי

"ניו יורק טיימס" חושף: במתקן ביער בטנסי נמצאות צנטריפוגות ענקיות שמדמות את מתקני הגרעין. בשיחות בשווייץ השתמשו המדענים בשוקולדים כדי להמחיש את הכור באראק. במעבדות בארה"ב הם בדקו את הפתרונות הטכניים שיאפשרו את ההסכם

ההעתק האמריקני של מתקני הגרעין האיראניים: בכתבה נרחבת ב"ניו יורק טיימס" נחשפים הדגמים האמריקניים בטנסי של מתקני גרעין של הרפובליקה האיסלאמית. העתקים אלו סייעו למדענים להעניק את "ההערכות הטובות ביותר האפשריות" למרחק של איראן מפצצה - ולמרחק שבו תהיה אם הסכם הגרעין הסופי אכן ייחתם.

 

בכור בטנסי נמצאות צנטריפוגות ענק, שחלקן נלקחו מלוב לפני יותר מעשור, ואחרות נבנו מאז. "אנחנו יודעים הרבה יותר על הצנטריפוגות של איראן, מאשר היינו יודעים אחרת", אמר מומחה גרעין בכיר המכיר את האתר המיוער ואת הפעולות החשאיות שנעשות בו.

 

ההעתק הסודי הוא רק פן אחד של הפרויקט שמתקיים בתשע המעבדות הגרעיניות בארצות הברית, שמטרתו לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית. הפעם, בניגוד לפרויקט מנהטן האמריקני משנות הארבעים, המטרה אינה לבנות פצצה - אלא לעצור בנייה של אחת כזו.

הכור באראק. למנוע את מסלול הפלוטוניום (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
הכור באראק. למנוע את מסלול הפלוטוניום(צילום: gettyimages)

שר האנרגיה בממשל אובמה, מדען הגרעין ארנסט מוניץ, אמר בראיון לאחרונה כי הדיפלומטים היו "מגששים באפלה, אם לא היו לנו היכולות שצברנו במשך כמה עשורים". הוא אמנם לא דיבר על המתקן החשאי באוק רידג', פן אחד של התוכנית האמריקנית-ישראלית למתקפות סייבר על מתקן ההעשרה האיראני בנתנז, אך אמר כי המעבדות האטומיות מעניקות לארצות הברית את "היכולת לעקוב" אחר אחד ממאמצי השגת הנשק המורכבים ביותר בהיסטוריה.

 

לפי הכתבה ב"ניו יורק טיימס", במהלך השיחות בשווייץ כמה חברים בצוות המדענים האמריקני הביאו קערת שוקולד לשולחן, והחלו לסדר מחדש את השוקולדים, כדי להראות לאיראנים כיצד הארגון מחדש של הכור באראק ייראה. "זו הייתה דרך ויזואלית כדי לפתור את מחסום השפה", אמר גורם. 

   

אבל חלק גדול מהעבודה נעשה בתוך המעבדות, שם היו אמורים להינתן הפתרונות הפרקטיים שיעצרו את המרוץ הגרעיני לאטום. היריבויות הפנימיות בין המעבדות סייעה לא פעם לנושאים ונותנים - במעבדה הלאומית בלוס אלאמוס שבהרי ניו מכסיקו, מקום הולדתה של פצצת האטום, שמחו לגלות שגיאות חישוב במעבדות אחרות - ולהפך.

פקחי סבא"א במתקן ההעשרה בנתנז (צילום: AP) (צילום: AP)
פקחי סבא"א במתקן ההעשרה בנתנז(צילום: AP)
     

חלק מרכזי בפרויקט היה עיצוב מחדש של הכור באראק, שעדיין בבנייה ומוקף בכוחות נ"מ השומרים עליו. השאלה הגדולה הייתה איך ניתן למנוע מהכור לייצר פלוטוניום, כמסלול מקביל לזה של מסלול העשרת האורניום. איראן, שטענה כי הכור נבנה לצרכי מחקר רפואי, הציגה בשנה שעברה דרך לעצב מחדש את אראק. על מעבדה בשיקגו הוטל לבחון אם שינוי זה אכן יחסום כליל את מסלול הפלוטוניום.

   

על צוות אחר הוטל לבחון את הכור בנתנז, מתקן ההעשרה המרכזי של איראן. כאן השאלה הגדולה הייתה אם עיצוב מחדש של נתנז, שיאפשר לרפובליקה האיסלאמית להפעיל לא יותר מ-6,000 צנטריפוגות, ישיג את המטרה המרכזית - להשאיר את איראן במרחק של לא פחות משנה מפצצה. ב"ניו יורק טיימס" נכתב כי התשובה, לפחות לפי האמריקנים, הייתה חיובית.

 

פורדו, מרכז ההעשרה שנבנה בצלע הר, היה אתגר מרכזי נוסף. בארוחת ערב בקיץ שעבר בווינה דנו המדענים והנושאים ונותנים האמריקנים בשאלה כיצד להפוך את המבצר ההררי למרכז מחקר מדעי, ותו לא. התשובה טמונה בכך שהאתר נמצא עמוק באדמה, מה שאיפשר לאתר עקבות של קרינה מפיצוצים קוסמיים. רעיון אחר היה להשתמש בצנטריפוגות שהותקנו כדי לטהר סוגים נדירים של חומרים שמשמשים לתרופות במקום לאורניום.

 

בתחילת מרס אוק רידג' בטנסי קיבל שיחה מצוות המשא ומתן האמריקני. הם רצו ללמוד עוד על הרעיון של טיהור החומרים, על מנת לוודא שהוא אפשרי ושהציוד שנותר בהר לא יוכל לחזור לשמש בקלות להפקת דלק גרעיני. התשובה הייתה - "כן, זה אפשרי", אמרו. מכאן ההגעה להסכם הבנות בין האיראנים לאמריקנים כבר לא הייתה רחוקה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AFP
פורדו. אתגר מרכזי
צילום: AFP
מומלצים