המשורר ארז ביטון: "עלינו להסיר את הקיטוב, לקרב את הפריפריה למרכז"
המשורר ארז ביטון, השחקן חיים טופול, קרימינולוג שממצאיו מיושמים בארץ ובחו"ל, חלוץ בתחום האינטליגנציה המלאכותית ופרופסור לאימונולוגיה שפיתח תאים שתוקפים את הסרטן. אלה חלק מהזוכים בפרס ישראל שהוענק הערב
בבנייני האומה בירושלים התקיים הערב (יום ה') טקס הענקת פרסי ישראל לשנת תשע"ה. במהלך הטקס שבו נכחו ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא ראובן ריבלין ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, הוענקו התארים היוקרתיים לאישים פורצי דרך בתחומם, בהם המשורר ארז ביטון והשחקן חיים טופול.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בטקס הערב: "הטקס המרומם הזה חותם יום של גאווה לאומית. הייתי הבוקר בחידון התנ"ך, אחר כך לחצתי יד בבית הנשיא ל-120 חיילים מצטיינים, שהם סמל לעוצמתנו הביטחונית. במעמד הזה של פרס ישראל אנחנו מוקירים מימד שלישי של עוצמתנו התרבותית. העוצמה של עם ישראל בנויה לבנה על גבי לבנה, נדבך על גבי נדבך. אנחנו כאן במדינה מתקדמת שבוקע ממנה אור עצום וזה מה שמייחד את יום העצמאות שלנו. זה יום חג ויום תצפית שבו אנחנו מביטים אחורה להישגים שלנו, וקדימה בציפייה לבאות. אף אחד לא האמין לפני 100 שנה שתהיה לנו עוצמה צבאית, כלכלית ותרבותית".
נתניהו הוסיף: "תאודור הרצל הכיר בתרומת היצירה היהודית בגולה לתרבות האנושית, אבל הבין שמה שהיה שם מסביב הוא מגדל קלפים ולכן הטיף להקמת ריבונות יהודית וצבא יהודי, דבר שהפך אותו למשוגע בעיני רבים. בספרו אלטנוילנד הוא שרטט בקווים מדויקים למדי את הפריחה התרבותית שתבוא בעקבות הקמת מדינה לעם היהודי. בגולה יצרנו כיחידים ופה כעם. בגולה ניסינו לשרוד אך לא יכולנו להגן על עצמנו ופה אנחנו יושבים על אדמתנו כבני חורין. אני מברך את כולכם בהמשך עשייה פוריה", אמר נתניהו לזוכי הפרס, "אני מברך את מדינת ישראל שיוצאים ממנה אנשים כמותכם. חג שמח לעם ישראל".
המשורר ארז ביטון: "אני ניצב כאן לדבר בשם עמיתיי לקבלת פרס ישראל, כולם נעלים מכל בחינה, חוקרים ומדענים, כל אחד ואחד מהם בנתינתו הייחודית והמרגשת. אני רואה בעמידתי כאן ביטוי לדרך שעברתי, המשקפת את גדולתה של מדינת ישראל, את ההזדמנויות. דרך ארוכה עברתי מאז ילדותי בעיר אורן באלג'יריה, בן להורים ילידי מרוקו, דרך העלייה לארץ, המגע הראשון עם השפה העברית ועד ההתחברות אליה.
"השירה יודעת לפדות זיכרון אישי ומשותף ולהפוך אותו למטען בר-קיימא", הוסיף ביטון. "זכרונו המשותף של עם הוא המגבש את זהותו. מנעוריי בחרתי להיות בצד הנותן של החיים, של המשתתף בהוויית הכלל. כל סבל אנושי לא זר לי, לכן אני מוצא מרחב הכלה גם לחריג ולשונה. למדתי שהחיים מזמנים אפשרות של צמיחה גדולה, להפוך את החסר והחולשה לכוח, את הכעס לפיוס. אדוני הנשיא, אדוני ראש הממשלה, רק אתמול ציינו בכאב נורא את זכר הנופלים. עלינו לעשות הכל כדי להיות ראויים למחיר שאין ממעלה ממנו. הנהגת המדינה היא סוג של אבהות, דאגה אמיתית ויש לדאוג בחמלה ולא תמיד בהכרח יקוב הדין את ההר. עלינו להסיר את הקיטוב, לקרב את הפריפריה למרכז ולצמצם פערים חברתיים".
