כן דובים וכן יער: האתגר של ממפיס
הגריזליס בדרך הבטוחה לסיבוב השני בפלייאוף, עם יתרון 0:2 על פורטלנד. הם אאוטסיידרים, פחות נוצצים מהיריבות הגדולות במערב, אבל בנויים כדי ללכת רחוק ולהפתיע
לפני ההפסד לממפיס במשחק הראשון בסדרת הסיבוב הראשון במערב, שחקני פורטלנד תלו בחדר ההלבשה שלט ובו משפטים שנועדו למלא אותם במוטיבציה. הבעיה הייתה שהם גם השאירו אותו אחריהם, וכך בארה"ב גילו ממה שואבים הבלייזרס כוח - כשבין השאר הופיע שם: "אנחנו לא מפסידים לשחקנים ספרדים".
טוב, לא ברור כמה ספרדים בדיוק הם חשבו שיש בממפיס, אבל ייתכן שההשפעה של מארק גאסול (הספרדי היחיד בסגל של הגריזליס, למקרה שתהיתם) כל כך גדולה שהיא מקרינה גם החוצה. הקשיחות של הסנטר הנפלא, בעונתו הטובה ב-NBA, היא אחד מהביטויים הבולטים של אופי הקבוצה, זו הפעם הראשונה בהיסטוריה בה הגריזליס מובילים 0:2 בסדרת פלייאוף, פתיחה מצוינת שנותנת הזדמנות לדבר על האאוטסיידרית של המערב שרוצה להפתיע את כולם.
לפני הכל, נראה שנוח לה מאוד מול הבלייזרס. בעונה הסדירה ממפיס השלימה 0:4 מול פורטלנד, וגם בשני המשחקים הראשונים בסדרה נמשך אותו הקו. פורטלנד, קבוצה שקולעת יותר מ-100 נקודות למשחק בדרך כלל, פתחה עם 86 במשחק הראשון ו-82 בשני. בטח לא עזרה לה העובדה שלמרות שסיימה רביעית במערב, ממפיס החמישית קיבלה את הביתיות בגלל המאזן העדיף.
זו, למעשה, הדרך של ממפיס להצליח. אין לה שחקנים שמסוגלים לקלוע כמו סטף קרי או ג'יימס הארדן. מבין שמונה המעפילות לפלייאוף מהמערב, רק היא וניו אורלינס לא מדורגות בין עשר קבוצות ההתקפה הטובות בליגה. אבל פלייאוף הוא משהו אחר לחלוטין, כפי שאתם יודעים.
אפשר לקחת כדוגמה את הפלייאוף של לפני שנתיים. הגריזליס הגיעו אליו גם אז מהמקום החמישי, והתחילו לשלוח הביתה מועמדות לתואר. אז זה גם היה בלי ביתיות בסיבוב הראשון. הקליפרס חטפו ראשונים, אוקלהומה סיטי הגיעה לאחר מכן, והמסע נעצר רק בגמר המערב מול סן אנטוניו. ב-11 המשחקים בשני סיבובי הפתיחה, היא ספגה רק פעמיים יותר מ-100 נקודות.
זה בדיוק האלמנט שהגדולות של המערב מחפשות בנרות. בין אם מדובר בהתקפה מהספרים של סן אנטוניו, בכדורסל השוטף של גולדן סטייט או בגאונות של הארדן ביוסטון, יש להן מקורות בלתי נדלים לנקודות. אבל את האליפות מביאה האגרסיביות, ההגנה חסרת הפשרות. ממפיס היא היחידה שרוכבת על החוזק הזה. אבל במערב כל כך עמוק, האם זה יכול להספיק?
אם הכל יילך כצפוי, היא אמורה לשחק בסיבוב הבא נגד הקבוצה הטובה בליגה, גולדן סטייט. כשהן נפגשו השנה, הווריורס הזיעו בדרך ל-1:2 עונתי. לסדרה כזו יכולה להיות חשיבות מעבר לתוצאה עצמה - היא יכולה להשפיע מאוד על העתיד של הגריזליס המזדקנים שעשויים להתחיל בנייה מחדש. אם ממפיס תצליח - וזה לא קונספט כל כך מופרך - זה ייתן משנה תוקף לדרך שלה, ויצריך היערכות מחודשת של קבוצות המערב.
השוני של ממפיס הוא הייחוד שלה, לטוב ולרע. אבל ישנם היבטים מחוץ להגנה הקשוחה שמשמעותיים מאוד עבור ההצלחה שלה. בהנחה ששלושת השחקנים המובילים, מייק קונלי, זאק רנדולף וגאסול, ימשיכו לתת תרומה קבועה, הגריזליס יהיו זקוקים לשלוש תוספות כדי ללכת רחוק.
קודם כל זו הרוטציה. דייב ג'ורגר משחק עם שמיכה רחבה יותר מאשר זו בפורטלנד, אבל לא כל שחקן שמקבל דקות בקבוצה מסוימת מצדיק את עצמו בהכרח. ממפיס, קבוצה קבוצתית למדי, צריכה באופן תמידי ג'וקר שיביא תוספת ראויה. במשחק הראשון בנו אודריך קלע 20 נקודות מהספסל, עם 7 אסיסטים ו-6 ריבאונדים. במשחק השני וינס קרטר הוותיק נתן כמה דקות איכותיות ופתח את המשחק עם שלשות.
וזו הנקודה השנייה. לגריזליס אין סקורר מובהק ברמה של הקבוצות האחרות, צלף אמיתי. קרטר הוא לא קלע יציב מספיק, גם לא קונלי וקורטני לי. בניצחון הפתיחה, הנתון עמד על 3 מ-9 בלבד משלוש, בערך מה שג'יי.אר סמית' מקליבלנד זורק במחצית. בעונה הסדירה ממפיס דורגה רק 22 בליגה בקליעות משלוש. לחדירות ונקודות מגאסול ורנדולף יש גבול. ג'ורגר יהיה חייב להוסיף איום מבחוץ אם הקבוצה רוצה ללכת רחוק.
לנקודה השלישית קוראים ג'ף גרין, אחד מהטריידים המבריקים של העונה שעבר בשקט. האיש שסבל ממפרצת באבי העורקים ועבר ניתוח שגרם לו להפסיד את עונת 2011/12 הוא לא רק שחקן שמתאים לקבוצה עם אנרגיות הגנתיות, אלא כזה שנותן לה אופציית קליעה נוספת.
בגלל פציעה קלה, הוא עוד לא נכנס לקצב הנכון בסדרה מול פורטלנד, אבל זה אמור להשתנות בהמשך. הוא לא קולע כמו בבוסטון, שינוי צפוי לאור העובדה ששם הוא היה שחקן מוביל, רק ש-13.1 נקודות בעונה הסדירה, שמצטרפות לריבאונדים ואסיסטים יציבים, מרכיבות מכלול חשוב מאוד. הוא השחקן שמבטא את הרצון להתקדם, ההבנה באמצע העונה שהסגל חייב שדרוג כדי לעמוד בדרישות החדשות. גרין הוא הבונוס שבפלייאוף טוב יכול להפוך קבוצה טובה למעולה.
אם ממפיס תעבור את פורטלנד, לא רבים ייתנו לה סיכוי בסדרה המסתמנת מול הווריורס. אבל הגריזליס כבר רגילים לזה. כי הם לא נוצצים כמו היריבות, אין להם סופרסטארים באותו קנה מידה. אבל זו קבוצה שהורכבה באופן מדוקדק. אולי היא אאוטסיידרית, אבל מכירה היטב את חוקי המשחק.
לפנייה לכתב/ת 
