רפואה טבעית – זה בכלל עובד?

לפני פסח הייתי במילואים באיזור מנשה. אלו היו המילואים האחרונים שלי ורציתי לתת משהו לפלוגה איתה ביליתי במהלך העשרים שנה האחרונות, משהו מעבר לתעסוקה השוטפת. אז פתחתי קליניקה במשרד מ"פ, והצעתי טיפולים במחיר סמלי, שגם הוא יילך כתרומה לקופת הפלוגה.

חיילי הפלוגה נהנו, מעבר למעצרים, סיורים, מיפויים וכו', גם ממגוון הטיפולים שאני מציע. עם הטיפולים עלתה השאלה, בה"א הידיעה: האם זה עובד?

קראו עוד על טיפולים טבעיים:

מהו סוג השיעול שלך? קבל טיפול טבעי מתאים

קנדידה: בלי תרופות - טיפול טבעי ב-7 שלבים

אני נתקל בשאלה הזו דווקא אחרי טיפולים, דווקא ממטופלים שנהנו בטיפול, שהרגישו שמשהו קרה, שמשהו השתנה, שהם באופן מפתיע מרגישים יותר טוב. דווקא שם מתעוררת השאלה הזו ביתר שאת ממקום מאמין ולא ממקום ספקני ומזלזל: האם זה עובד?

החום הוא מדד חשוב, אבל לא צריך להיבהל מתחת ל-40 מעלות(צילום: shutterstock)

שלושה ילדים חולים - מה עושים?

חזרתי מהמילואים ובבית חיכו לי שני ילדים קודחים מחום ומצוננים, תוך יומיים גם השלישי הצטרף אליהם. כאן בבית אני הרופא, וזה הזמן לפנות לאפשרות האחרת. אבל האם באמת יש כאן אפשרות אחרת, להשתמש ברפואה הטבעית עד להחלמה מלאה? לא כאמצעי עזר, לא להקלה, להחלמה מלאה.

אז נתחיל הפוך, מה אתם הייתם עושים במקרה כזה? רוב העולם הולך לרופא, ורוב הרופאים קודם כל נותנים אנטיביוטיקה. למה? כי הם יכולים. למה עוד? ליתר ביטחון. הביטחון כאן מתאים לאחוז קטן מהמקרים, בהם החום ושאר התופעות הן תוצאה של מחלה חיידקית. אז, רק אז, האנטיביוטיקה עוזרת.

ברוב המקרים האחרים, בהם המחלה ויראלית, לתת אנטיביוטיקה זה כמאמר הביטוי: "כוסות רוח למת".

אם כך, האנטיביוטיקה מחסלת את החיידקים רק אם הם קיימים, אבל גם אם מדובר רק במחלה ויראלית, האנטיביוטיקה מחסלת את אוכלוסיית החיידקים הטובים שלנו. אותם חיידקים שבהרבה מקרים מונעים התפתחות מחלות, ואף מחסלים וירוסים או חיידקים אחרים שמנסים להיכנס לגוף שלנו, וכן יש להם תפקיד מרכזי בעבודת עיכול המזון שאנו אוכלים ועיבודו המיטבי.

חוץ מאנטיביוטיקה, הרופא נותן מורידי החום למיניהם, וחסל סדר החום. כמה? כמה שיותר, כמה שצריך, כמה שמותר. על הדרך המחלה מתארכת, כי לחום יש תפקיד.

הגוף מעלה חום על מנת להאט את פעילותו של החיידק או הוירוס. הגוף מעלה חום לטמפרטורה הרצויה, ובכך הוא בונה סביבה לא ידידותית לחיידק או לוירוס שפלש אליו ומונע ממנו להתפתח, להתרבות, ולהשתולל. אז חום זה טוב.

מה הלאה? אינהלציה (עם מי מלח, ונטולין או סטרואידים ממין כזה או אחר), כל מיני סירופים מכייחים, אוטריוין לילדים, אוטידין ועוד ועוד כטוב ליבו של רופא הילדים שלכם במרשמים או הפרסומות בטלוויזיה. אז מה האפשרות האחרת? לתת לילד לקדוח ולסבול?

אז זהו שלא.

תנו תשומת לב למחלה

לרפואה הטבעית יש מענה מדוייק וטוב לכל אחת מהמחלות שבאות לבקר את ילדכם אחת לשנה לפחות, אך הגישה של הרפואה הטבעית והטיפול הנגזר ממנה שונה, אחר.

אז מה אני עושה כשהילדים שלי חולים? קודם כל, אני נותן להם להיות חולים וגם אני מתפנה למחלה שלהם כי זה מה שהם צריכים -  אבא ואמא. ברפואה הטבעית ההסתכלות על מחלות היא בראיה הוליסטית של גוף נפש, ומחלה היא סמן מרכזי של תשומת לב. ילד חולה צריך תשומת לב של הוריו, או לכל הפחות של אנשים שקרובים אליו ויהיו פנויים להיות איתו ועם המחלה שלו.

