ירידה של 70% בגירעון המסחרי של ישראל
מנתוני האוצר עולה כי בסוף הרבעון הראשון של השנה עמד הגירעון המסחרי על כ-700 מיליון דולר, לעומת כ-2.3 מיליארד דולר בסוף הרבעון הראשון של 2014. הרקע: ירידה בהיקף ייבוא הסחורות מחו"ל
משרד האוצר דיווח היום (א') על ירידה חדה בגירעון המסחרי של כלכלת ישראל ברבעון הראשון של השנה. הגירעון המסחרי הוא הפער בין היקף היבוא להיקף הייצוא בין ישראל לשותפות הסחר שלה.
לכתבות נוספות בערוץ כלכלה :
מנתוני האוצר עולה כי בסוף הרבעון הראשון של השנה עמד הגירעון המסחרי על כ-700 מיליון דולר, לעומת כ-2.3 מיליארד דולר בסוף הרבעון הראשון של 2014. ירידה של כ-70%.
באוצר מייחסים את הירידה החדה בגירעון המסחרי לירידה של 14.7% בהיקף יבוא הסחורות מחו"ל אשר חלקה אוזן על ידי ירידה של 6.4% בהיקף היצוא. היקף יצוא הסחורות עמד בסוף הרבעון הראשון של השנה על כ-14.8 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-15.8 מיליארד דולר בסוף הרבעון הראשון של 2014.
היקף יבוא הסחורות ירד מ-18.2 מיליארד דולר בסוף הרבעון הראשון של 2014 ל-15.5 מיליארד בסוף הרבעון הראשון של 2015.
הירידה בהיקף היבוא באה לידי ביטוי בעיקר בירידה של 40% בייבוא חומרי אנרגיה וירידה של 20% בייבוא מוצרי השקעה. באוצר מייחסים את הירידה בעיקר להתחזקות הדולר מול השקל במחצית השנייה של 2014. ברבעון הראשון של השנה עמד שער הדולר על 3.94 שקלים לדולר, בעוד שברבעון הראשון של 2014 עמד השער של הדולר על 3.5 שקלים לדולר, דהיינו תיסוף של 12.6%.
בנוסף, מציינים באוצר את העובדה שמגמת הירידה בביקוש לחומרי אנרגיה מיובאים נמשכת מזה מספר שנים, בשל תחילת הפקת הגז הטבעי ממאגר "תמר". למגמה זו נוספה גם בשנה האחרונה מגמת ההוזלה של הנפט בעולם, שחתכה את שווי מוצרי האנרגיה המיובאים.
המשבר ברוסיה משפיע
הירידה הקלה בשווי הייצוא נובעת מירידה חדה בהיקף הייצוא החקלאי, ככל הנראה בעקבות המשבר ברוסיה וירידת ערכו של האירו ביחס לדולר. הייצוא התעשייתי, מנגד, נותר יציב.
עם זאת, באוצר מציינים כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה של קיפאון בתחום היצוא, אשר בעקבותיה נרשמת ירידה בתרומת הייצוא לצמיחה בישראל.
בעוד שבשנים 2004-2007 ו-2009-2010 תרם הייצוא 2-6% לצמיחה, החל משנת 2011 מסתכמת תרומתו ב-0.3-0.6%. באוצר מציינים כי בעקבות הירידה בתרומת הייצוא לצמיחה, שאליה נלוותה גם ירידה בתרומת ההשקעה בנכסים קבועים, עבר המשק להסתמך על הצריכה הפרטית והציבורית כמקור לצמיחה כלכלית. עם זאת, תרומתה של צריכה אינה מהווה תחליף הולם לתרומת הייצוא, ואות לכך היא הירידה בשיעורי הצמיחה במשק מאז 2011.
לפנייה לכתב/ת 
