הכירו: מכשירי השמיעה החדשים שאיש לא ירגיש בקיומם
בשנים האחרונות השתנה ללא היכר שוק אביזרי השמיעה. המכשירים האנולוגיים נעלמו לטובת מכשירים דיגיטליים שלא רק מפיקים איכות צליל גבוהה, אלא גם מתחברים למכשירי הסמארטפון, מאפשרים לשמוע מוסיקה או הוראות הגעה מווייז ישירות אל תוך מכשיר השמיעה וניתנים לשליטה מלאה ממסך הטלפון
אחד מכל עשרה ישראלים הוא לקוי שמיעה. מעל גיל 65 - כשליש מהאוכלוסייה הם כבדי שמיעה. והבעיה קיימת גם בצעירים שנחשפים יותר ויותר למוסיקה בווליום גבוה ונאלצים לשלם את המחיר באיבוד שמיעה בגיל מוקדם. על פי סקרים, כ-700 אלף ישראלים העידו כי אינם שומעים טוב במהלך שיחת טלפון, 60% מגבירים את עוצמת הקול במהלך תוכניות טלויזיה ושיעור דומה סובל מעוצמת הרעש באירועים המוניים.
בשנים האחרונות התחוללה מהפיכה של ממש בעולם מכשירי השמיעה. עד שנת 1995 שווקו רק מכשירים אנולוגיים, אולם בשנים האחרונות תפסו את מקומם המכשירים הדיגיטליים המאפשרים לכבד השמיעה לחוש בצלילים הקרובים ביותר לדבר האמיתי ולשלב את מכשירי השמיעה עם אמצעים דיגיטליים אחרים, בעיקר עם הסמארטפון.
מכשיר אנלוגי כולל מיקרופון, רמקול, מעגל חשמלי, כבלים ונגדים המעניקים הגברה לקול, ואילו מכשיר שמיעה דיגיטלי הוא אביר מתוחכם, הדוגם את הסביבה האקוסטית בקצב מהיר מאוד, דוגם גלי קול, ממיר אותם לאותות חשמליים וספרתיים,
בניגוד למכשירים של פעם, מכשירי השמיעה של היום זעירים ונסתרים, והצינוריות הדקיקות המעבירות את הקול כמעט שאינן נראות.
תהליך ההתאמה למכשיר שמיעה מתחיל עם ההפניה של רופא ילדים לבדיקת שמיעה ולבדיקת רופא אף אוזן גרון. לאחר שנשללה בעיה כמו נוזלים באוזניים או הפרעה מכאנית או רפואית, מופנה המטופל לקלינאית תקשורת להתאמת מכשיר שמיעה דיגיטלי.
"דגם מכשיר השמיעה נבחר בהתאם לגיל ולחומרת הליקוי" מסבירה ד"ר יעל הנקין, קלינאית תקשורת ומנהלת מכון השמיעה השפה והדיבור במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, "את ההחלטה על מכשיר השמיעה המתאים עושה קלינאי תקשורת, בשיתוף המטופל שבוחר את הסוג המתאים לו ולתקציבו".
ישנם שלוש משפחות מכשירים דיגיטליים בשוק:
מכשיר בסיסי: כולל מספר מועט של ערוצי תכנות. הוא מוגבל מבחינת היכולת לתת מענה לעקומות שמיעה שונות וגם איכות הצליל שלו בסיסית בלבד. מכשיר זה מתאים לאנשים שהתציב שלהם מאוד מוגבל, והוא ינתן מענה פחות טוב לבעלי ליקוי שמיעה בינוני או גבוה. הוא ניתן באמצעות סל התרופות וקופות החולים בהנחה, כשמחירו הבסיסי לפני ההנחות הוא 3,000-5,000 שקלים.
מכשיר ביניים: כולל מספר גבוה של ערוצי תכנות, ויכלול מנגנון של כיווניות שיאפשר הנחתת רעשי רקע באופן מתקדם יותר מהמכשיר הפשוט. מכשיר הביניים כולל גם תכונת conectivity - תקשורת בין מכשירי השמיעה שגם היא משפרת את האיכות השמיעתית בעיקר על רקע רעש, וגם מאפשרת התחברות לאביזרים חיצוניים כמו בלוטות' שקשור לתקשורת הסלולרית. אדם לקוי שמיעה יכול באמצעות מכשירי השמיעה ואביזר נוסף לשמוע את הטלפון הסלולרי ישירות לתוך מכשיר השמיעה ב- Streaming באיכות טובה ובלי רעש רקע ומאפשר תקשורת טובה לטלפון סלולרי.
המשתמש יכול לענוד שרשרת על הצוואר ובלחיצת כפתור יקבל את השיחה ישירות לאוזן מבלי להוציא את הסלולרי מהכיס. למעשה, מכשירי הביניים יכולים להתחבר לכל אביזרי הבלוטות', מכשירים, MP3, וגם משדרי FM בהרצאות, תאטראות, בתי קולנוע וכנסים שם המיקרופון המשדר, מעביר את האותות גם אל מכשירו של כבד השמיעה. טווח המחירים של המכשירים הבסיסים נע בין 7,000-8,000 שקלים לכל אוזן, וקופות החולים מסבסדות כמחצית מערכן.