זו גם הגישה שאני מציג לילד החולה: אתה חולה וכשחולים נחים, ישנים, נותנים תשומת לב, פנאי ומקום לגוף להירפא. גם שהחום יורד והילד נראה בריא, הוא עדיין אינו יכול לשחק בחוץ או לחזור לגן. אצלי הילדים מתווכחים עם אבא מתי לחזור ללימודים, רק שהצדדים הפוכים. מחלה צריך למצות ולתת לה את הכבוד המגיע לה. כי אם לא, היא תחזור לביקור נוסף, מהר ממה שציפיתם ולרוב יותר חזק.

כפי שכתבתי, החום הוא חבר וזה מה שאני גם משדר לילד. זה לא שאני מזלזל בחום, חום הוא מדד מאוד חשוב וגם לו יש גבולות, אז אני מודד חום, אבל אני לא נבהל ממנו ובטח לא מבהיל את הילד. עד 40 מעלות הכל תקין!

כשאני הולך לישון, אני נותן מורידי חום, כי אז אני לא בבקרה על החום של הילד וחום גבוה מאוד מביא איתו צרות אחרות. עד אז מקלחות חמות (כן, חמות) מאוד יכולות לעזור, לתת לילד לשכב או לשבת במים (תלוי בגילו) לזמן מה יכול גם להרגיע את הילד ולתרום להרגשתו הטובה וגם למתן את החום.

אם הילד סובל (לא אם אתם סובלים) לא נרדם, נאנק, גם אז יתכן ואתן מורידי חום, גם זאת מתוך תפיסה שהחום הוא חבר ואני רוצה אותו בסביבה.

תופעו, אבל גם אנחנו הולכים לרופא. למה? כי לרפואה המערבית יש כלי אבחנה טובים. אני רואה ברפואה המערבית עוד אבן דרך, עוד פרק בסיפורה של המחלה, בסיפורו של המטופל, פרק הכרחי, אז הולכים לרופא לבדוק מה יש לו ואחר כך הולכים למרפא הטבעי על מנת לטפל בזה.

חליטה עם לימון ודבש יכולה לפתור כל דלקות גרון(צילום: shutterstock)

שיטות טיפול טבעיות

חומץ: ואני כבר רואה איך הגבות מתרוממות והפנים לובשות פני פליאה, זילזול הפתעה: חומץ?! כן חומץ! הרפואה הטבעית טומנת אינסוף הפתעות בחובה והמפגש האישי שלי עם חומץ היה אחד מהם. גם במקרים בהם כבר שום מוריד חום לא עזר, החומץ עשה פלאים, שלא לדבר על זה שהוא טבעי.

אז מה עושים? טובלים זוג גרביים בחומץ טבעי (וטבעי בלבד), סוחטים ומלבישים על רגלי הילד, התינוק ואף המבוגר והחום יורד צ'יק צ'ק. ואפילו מצאתי מחקר רפואי שפורסם ב-"International Journal of Nursing Science" ב-2012 שמצא כי שימוש בחומץ הוריד בממוצע 2.5 מעלות תוך שעתיים.

שטיפות מלח: לוקחים חצי כוס מים חמימים (לא רותחים!) מערבבים חצי כפית מלח, טועמים לראות שהטעם נסבל. משכיבים את הילד (לפעמים צריך אסרטיביות) ומטפטפים חצי פיפטה לכל נחיר. על הילד להישאר לשכב עוד כדקה.

מי המלח מייבשים את הנזלת, מחטאים את דרכי הנשימה ו"מטיילים" להם בסינוסים ובבית הבליעה. לאחר כדקה מושיבים את הילד ומקנחים את האף. אפשר לחזור על התהליך עד לקבלת נשימה נקיה. זו מתנה לילד לאורך היום בכלל ובפרט בשעת השינה.

מפזר אדים חם: אחרי שכל עם ישראל זרק את מפזרי האדים שלו בגלל איזו כתבה בערוץ 2, אפשר לחזור ולקנות מפזר אדים חם. היתרון של המפזר אדים החם על פני מפזר הרדים הקר, הוא שהאדים החמים מלחלחים את האויר, מרחיבים את כלי הנשימה ובנוסף עושים סטריליזציה למכשיר כנגד החיידקים.

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

שמים את המפזר על הרצפה במקום שהוא לא מעבר, סוגרים את החלון ומשאירים פתח צר בדלת. לאט לאט אפשר לשמוע את הנשימות של הקטנטנים נרגעות ואת השיעולים נעלמים. רצוי להסביר לילדים על נוכחות המפזר ושאין לגעת בו. אפשר להוסיף למפזר (ברוב המפזרים יש מקום מיועד לכך) שמנים אתריים בהתאם לסוג המחלה.

