המהפכה הגנטית באבחון סרטן המעי הגס

בעשור האחרון חלה מהפכה של ממש בהבנתנו את מחלת הסרטן ואף נוספו והשתפרו בדיקות לגילוי ואבחון מוקדם, כאשר החשובה שבהן היא בדיקה של רקמות הגידול ואותה מבצע הפתולוג. בניגוד למה שרבים חושבים, פתולוג לא עוסק רק בנתיחת גופות.

רובנו למעשה עוסקים בבדיקת רקמות ובדיקות גנטיות, כדי לאבחן מחלות. הפתולוגיה המודרנית נדרשת כיום, כבר בשלב מוקדם של האבחנה, לספק מידע על שינויים ברצף הד.נ.א (DNA) של הגידול הסרטני, שקובעים אם אותו גידול יכול להוות מטרה לטיפול ביולוגי ספציפי.

שינויים אלו ברצפי הד.נ.א מהווים סמנים (מרקרים) לפוטנציאל ההצלחה של טיפול ביולוגי. כך למשל, בכל אבחנה של סרטן שד יש לעבור בדיקה של HER2, משום שיש תרופה ספציפית המעכבת את פעילות הגן ובולמת את ההתרבות וההתפשטות של תאי הגידול הסרטני, ובחולים בסרטן ריאה (אדנוקרצינומה) נעשות בדיקות EGFR ו-ALK.

סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בעולם ובישראל. בישראל מאובחנים בכל שנה כ-3,400 חולים חדשים בסרטן המעי הגס, שליש מהם מאובחנים בשלב הגרורתי. היכולת לנצח את המחלה היא פועל יוצא של גילוי מוקדם של המחלה, השלב בו היא מאובחנת והתאמת הטיפול היעיל ביותר.

פריצת הדרך המשמעותית בחקר סרטן המעי הגס הייתה כאשר חוקרים גילו שהגידולים שונים זה מזה ולהם מאפיינים גנטיים ייחודיים הגורמים לגידולים 'להתנהג' שונה. בעקבות הגילוי הזה השתנו גם הבדיקות אותן עוברים החולים בטרם תחילת הטיפול על מנת להתאים את הטיפול התרופתי למאפיינים הגנטיים של הגידול.

מאז הגילוי של המאפיינים הגנטיים, הפתולוג אינו מסתפק בבדיקת הרקמות כפי שנעשה בעבר. בעבר היו לוקחים רקמה מהגידול, בודקים את צורתה, בוחנים תחת המיקרוסקופ את מהירות החלוקה של התאים הסרטניים, וכמה הגידול הוא חודרני.

אבחון גנטי מתקדם

כיום נלקחת הרקמה החשודה מתוך הגידול עצמו, שלאחר הוצאתו בניתוח או בביופסיה, הוא מועבר למעבדה מאושרת שעברה ולידציה (אישור) על ידי משרד הבריאות. הפתולוג מפיק מהרקמה ד.נ.א ובאמצעות ריאקציה מולקולארית מאתר את הסמנים הגנטיים (ביו-מרקרים) ומזהה את המוטציות המאפיינות את הגידול.

הסמנים הגנטיים בסרטן מעי גס גרורתי הם גנים ממשפחת 'ראס', 'קיי-ראס' ו'אן-ראס'. מוטציות בגנים הללו הם ספציפיים בחולים אלה, ומתוצאות מחקרים קליניים אנו יודעים שהימצאותן או אי הימצאותן של המוטציות משפיעה על יעילות הטיפול שניתן לחולים.

לבדיקה הגנטית חשיבות מכרעת, מכיוון שגנים אלה מהווים סמנים המנבאים תגובה לטיפולים ביולוגיים מסוג מעכבי החלבון EGFR. כלומר, לחולה סיכוי גבוה להגיב לטיפול ביולוגי רק אם יימצאו אצלו 'קיי-ראס' ו'אן-ראס' נורמליים (ללא מוטציות).

הטיפולים הביולוגיים מותאמים למאפיינים הגנטיים של הגידול הסרטני ובעזרתם אפשר בחלק מהמקרים אף להקטין את גרורות ולהסירן באמצעות ניתוח. הטיפולים הביולוגיים מזהים מטרה ספציפית אשר נמצאת על הגידול עצמו או בסביבתו ובשונה מטיפול כימותרפי, הטיפול הביולוגי הוא סלקטיבי, מאתר את התאים הממאירים ופועל נגדם ועל כן גם יעילותו הגבוהה ורעילותו הנמוכה.

לפיכך, עולה הצורך לזהות מהם המאפיינים הגנטיים של הגידול מיד לאחר אבחון סרטן מעי גס גרורתי, זאת כדי להתאים את הטיפול היעיל ביותר לאותו גידול, ומניעת טיפול מיותר מחולים שבגלל מאפיינים גנטיים אחרים, הגידול שלהם לא יגיב לטיפול.

הטיפול היעיל ביותר

כיום האונקולוגים שעוסקים בסרטן מעי גס מודעים היטב לחשיבות הבדיקה והם מפנים לפתולוג לפני שהם מתחילים טיפול כלשהו, במיוחד כאשר מעורבות גרורות. עד לפני כעשור הצליחו להאריך את חיי החולים במספר חודשים, אך כעת, בזכות מציאת המרקרים הגנטיים והתרופות החדשות, ניתן להאריך את חייהם בכשלוש שנים ולהגיע במספר לא מבוטל של מקרים לריפוי המחלה.

על החולה לדעת שיש משמעות גדולה להחלטה באיזה טיפול מתחילים ומה צפוי בהמשך אם יזדקק לטיפולים כימותרפיים, הקרנות או ניתוחים, שכן כל החלטה כזו יכולה להיות דרמטית להצלחה להארכת החיים, שיפור איכות חייו והחלמה ועליו לוודא שייעשו כל הבדיקות, כדי להבטיח שהטיפול שיותאם לו הוא היעיל ביותר לגידול שלו.

ההמתנה לתוצאות המעבדה, גם אם לפעמים החולה דורש להתחיל טיפול תיכף ומיד, היא הכרחית, ויש להסביר זאת לחולה כי רק כך הוא יזכה לטיפול האפקטיבי ביותר, שכן הבדיקה מנבאת את הסיכוי להגיב לתרופה. יש לציין שהבדיקה נמצאת בסל התרופות ואינה כרוכה בתשלום.

הכותב ד"ר דב הרשקוביץ, רופא בכיר, המכון לפתולוגיה, מרכז רפואי רמב"ם