מגוון התוכניות הניתנות לתיכנות הוא עצום, וכך אפשר להתאימו אינדיבידואלית לכל אדם, ולסביבתו או לכמה סביבות בהן הוא נמצא במהלך היום בקלות ובלחיצת כפתור את בשלט רחוק. החיסרון המרכזי הוא מחירו הגבוה שנע בין 10 ל-20 אלף שקל לכל אוזן, כשהקופות עשויות לסייע במימון של כמה אלפי שקלים.
רבים מכבדי השמיעה הסובלים מפגיעה משמעותית באורח חייהם, עדיין מתביישים לקבל מכשיר שמיעה, ובכך הם מסתכנים בפגיעה משמעותית בתפקוד המוחי ובמצבם הנפשי: "ליקוי אפילו קל בשמיעה מאיץ את ההידרדרות הקוגניטיבית" מסבירה ד"ר הנקין, "אנשים לקויי שמיעה שאינם משקמים את שמיעתם, סובלים מפגיעה בתפקוד, בזיכרון, בקשב, בחשיבה, ביכולת הלמידה וגם במצב הנפשי. זה מוביל לבידוד חברתי ולהידרדרות בכל מישורי החיים".
ווייז ישירות למכשיר השמיעה
בעיות שמיעה כבר מזמן לא שייכות לקהל המבוגר בלבד. "בעבר הלא רחוק, הצעירים היחידים שסבלו מבעיות שמיעה היו יוצאי יחידות שריון וחי"ר", מסביר אהוד לב-רן, קלינאי תקשורת העוסק בשיקום שמיעה באמצעות מכשירי שמיעה והבעלים של חברת אודיו-מדיק, "אבל היום מספיק אם ביליתם בהרבה חתונות או אירועים בהם הווליום היה חזק במיוחד, או שהשתתפתם הרבה בשיעורי ספינינג או זומבה, אתם סובלים מבעיית שמיעה שבגיל מאוחר רק תחמיר עם הירידה הטבעית בשמיעה".
מכיוון שגיל האנשים שצורכים מכשירי שמיעה יורד עם השנים, התפתחה תעשיית מכשירי השמיעה והפכה את מוצריה לקטנים יותר ולא מורגשים למתבונן מהצד, ולמשוכללים יותר - כאלו שמתחברים בקלות לכל מכשיר סמארטפון.
"הפתרונות היום הם מאוד אסתטיים ואטרקטיביים", אומר לב-רן, "אנחנו מגיעים היום למצב בו אדם קרח ששם שמרכיב מכשיר שמיעה, אנשים מסביב לא יבחינו בכך. יש היום אנשים שכולנו רואים יום-יום בטלוויזיה שיש להם מכשירי שמיעה ואף אחד לא יכול להבחין בכך בגלל המזעור של הטכנולוגיות".
הטכנולוגיות החדשות, מסביר לב-רן, מתממשקות עם אינספור אביזרי עזר, בעיקר עם הסמארטפונים. "למעשה, מכשיר השמיעה הזעיר מהווה פיתרון עבור כל האפליקציות שדורשות שמיעה, ווייז למשל, אפשר גם להאזין למוסיקה ישירות דרך מכשיר השמיעה או לדבר ישירות עם אנשים בטלפון בעזרת מכשיר השמיעה. בנוסף, מכשיר הסמארטפון הופך לשלט רחוק עבור מכשיר השמיעה. ניתן לכוון איתו את עצמת הקול הנדרשת ואת מגוון סינוני הרעש הנדרשים בכל מצב נתון". מכשירי השמיעה החדישים מתחברים לסמארטפון בעזרת חיבור סמרט-בלוטוס, שבניגוד לבלוטוס הרגיל לא "זולל" את סוללות המכשירים.
בחן את עצמך: האם אתה בסיכון לירידה בשמיעה?
האם אפשר לנהל שיחה רגילה עם בן שיח העומד במרחק של כ - 90 ס"מ מאיתנו? אם יש צורך להרים את הקול סימן שהרעש חזק מדי וכדאי להימנע מחשיפה ממושכת.
- האם סובלים מכאבי אוזניים לאחר שעוזבים מקום רועש? כאבים וחוסר נוחות באוזניים הם סימן מקדים לעוצמת רעש מסוכנת.
- האם שומעים זמזומים באוזניים לאחר שעוזבים מקומות רועשים? תופעת הטינטון היא לעתים סימן מוקדם לפגיעה לרוב בלתי הפיכה בשמיעה.
- האם התרגלתם לרעשים חזקים שכבר אינם מפריעים לכם? גם אתם בסיכון לירידה בשמיעה.
- אחד הגורמים השכיחים בעולם לירידה בשמיעה, היא דווקא קלה והפיכה: צרומן (שעווה) באוזן. הקפידו להימנע מדחיפת קיסמי אוזניים הגורמים לדחיקת הצרומן עמוק יותר לאוזן ולהפיכתו למוצק. אחת לחודש טפטפו מספר טיפות של שמן פראפין (או לחילופין טיפות "צרומול" או "Clean Ears") כולם ללא מירשם רופא. הנוזל הצהוב ייפלט מהאוזן באופן טבעי. אם זה לא עזר, פנו לרופא אא"ג שיבדוק האם יש צורך בשטיפת אוזניים או ביצוע שאיבה (סקשן) של הצרומן.
עזרו בהכנת הכתבה: חברת אודיומדיק
לפנייה לכתב/ת 