חליטת דבש ולימון: אני יודע שקיימות ורסיות רבות לחליטה הזו וגם אני מכיר כמה ואף משתמש בהן, אך הנפוצה והאהובה עלי ביותר היא הפשוטה: מרתיחים מים, מוסיפים כף נדיבה של דבש וחצי לימון ומערבבים. עדיף שתחכו קצת שיתקרר מאשר שתמהלו במים קרים כדי לשמור על איכות החליטה.

על מנת שהחליטה תעשה את עבודתה, לדבש וללימון צריכה להיות נוכחות ולכן צריך לשים מהם בנדיבות. אם אתם רוצים לתת לפעוט את החליטה בבקבוק, כדאי שתסננו אותה קודם כדי שחתיכות הפרי לא יסתמו את הפטמה.

מניסיון, חליטה כזו מרפאה את רוב דלקות הגרון, גם אלו שהרופא כבר המליץ בהן על אנטיביוטיקה.

שמנים אתריים: שמנים אתריים הם מיצוי של המתנות שנתן לנו הטבע. יש מגוון עצום של שמנים אתריים והם עונים על מגוון כמעט אינסופי של מחלות ובעיות, כרוניות ואקוטיות. מידע רב ניתן למצוא באינטרנט.

באופן כללי, כדאי לזכור שרבנסרה מתאימה למחלות בדרכי הנשימה, לבנדר להרגעה כללית, ומרווה רפואית היא אנטי דלקתית. אלו בעיקר השמנים בהם אני משתמש.

איך? מטפטפים 2 – 3 טיפות באמבטיה, או במפזר אדים החמים, או במריחה, או טיפה על הכרית או הבגד. אפשר לטפטף כמה טיפות רבנסרה על בית החזה מלפנים ומאחור ולעסות בעדינות בתנועות פתיחה מהפנים לחוץ. את כל השמנים לעיל אפשר למרוח ישירות על הגוף אך יש ילדים רגישים יותר ויש פחות.

מים, מים, מים: מים הם הכרחיים להחלמה של הילד. תחת חום הילד מאבד נוזלים והוא חייב להחזיר אותם לגוף. תחושת החולי מתבטאת במקרים רבים בחוסר תיאבון וצימאון, העלול לגרום אפילו להתייבשות. לכן יש להקפיד על שתייה מרובה.

כמו כן, שתייה מרובה יכולה להקל על שיעול וליחה, שכן היא הופכת את הליחה לצמיגה פחות, מקלה בכך על הניידות שלה ומסייעת בהוצאתה מהגוף. חליטת צמחים יכולה לשמש תחליף למים. תה לא.

לדאוג לאוורור: להחליף מצעים, לעשות אמבטיות ומקלחות, להחליף פיג'מות והכי חשוב, להחליף את האוויר בבית. גם בלילה אפשר להשאיר חלון פתוח, לאו דווקא בחדר של הילדים, אך במהלך היום חובה לפתוח את החדר ולאוורר אותו.

כמובן, הכל בגבולות הטמפרטורה (במקום קר אף פתיחה מועטת של מספר דקות מספקת). תאמינו או לא, יש הממליצים אף לצאת עם ילדים חולים לטיול בחוץ, לבושים היטב כמובן.

אמצו לכם מרפא טבעי: אחת המתנות הגדולות של כישורי הטיפול שלי היא לתת רפואה לילדים שלי כשהם צריכים. רפואת הנפש ורפואת הגוף. במהלך המחלה המשולשת האחרונה של ילדיי טיפלתי בכל אחד מהם פעם אחת ביום ברפלקסולגיה, ברייקי ואף הכנתי להם תמציות של פרחי באך.

אתם יכולים לתת לעצמכם קורס במתנה ברפלקסולוגיה או לאמץ לכם מרפא טבעי. כמו שיש לכם רופא ילדים שבחרתם, כך בחרו לכם מרפא טבעי. הילד חולה, הולכים לרופא לבדוק מה יש לו ואחר כך הולכים למרפא הטבעי על מנת לטפל בזה.

חלק מהשיטות ברפואה טבעית מתמחות ברפואה מחזקת, חלק מהשיטות מתמחות ברפואה כרונית וחלק מהשיטות מתמחות ברפואה אקוטית וחלק (מעטות) בכולן. יש לכם את האפשרות לבחור גם את השיטה וגם את המטפל/ת.

כמובן במידה והמחלה באה, הולכת וחוזרת - למרפא הטבעי יש תפקיד סופר משמעותי בטיפול בשורש הבעיה ולא בסימפטומים שלה. 

אם נחזור לשאלה הראשונית, אז עכשיו ברור כי הרפואה הטבעית יכולה לתת מענה עד להחלמה מלאה במגוון מחלות אקוטיות (וכמובן כרוניות), ולדעתי אף בכולן. הדרך יכולה להיות יותר ארוכה, אך כמו בסיפורו של רבי עקיבא, זו תהיה דרך ארוכה שהיא קצרה.

י.י.ה הוא מטפל ברפואה טבעית ומורה במגוון שיטות טיפול