אתלט אש: קריניצקי בדרך לשיא בקרב 10

דבר כזה עוד לא היה: אתלט ישראלי יוצא לאולימפיאדת הכבאים לשבור שיא לאומי. האירוע המדובר יתרחש בעוד חודשיים בעיר פיירפקס, מדינת וירג'יניה, ארה"ב. רב כבאי, הדרגה החדשה שהוענקה לו השבוע, קונסטנטין (קוסטה) קריניצקי, ומחוץ לשעות השירות אלוף המדינה בקרב 10, מתכונן לשבור שם את שיאו בן 21 השנים של ארז מלצר, 7,095 נקודות, במקצוע המורכב ביותר באתלטיקה.

ליתר דיוק, המשחקים בווירג'יניה יהוו את אולימפיאדת "כוחות ההצלה". ישתתפו בה אנשי משטרה, כבאים ופרמדיקים. לכאורה, ניסיון שבירת שיא דווקא באירוע מן הסוג הזה, מריח כמו גימיק. אולם שיחה עם קוסטה, 1.90 מ' על 90 ק"ג, מראה שהנושא רחוק מלהיות תופעה פיקנטית בלבד.

קריניצקי מזנק (צילום: ארנון עצמון)

בדרך-כלל, כשאתלטים מתקבלים לעבודה אחרת, מקובל שיהיה זה למטרות פרנסה אשר אינה מצויה בשפע באתלטיקה. אצל קוסטה, כבאות היא אמנם פרנסה, אין צורך להתנצל, אבל בעיקר דרך חיים. "אני מאוהב עד עמקי נשמתי בכבאות. להציל חיים ולעזור לבני אדם הם שתיים מהמטרות שלי. ומהמצרכים האלה יש בשפע בכבאות. אני שלוש שנים בכבאות ויש לי סיפורים על רגעים חשובים מפה ועד להודעה חדשה, אבל אני לא יכול לפרסם אותם כאן. אולי מקרה אחד שבו נכנסנו לתוך שריפה בטבעון. המפגש בין הרוח לאש נותן לך פרופורציה על החיים. משהו שאנשים לא חווים בדרך-כלל. זה הפך למסוכן ביותר. היה ברור שהסלנה (סילון מים לתוך האש) לא תפתור את הבעיה. נכנסנו לתוך ארבעת הבתים שנשרפו ולא יצאנו עד שווידאנו ב-100 אחוז שאף אחד לא נשאר מאחור. תבין, שריפות מביאות למצבי לחץ שאנשים פוגשים בהם בפעם הראשונה והם מאלתרים בדרכים הקיצוניות ביותר שלדעתם עשויות להציל אותם. מה למשל? אנשים שמסתתרים בתוך ארון ואנחנו חייבים למצוא אותם".

לשירותי הכבאות, הוא הגיע לאחר השריפה בכרמל. "שירות הכבאות בדיוק חיפש מועמדים חדשים וראיתי בכך הזדמנות לזכות בעבודה שאני מאוהב בה".

קראתי שבהתחלה לא רצו לקבל אותך, כי אמרו שאתה פוחד לעלות על סולם.

"זו הייתה החלטה הזויה של מי שבחן אותי. לא יודע מה הנחה אותו לומר שפחדתי. עליתי על סולם שבשיאו יכול להגיע עד 7 מ', כאשר בקפיצה למוט אני נופל מגבהים המתקרבים ל-5 מ'. אחר-כך העוול תוקן והתקבלתי".

רגע לפני שאנחנו עוברים לאתלטיקה, מלכת הספורט, עוד כמה מילים על הקשר בין אלוף ישראל בקרב-10 למקצוע הכבאי. "אני רואה במקצוע המאתגר והמסוכן הזה כעיסוק לכל החיים. אני לא יושב במשרד אלא נמצא בשטח. השבוע קיבלתי דרגת רב כבאי (מקבילה לסמל בצה"ל ובמשטרה), אני רואה את עצמי ממשיך בתום הפז"מ הרגיל לקצונה".

"אני מאוהב עד עמקי נשמתי בכבאות". קריניצקי (צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז חוף)

אלוף הנוער לשעבר, שחר איילון, הוא ראש שירותי הכבאות. יצא לך לדבר איתו?

"כמה פעמים. בהתחלה דיברנו על ספורט ואחר-כך על כבאות. השאיפות שלי בכבאות הן להגיע הכי קרוב למעמד של שחר איילון זה ייקח שנים, אבל אגיע לשם".

