"הרגשתי בום ועוד בום, בחיים לא אחזור לכדורגל"
ז' (17), שחקנית קבוצת הנערות של מכבי חולון, עדיין נמצאת בטראומה מהקטטה שנערכה בסיום המשחק מול מכבי ב"ש: "אח של אחת השחקניות נתן לי אגרוף לתוך השפה". ת', שחקנית ב"ש, טוענת מנגד: "הרביצו לי עם שרשרת של אופנוע. אם המשטרה לא הייתה מגיעה, זה היה נגמר במוות". גרסת השופט: "שתי שחקניות של חולון דרדרו את היתר לפסים אלימים"
מכות נמרצות בברזלים ושרשראות, אוטובוס שמוברח בנתיבי איילון בחסות המשטרה ונערה בת 17 שמעבירה את הלילה כמאושפזת במחלקה הכירורגית של בית החולים וולפסון. לא מדובר בשלב חדש במלחמות ארגוני הפשע של ישראל, אלא בסיומו של משחק כדורגל בשנת 2015 מליגת הנערות של ההתאחדות לכדורגל, שנערך ביום ראשון בערב בחולון. לאחר שנחשף אתמול (ב') המקרה לראשונה ב-ynet ספורט ולאחר ששמענו את גירסאות המאמנים, כעת מובאות גירסאות שופט המשחק והשחקניות המותקפות.
"לאורך כל המשחק היו עימותים מילוליים של שחקניות חולון כלפי שחקניות באר-שבע. בראשן עמדו שתי שחקניות של חולון שקיללו בערבית שחקניות מבאר-שבע", תיאר השופט גל שיטרית בדו"ח שהעביר להתאחדות לכדורגל. שיטרית הוסיף: "הן דרדרו את שאר השחקניות של חולון לפסים אלימים. לכל אורך המשחק ניסיתי להרגיע אותן ובמחצית דיברתי עם המאמנים שככה אי אפשר להמשיך. הם ניסו להרגיע. בדקה ה-50 היה סוג של תאקל מטר ממני ומהר מאוד התפתחה מהומה בין שתי שחקניות משתי הקבוצות.
שלחתי ידיים כדי להפריד ביניהן ותוך כדי השחקנית של חולון שלחה סטירה לשחקנית השנייה. הייתה מהומה, כאשר שחקניות חולון תוקפות את שחקניות באר-שבע. המאמנים נכנסו למגרש וביקשו שאפסיק אותו. עשיתי חושבים וראיתי שבמצב של 0:7 אין ערך ספורטיבי. אני לא מוכן לקחת סיכון ששחקניות באר-שבע ייפצעו וזה יהיה על המצפון שלי".
המהומה האמיתית החלה לאחר שריקת הסיום של שיטרית וכאן הגרסאות כבר שונות. תחילה מתארת ת' (15, שמה המלא שמור במערכת), שחקנית באר-שבע: "באנו בסך הכל לשחק כדורגל. במשך כל המשחק שחקנית של חולון נכנסה בי וקיללה אותי. בסוף השופט הרחיק אותה וסיים את המשחק. הלכנו במסדרון לחדרי ההלבשה ואני הייתי אחרונה. פתאום ראיתי אותה ועוד שחקנית מולי. חברה שלה דחפה אותי והביאה לי בוקס. הגנתי על עצמי, הרחקתי אותה ואז באו שחקניות להפריד. פתאום אחת מהן לקחה ברזל ונתנה לי מכה בגב. אחר כך היא גם הביאה שרשרת של אופנוע ודפקה לי שוב בגב. בסך הכל שלוש שחקניות הרביצו לי. קיבלתי אגרופים לפנים ולבטן ושריטות לצוואר. אח שלי בא להפריד ואז אחת מהן הביאה לו אגרוף לפנים".
"אם המשטרה לא הייתה מגיעה זה היה נגמר בזה שהיא הייתה הורגת אותי או אני אותה. גם מול השוטרים המשיכו לאיים עליי.
אני לא יכולה להרים את היד. יש לי סימנים בכל הגוף. במקום ללכת בבוקר לבית הספר, הלכתי לקופת החולים. בדרך חזרה לבאר-שבע היא התקשרה אלינו ואמרה שאחי נחשב למת. שהן יקברו אותנו. כשהגענו לבאר-שבע ישר הלכתי עם אבא שלי להגיש תלונה במשטרה".
מן העבר השני, גם בחולון יש לפחות שחקנית אחת, ז', שנמצאת בטראומה מאז סיום המשחק והיא אפילו בילתה את הלילה שאחריו כמאושפזת במחלקה הכירורגית של בית החולים וולפסון, עד ששוחררה לביתה למחרת בצהריים. ז' (17): "אחרי שהשופט שרק לסיום שחקניות של באר-שבע עמדו ליד הספסל, קיללו אותנו ואיימו שהן יחכו לנו בחוץ. הייתי במסדרון עם חברה בדרך לחדר ההלבשה ואז הבאר-שבעיות יצאו מהחדר.
שחקנית שלהן התחילה להרביץ לשחקנית שלנו ואז גם החברות שלה קפצו עליה. פתאום הרגשתי בום גדול וראיתי שחור. הרמתי את הראש וראיתי שגבר, אח של שחקנית מבאר-שבע, מרביץ לי. שאלתי אותו מה הוא עושה? ואז הוא נתן לי עוד אגרוף לתוך השפה. כל הפרצוף שלי התנפח. הרגשתי בום ועוד בום. השחקנית והאח פשוט התחילו להשתגע. המאמן שלי ניסה להפריד ובעצמו קיבל מכות. לחברה שלי ירד מלא דם מהאף".
"הגיעו שוטרים. בכיתי להם וביקשתי שיעשו משהו עם הבחור, אבל הם לא עשו לו כלום. אני כועסת מאוד על זה שהמשטרה פשוט נתנה לו ללכת. מה רק אם היו דוקרים אותי היו עוצרים אותו? שחקניות משתי הקבוצות קיבלו מכות כי הן קפצו עלינו כמו נמרות וכולנו יצאנו מנופחות. אחר כך הלכתי לבית החולים. בחיים לא חשבתי שאתאשפז בגלל משחק כדורגל ועוד שמישהו מהקהל ירביץ לי. אין לי חשק לזה יותר. אני בחיים לא אחזור לכדורגל. לא שווה לקבל מכות בגלל ספורט".
לפנייה לכתב/ת 