פרופ' צבי שיפרין - חקר מדעי המזרח הרחוק
שיפרין הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים ונחשב לאחד מחוקרי סין המובילים בעולם. מחקריו שפכו אור חדש על התהליכים שהפכו את סין ממדינה קיסרית ומסורתית לרפובליקה משגשגת, ובראשם התהליכים החברתיים שעמדו בבסיס המהפכה. הוא גם הביוגרף המוביל של סון יאט-סן, אבי הלאומיות הסינית.
שיפרין היה חלוץ המחקר של סין בישראל והקים באוניברסיטה העברית את החוג הראשון בארץ ללימודי מזרח אסיה. הוא מרצה נערץ, ורבים מתלמידיו היו למומחים לסין, בעלי תפקידים בכירים באקדמיה בישראל ומחוצה לה, במודיעין, בשירות החוץ ובעסקים.
פרופ' שמואל אחיטוב - חקר המקרא
אחיטוב הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא, ארכיאולוגיה ולימודי המזרח הקדום באוניברסיטת בן גוריון בנגב, עוסק במשך יותר מחמישה עשורים בחקר המקרא ועולמו: מקרא, אפיגרפיה, תולדות ישראל וארצו בתקופת המקרא וקשרי ארץ ישראל ומצרים בתקופה העתיקה. מחקריו תרמו רבות לחקר ההיסטוריה של תקופת המקרא ולפרשנות המדעית של המקרא.
בנוסף לכך הוא עוסק רבות בהנגשת תחום המקרא לציבור הרחב בשורה ארוכה של מפעלי תרבות רחבי היקף, ובהם האנציקלופדיה המקראית, "ספריית האנציקלופדיה המקראית" שיסד, סדרת "מקרא לישראל" שיסד עם משה גרינברג ז"ל, וכתבי עת מחקריים.
פרופ' זליג אשחר - מדעי החיים
אשחר הוא פרופ' לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע ובבית חולים איכילוב, הוא מהחוקרים המובילים בעולם בתחום ההנדסה הגנטית של תאי מערכת החיסון. מחקריו תרמו רבות להבנת פעילותה של מערכת החיסון, במצב רגיל ובהתמודדות עם מחלות קשות.
גולת הכותרת של עבודתו המדעית היא פיתוח תאי T מהונדסים גנטית לתקיפה של תאים סרטניים. ניסויים קליניים בשיטה שפיתח כבר מניבים תוצאות חיוביות ומצילים את חייהם של חולים רבים. עבודותיו של אשחר תרמו רבות לביסוסה של תשתית המחקר והפיתוח בתחום האימונולוגיה בישראל, והעמידו אותה בחזית המחקר העולמית.
פרופ' דיויד וייסבורד - קרימינולוגיה
וייסבורד הוא פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, נחשב לאחד המדענים הבולטים בחקר הקרימינולוגיה בימינו. מחקריו עוסקים בתחומים רבים של ההתנהגות העבריינית ותגובת מערכת אכיפת החוק.
תרומתו המרכזית נוגעת לקשר שבין העבריינות לסביבה הגיאוגרפית. ממצאיו מיושמים בפעילות המשטרה בישראל וברחבי העולם ומביאים לעלייה ניכרת ברמת הביטחון של האזרחים. פרופ' וייסבורד תרם רבות לחקר הקרימינולוגיה בעולם והרים את קרנה של האקדמיה בישראל בתחום זה.
דוד גורפינקל - קולנוע
דוד גורפינקל הוא מהוותיקים, הבולטים והמשפיעים שבצלמי הקולנוע בישראל. במשך כשישה עשורים של צילום הוא ליווה את הקולנוע הישראלי מראשית דרכו ועד לפסגות הגבוהות ביותר.
גורפינקל יצר שיתופי פעולה מקצועיים עם מיטב הבמאים, פיתח שפה חזותית מקורית ודינמית, ותרם רבות לפיתוח תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל. הוא זכה בפרסי צילום בארץ ובחו"ל, וחנך דורות של צלמים ישראלים מצליחים.
ארז ביטון - שירה עברית
ארז ביטון הוא משורר מרכזי בשירה העברית, אשר הצליח להרחיב באופן דרמטי את טווח החוויות הביוגרפיות והזיכרונות התרבותיים שנוטלים חלק בעיצובה של השירה העברית. חומרים שנתפסו בראשית דרכו כצדדיים התגבשו ביצירתו לשירה חדה ומדויקת, שהגדירה מחדש את מגמותיה הבסיסיות של השירה הישראלית. שירתו עוסקת באהבה, בפחד מהמוות ובשאלות זהות על רקע ההגירה ועל רקע העיוורון.