אז איך אתה משלב בין ספורט קשה למקצוע קשה?

"בהתחלה לא ידעתי שכבאות זה מקצוע של 24/48. 24 שעות במשמרת ו-48 שעות במנוחה בבית. את 48 השעות האלה אני מנצל לשני אימוני אתלטיקה ביום. אם קורה שבמהלך המשמרת אנחנו לא ישנים בלילה, אני מצמצם לאימון אחד ביום. בכל מקרה, כל אימון שאני עושה הוא הכי מקצועני שיש, כי אני אוהב את האתלטיקה והכבאות באותה מידה. בשירותי הכבאות בחיפה יש חדרי כושר, ואני סוחב את הכבאים לעשות איתי כושר".

מתברר כי בשרותי הכבאות יודעים להעריך מאוד את האתלט קונסטנטין קרניצקי. כשזכה באליפות המדינה בשנה שעברה, מיהרו לפרסם זאת בהבלטה בעמוד הפייסבוק שלהם וגם הוסיפו שהיו רוצים לראות אותו באולימפיאדה. "בשירות הכבאות מאוד מפרגנים לי ועוזרים", הוא אומר. גאוות הכבאים.

עבר להתאמן אצל אברבוך בתמורה לשתי כוסות בירה

קוסטה, יש המכנים אותו גם "קוסטיה", נטלד בז'אפרוז'ה שבאוקראינה באוקטובר 1986. "לא זוכר כלום משם, רק את מגרש המשחקים לילדים. עליתי לישראל כשהייתי בן 6 עם אמי אלכסנדרה, סבתא שרה ודוד יורי. אני רואה עצמי כיליד הארץ. אמא עובדת כבר 15 שנה בבית חרושת לנקניק. למדתי בבית הספר היסודי ליאו בק בחיפה. מאחר שמאוד אהבתי ספורט, שאפתי להתקבל לתיכון עירוני א' בחיפה שם פועלת מגמת ספורט. אז עדיין הייתה דרישה לספורט ו-200 ילדים ביקשו להתקבל לכיתה המיוחדת. המבחנים היו מאוד רציניים: קפיצה למרחק, קפיצה לגובה, ריצת 60 מ'. התקבלתי לחטיבת הביניים בעירוני א'. המורה לספורט היה אלברט פונגין, לימים המאמן של ניקי פאלי, מעין שחף, שלי ואחרים במכבי חיפה".

קריניצקי. שיאו בקפיצה לרוחק עומד על 7.04 מ'(צילום: אורן אהרוני)

קריניצקי ממשיך: "זו הייתה כיתה חזקה מאוד בספורט, אחד המורים האחרים היה רומן רוזנברג, כיום המאמן של הספרינטר אמיר חמידולין במכבי חיפה. אלברט שאל אותי אם אני רוצה לעסוק בספורט ברצינות, ועניתי בחיוב. האתלטיקה הקסימה אותי והתחלתי להתקדם. רגע שלא אשכח היה באליפות המדינה ב-2004, בירושלים, כשעמדתי על הפודיום עם קונסטנטין מאטוסביץ' בתחרות האחרונה שלו לפני הפרישה. אני קפצתי 2.01, קוסטה סיים שני ב-2.06, בדיוק כמו התוצאה של המנצח יואב שוסטר שפסל פחות. ניקי פאלי, שהיה פצוע, סיים רק חמישי עם 1.96 ברור שניקי היה קופץ טוב ממני כי אחרי שנתיים הוא כבר קפץ 2.30, הוכתר לסגן אלוף העולם לנוער ודורג שביעי באליפות אירופה לבוגרים. אני הגעתי ל-2.13 מ'".

אם כבר דיברנו על ניקי, מה דעתך על ההחמצה הגדולה של הכישרון הנדיר שהיה לו?

"על כך רק הוא יכול לענות. כל אחד לוקח תקופות קשות באופן שונה ומתרגם אותן למהלכים שונים. על הפציעות שלו שגרמו להפסיד שנים יקרות, אין ויכוח. בנוסף, כל אחד לוקח בצורה אחרת ביקורות בתקשורת או דברים שמדברים עליו. יש אחד שלא שם לב, יש אחד שלוקח את זה קשה. אני עדיין מקווה שיחזור לעצמו, כי באימונים הוא מצוין".

