"משאבי מדינה בהיקף של מיליארדים הופקרו"

הוועדה לבחינת הריכוזיות בענף המחצבות, בראשות רם בלינקוב, הציגה לאחרונה בפני שר הבינוי אורי אריאל את הדו"ח הסופי. ההמלצה המרכזית, שהייתה חלק מדו"ח הביניים, היא שייקבע בחקיקה שהמדינה רשאית להפקיע מחצבות מגורמים ריכוזיים. זאת על מנת לעודד תחרות אזורית, על פי מודל שעליו עובדת בימים אלה רשות ההגבלים העסקיים. מדובר בהמלצה דרמטית שהמשמעות שלה היא דרישה לפרק בפועל את הריכוזיות בענף חומרי החציבה (חצץ, גיר וחול).

• ועדת בלינקוב: להחזיר מחצבות למדינה
• בזכות המחאה: הסכם להפחתת מחיר המלט
  

נוסף על כך, וכאמצעי לחץ על המחצבות למתן את עליות המחירים החדה בתחום בשנים האחרונות, ממליצה הוועדה לשקול הכנסה לפיקוח של חומרי מחצבה. זאת, אם לא תיבלם מגמת עליית המחירים בענף או אם המדינה תיתקל בקשיים לקבל מחצבות בחזרה לידיה.

כמו כן, ממליצה הועדה לשנות את שיטת המכרזים הקיימת בענף, שעל פיה הזוכה הוא מי שמשלם את התמלוג הגבוה ביותר למדינה. במקום זה מציעה הועדה שהזוכה יהיה מי שיציג את המחיר המינימאלי שתגבה המחצבה מלקוחותיה.

בלניקוב נגד רשות מקרקעי ישראל

המלצות נוספות של הועדה נוגעות לטיפול של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בתחום המחצבות בשנים האחרונות. מסקנת הוועדה היא כי הטיפול של הרשות לא היה מקיף במידה מספקת , ועל כן יש להפוך את אגף המחצבות במשרד התשתיות לגוף שירכז את הטיפול בנושא. ברשות מקרקעי ישראל מתנגדים להמלצה.

בלינקוב צירף לדו"ח מכתב שבו טען כי "הגדילו לעשות חלקי מנציגי רמ"י, שככל הנראה אינם מרוצים מהמלצת חברים רבים בה להעביר את הטיפול במחצבות לידי משרד האנרגיה".

בנוסף, טוען בלניקוב כי "התגלו ממצאים חמורים של דרך טיפול הגורמים הנוגעים ברמ"י בענף המחצבות, ולפיהם משאבי מדינה בהיקף של מיליארדי שקלים הופקרו. בין היתר, התגלה כי חוזים המגלמים התקשרות בין המדינה למפעילי המחצבות, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, אינם חתומים. חובות לרשות מקרקעי ישראל בהיקפים גדולים אינם נגבים. אין בקרה מובנית על תקבולי המדינה מתמלוגים, דבר המייקר את עלויות התשתית והבנייה שלא לצורך. ומה תשובת אנשי רמ"י לממצאים הללו? 'אכן היו פה ושם כשלים, אך עכשיו אנחנו בסדר'".

ארבע חברות מרכזות 80% מהתפוקה

שוק המחצבות סובל מריכוזיות שמשפיעה על רמת המחירים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחמש השנים האחרונות חלה עלייה ריאלית של יותר מ-30% במחיר חומרי החציבה. על פי הדו"ח, במונחים של מחיר ממוצע לטון חצץ למשל, מדובר בגבייה עודפת של 5 שקלים לטון.

עתודות חומרי החציבה מרוכזות בידיהן של ארבע חברות, שמחזיקות יחדיו בכ-49% מהעתודות בכל הארץ. חברות אלה הן שפיר, אבן וסיד (בשליטת רדימיקס), מחצבי אבן והנסון ישראל. החברות מרכזות כיום כ-80% מהתפוקה בתחומי מדינת ישראל. 

מדי שנה חל גידול בביקוש לחומרי מחצבה, וזאת כפועל יוצא של העלייה בהתחלות בנייה והגידול בהשקעות בבניית כבישים ותשתיות אחרות. מנגד, היצע המחצבות הפעילות הולך וקטן מדי שנה. זאת, כתוצאה מסגירת מחצבות, השבתתן והכשל בהכנת תוכניות למחצבות חדשות. כאמור, המשמעות היא תחרות מועטה המשפיעה באופן ישיר על רמת המחירים ועל יוקר המחיה במשק.

השר אריאל מסר היום: "בשנתיים בהן הנני מופקד על מועצת מקרקעי ישראל, הפכה המועצה לגוף אקטיבי, המייצר החלטות וקובע מדיניות להאצת שיווקי המקרקעין על ידי רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי. בחלק ניכר מכך פעלתי להגברת התחרות שמשפיעה באופן ישיר על הורדת המחירים ועל כן ועדת בלינקוב ומסקנותיה הינם חשובות וראוי שייושמו".