עזב את הקיבוץ בגירושים. למי שייך הנכס?

במסגרת פרידה עבר גבר להתגורר עם אמו ואשתו נשארה להתגורר לבדה בבית, שיעבור בעתיד לבעלות פרטית. ביהמ"ש קבע שיש לפצות את הבעל

עו"ד לורי גייזלרפורסם: 28.04.15 , 21:55

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת נדרש למצוא פתרון יצירתי בתביעת גירושים של בני זוג, שפרידתם העמידה סימן שאלה מעל הבית שבו התגוררו בקיבוץ. הנכס יעבור מבעלות הקיבוץ לבעלות פרטית רק בעתיד, אבל בינתיים השקיעו שני בני הזוג כסף ועבודה בשיפוצו. לבסוף נקבע שהבעל, שנאלץ לעזוב את הבית, יקבל פיצויים מאשתו, שביום מן הימים תהיה בעלת הנכס במלואו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג – נכה צה"ל וחברת קיבוץ – התחתנו ב-2008 ועברו להתגורר בביתה הקטן של האישה. במקביל החל הבעל בהליכי קבלה לחברות. נולדו להם שני ילדים, וכשנתיים לאחר נישואיהם הם החליטו לשפץ את הבית מן המסד עד הטפחות. לשם כך הם נטלו משכנתה של 350 אלף שקל והשתמשו גם בכספי מתנה מסבי האישה ובפיצויים שקיבל הבעל ממשרד הביטחון.

תביעה

קיבל דירה במתנה – מחציתה תעבור לגרושתו

עו"ד איליה וייסברג

בתום 32 שנות נישואים דרשה אישה את זכויותיה בנכס שקיבל בעלה מהוריו. הבעל טען שהדבר מנוגד להוראת חוק יחסי ממון, אולם נדחה בביהמ"ש

קיבל דירה במתנה – מחציתה תעבור לגרושתו

ב-2013 נקלעו היחסים למשבר והאישה הודיעה שהיא מעוניינת להתגרש. זמן מה לאחר מכן עזב הבעל את הקיבוץ, הפסיק את הליכי החברות ועבר להתגורר בבית אמו. בין בני הזוג לשעבר התנהלו ועדיין מתנהלים הליכים משפטיים שונים בעניין מזונות ומשמורת. בנוסף הגיש הגבר תביעה לפירוק השיתוף בבית שבקיבוץ – שהוקצה רק לאישה.

באופן רשמי הבית לא שייך לאישה, אלא לקיבוץ, ולכן לא מדובר בנכס שאפשר למכור או להעריך את שוויו אלא לאחר הליך שיוך (הקצאת הבתים באופן פרטי לחברי הקיבוץ), שלא ידוע מתי יקרה. לאחר דין ודברים הסכים הבעל לוותר על עתירתו המקורית, ובמקום זאת תבע את החזר שווי השקעותיו בבית, שווי מחצית המיטלטלין ופיצוי על הסתמכותו על כך שביום מן הימים יהיו לו זכויות בבית ויהיה חבר קיבוץ. בסך הכול הוא תבע כ-263 אלף שקל.

האישה הציגה עמדה שונה לחלוטין, שכן לטענתה בעלה ידע היטב שלעולם לא יהיו לו זכויות בבית. היא הודיעה שהיא מוכנה להמשיך לשלם את יתרת המשכנתה לבדה, להחזיר לבעלה את הכסף ששילם עבור המשכנתה וגם חלק מהכסף ההתחלתי שהשקיע – כ-60 אלף שקל. מסכומים אלה היא ביקשה לקזז חובות שהותיר אחריו בעלה.

למען השוויון

השופט אסף זגורי הורה לאישה להחזיר לבעלה מחצית הסכומים ששילם עבור המשכנתה ולגרוע אותו מההלוואה, וכן את הכספים שהשקיע מהפיצויים, שאותם העריך ב-70 אלף שקל. בנוסף קבע השופט שהבעל זכאי גם לפיצוי על ההשקעה הפיסית בנכס, שהרי בנה במו ידיו חלקים מהבית כמו פרגולה, דק, קירות גבס ועוד.

בנוסף סבר השופט שיש צורך במציאת פתרון משפטי יצירתי לפצות את הבעל על כך שבעצם איבד את קורת הגג שלו, לאחר שהסתמך על כך שביום מן הימים יהיה בעל זכויות בבית, וזאת כדי לאזן את משאבי הצדדים באופן שוויוני. מאחר שדיני המשפחה לא מעניקים פתרון צודק, פנה השופט לדיני החוזים והנזיקין שמאפשרים פסיקת פיצויי הסתמכות כאלה.

לעניין סכום הפיצוי סבר השופט שיש לזקוף לזכותו של הגבר את הסכמתו לוותר על תביעת פירוק השיתוף כדי לסיים את הסכסוך במהרה, תוך שסלל לאישה את הדרך לזכות – אם וכאשר יסתיימו הליכי שיוך בקיבוץ – בבית כולו.

בסופו של דבר, בהתחשב בכך שבני הזוג השקיעו בדירה 530 אלף שקל, מרביתם ממשכנתה שתישא בה האישה לבדה, וכן בהתחשב במצבה הכלכלי של האישה, שרוב עול הטיפול בילדים רובץ עליה, קבע השופט כי לאחר קיזוז חובותיו השונים של הבעל, תשלם לו האישה 157,175 שקל.