"לקראת אולימפיאדת בייג'ינג 2008, פנה אלכס אברבוך לאלברט ואליי בבקשה שנאפשר לו לאמן אותי בקרב 10. הוא סיפר שאחרי האולימפיאדה הוא יפרוש, וכבר יש לו תכנונים לקראת הסבתו למאמן. אלברט הסכים והועברתי תמורת שתי כוסות בירה, זה מה שהם שתו. אברבוך האמין שיש בי פוטנציאל אולימפי. אלברט צידד שאנסה עוד היבט של האתלטיקה, נסענו למחנות אימונים שהחשוב בהם היה בדוקנט באוזבקיסטן. העליתי במשקל 10 ק"ג, כי בקרב-10 אתה צריך גם את המקצועות הכבדים כמו הדיפה וזריקה. זה בא כמובן על חשבון הגמישות בקפיצות ובריצות".

ב-2011, כמו השנה, הוא היה לוחם קרב-10 יחיד באליפות המדינה והתחרה בעצמו. בשעת הקפיצה לרוחק, כאשר קבעתי שיא אישי 6.97 מ', הרגשתי שמשהו לא בסדר. התברר שזהו קרע בשרירי הבטן. האכזבה של אברבוך ושלי הייתה גדולה. 'תקום, תחלים, תתאושש ואז נחליט מה עושים הלאה', אמר לי אלכס. במצבים האלה אין זמן לבכות אלא לקום, לאסוף את השברים ולהתאושש".

העלה 10 ק"ג כדי להתחרות גם במקצועות הכבדים(צילום: אורן אהרוני)

אשתקד הוא ניצח במקצוע האחרון את איתמר באסטקר שנחשב לפטנציאל. "הגענו למצב שריצת ה-1500 מ' תכריע. השגתי אותו במספר מטרים וזכיתי באליפות עם 6,656 נקודות".

"אני עוד אשבור את השיא הישראלי"

קריניצקי, החולק את חייו עם סבינה, אחראית משמרת בשופרסל בחיפה, אינו הטוב בארץ במקצוע אישי כלשהו, אבל אם מחברים את סך המקצועות הוא המאוזן והמושלם מכולם. החודש בהדר-יוסף, הוא התייצב שוב כלוחם קרב 10 בודד לאליפות ישראל.

הפעם, הוא נמצא במצב משופר והיה נכון לשבור את השיא הישראלי.

במהלך התחרות השיג ארבעה שיאים אישיים: 15.47 שניות ב-110 מ' משוכות, 47.17 מ' בכידון, 7.04 מ' בקפיצה למרחק ו-52.98 ב-400 מ'. בקפיצה לגובה היה מאוד קרוב לשיאו כשקבע 2.11 ("כמעט" 2.14) ובמוט 4.40 (שיאו 4.50).

הכישלונות בדיסקוס, 100 מ' וב-1500 מ' הורידו לו נקודות. "בדיסקוס נכוויתי באחת האליפויות כשהוצאתי 3 זריקות פסולות ונשארתי עם אפס נקודות שגמרו לי את הקרב. הפעם התחלתי עם 39.78 כדי להבטיח שתהיה לי תוצאה וכיוונתי לעשות לפחות 45 מ' בשתיים שנותרו. לצערי, פסלתי בשתי הזריקות. הרבה נקודות נוספות הפסדתי ב-100 מכיוון שבזמן הריצה נשבה רוח פנים של 3.3 מ' לשנייה, וזה גרם לתוצאה חלשה, 11.57. השיא האישי שלי הוא 11.35".

"הייתי מאוד נרגש מהאפשרות לשבור שיא ישראלי שהחזיק מעמד 21 שנה. הייתי גם קצת עייף. דני וולפרברג, המאמן שלי עכשיו, אמר לי לפתוח ב-56 שניות את 300 המטרים הראשונים. הסתכלתי על הלוח כעבור 300 מ' וראיתי שעברתי אותם ב-50.5. ניסיתי לחזור לקצב מסודר, אבל נתפסו שרירי הירך האחורי ופשוט נעלו אותי. הסתפקתי ב-5:16 כאשר ברור שאני מסוגל להרבה יותר התמוטטתי מאכזבה ועייפות על קו הגמר".

ומה עושים אחרי אכזבה כזו?

"חושבים חיובי, איך שיפרתי את השיא שלי ביותר ב-400 נקודות ועברתי את רף ה-7,000 נקודות (7,025). אני אשיג את השיא".