מתוך מצוקת העלייה לארץ והעיוורון צמח ועלה אדם שבחר לעסוק בתמיכה ונתינה, הן בצד המקצועי והן בחיי היום-יום. בשנים הראשונות של היותו משורר, בראשית שנות ה-70, החל ביטון לגלות בתוכו את הקרע שהפך לכוח המניע של שירתו, העשויה פואטיקה חדשה – כזאת שאינה מתכחשת לזיכרונותיו המרוקאים והערביים, החותרת להציג את הקרע בכל מוחשיותו. ביצירתו סלל דרך למשוררים וסופרים שביקשו לתת ביטוי לקונפליקט הזהות המזרחי. בשירת העיוורון שלו ממנף ארז ביטון את ההיגד האישי והופך אותו לאספקלריה אוניברסלית שבה כל אדם יכול למצוא את עצמו. בכתב העת "אפיריון" שייסד וערך נתן ביטון במה למשוררים צעירים רבים, ובמרכז הים תיכוני שהקים סלל דרך למפגשי ספרות בין עמים ותרבויות.
אסתר הרליץ - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
הרליץ הייתה קצינה בצבא הבריטי ובצה"ל, דיפלומטית וחברת כנסת, והיא אישה פורצת דרך במגוון רחב של תחומים. עוד מנעוריה תרמה רבות לביטחון המדינה בפעילות בארגון ההגנה. במלחמת העולם השנייה שירתה בצבא הבריטי, ובמלחמת השחרור הייתה אחת הקצינות שנותרו בירושלים הנצורה.
בפעילותה הדיפלומטית הייתה בין מניחי היסודות לקשרים ההדוקים בין ישראל ליהדות ארה"ב ולממשל האמריקני, ונמנתה עם מקימי ועידת הנשיאים וועדת התביעות. הרליץ הייתה שותפה למשא ומתן על השילומים מגרמניה ופעלה לחיסול החוב קצר המועד של ישראל לארה"ב.
בפועלה העשיר היא פרצה דרך לנשים במגוון תפקידים. הרליץ הייתה האישה הראשונה ששימשה שגרירה של ישראל (בדנמרק) וכיהנה בוועדת החוץ והביטחון. הרליץ פעלה רבות במגוון תפקידים למען שוויון לנשים בישראל, ועסקה בתחומי החינוך, התרבות והאמנות.
חיים טופול - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
חיים טופול הוא מהשחקנים הישראלים הידועים והמצליחים ביותר בעולם. במשך יותר מ-60 שנות קריירה, מאז ימי להקת הנח"ל, גילם טופול מאות תפקידים בקולנוע, בתיאטרון ובטלוויזיה.
הוא זכה להכרה עולמית כשגילם את טוביה החולב במחזה "כנר על הגג" ואחר כך בסרט הקולנוע, תפקידים שעליהם
זכה בפרסים רבים. טופול הוא גם צייר מצליח ואייר ספרים רבים. במשך השנים השקיע רבות בפעילות למען רווחת הילד בישראל, בין השאר ייסד את הסניף הישראלי של ארגון וראייטי והקים את "כפר נהר הירדן" לפעילות נופש לילדים חשוכי מרפא.
פרופ' שמעון אולמן - מתמטיקה ומדעי המחשב
פרופ' אולמן ממכון ויצמן למדע הוא מחלוצי תחום האינטליגנציה המלאכותית וחקר הראייה הממוחשבת בארץ, הן באקדמיה הן בתעשייה. במהלך קריירה עשירה פיתח פרופ' אולמן שיטות ייחודיות ומקוריות המשלבות פתרונות מתמטיים וחישוביים עם הבנה עמוקה של תהליכי ראייה קוגניטיביים. עבודתו בתחומים אלה הובילה לתובנות עמוקות ולפריצות דרך משמעותיות, הן בתחומי הראייה הממוחשבת והן בחקר ובהבנה של תהליכי הראייה במוח האנושי. תרומותיו המבריקות בתחומים אלה כוללות בין השאר תובנות בתפיסה ובשחזור תלת-ממדי של העולם מתמונות דו-ממדיות, זיהוי עצמים אוטומטי במערכות ראייה מלאכותיות, חישוב תנועה, קשב (attention) ועוד.
לפנייה לכתב/ת 
