2014: 61 נהרגו בתאונות עבודה - חצי בבנייה
גם במאה ה-21 מתים מדי שנה עשרות עובדי בנייה בישראל, רובם עובדים זרים. משרד הכלכלה: לא אחת הסיבה לפגיעה בחיי אדם היא זלזול או רשלנות מצד המעסיקים ולעתים אף העובדים עצמם
עבודה בבנייה היא העבודה המסוכנת ביותר לעובדים: בשנת 2014 אירעו 61 תאונות עבודה קטלניות, בהן נהרגו 62 עובדים - כמחציתם בענף הבינוי. כך עולה מנתונים שפרסמו משרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי, לרגל היום הבינלאומי לבטיחות בעבודה המצוין היום (ג').
הנתונים התפרסמו במסגרת דו"ח שהוכן על ידי מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה והביטוח הלאומי, בשם "מגמות בתאונות העבודה לשנים 2010-2014". על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2014 נפצעו כ-50 אלף עובדים כתוצאה מתאונות עבודה.
בדו"ח מפורט כי בחינת מקבלי דמי הפגיעה כתוצאה מתאונות עבודה בשנים 2013-2010 מעלה, כי מרבית התאונות התרחשו אצל מעסיקים המסווגים בשלושה ענפי כלכלה עיקריים: "תעשייה", "מסחר" ו"בינוי". עם זאת מצוין, כי בחינה מעמיקה מגלה כי ענף הבנוי הינו בעל השיעור הגבוה ביותר של עובדים הנפגעים במהלך עבודתם: כ-31 עובדים נהרגו בענף זה בשנה שעברה, מתוכם 14 ישראלים ו-17 עובדים זרים.
הממצאים מגלים כי 70% מכלל התאונות הקטלניות נגרמו אשתקד משני גורמים עיקריים - 43% כתוצאה מנפילה מגובה (27 הרוגים), למשל מפיגומים, סולמות ובמות הרמה או נפילה לפירים פתוחים, ו-29% כתוצאה מנפילת עצם או מכה מעצם נע, למשל כתוצאה מפגיעת ציוד או חלק של מכונה (18 הרוגים).
כן מצוין, כי בחינה של הממצאים לאורך השנים מגלה, כי ענף הבינוי הוא מסוכן ביותר הן מבחינת סיכוי העובדים להיהרג בתאונות עבודה והן מבחינת הסיכוי להיפצע. על פי עורכי הדו"ח, הממצאים מלמדים על "רמת הבטיחות הנמוכה המאפיינת את הענף, ומצביעים על הסיכון הרב להיפגעות קטלנית של כלל העובדים באתרי הבנייה".
עובדים זרים חשופים יותר לפגיעה
עוד מפורט בדו"ח, כי עובדים זרים חשופים יותר לפגיעה מתאונות עבודה. על פי הנתונים - בשנת 2014 נהרגו 18 עובדים זרים ועובדים תושבי השטחים - 28.5% מכלל העובדים שנהרגו בשנה זו. עם זאת מפורט, כי הסיכון הממוצע של עובד זר להיות מעורב בתאונת עבודה קטלנית גבוה פי 5.4 מזה של עובד ישראלי.
כן מצוין, כי שיעור תאונות העבודה של עובדים ישראליים, גדול פי 3.5 מאלו של עובדים זרים, דבר המצביע לדעתם על עורכי הדו"ח על על תת דיווח של תאונות עבודה בקרב העובדים הזרים וקושי מצידם למצות את מלוא זכויותיהם.
בסך הכל, אשתקד שולמו כ-4.4 מיליארד שקל גמלאות לנפגעי עבודה - עלייה של 6.5% לעומת שנת 2013 ושל למעלה מ-30% משנת 2010. עם זאת, הנתונים מצביעים כי למרות העלייה במספר המוחלט של המקבלים דמי הפגיעה בשנים 2013-2010 - חלה דווקא ירידה של כ-7% בשיעור הנפגעים שדיווחו על תאונות עבודה המזכות בדמי פגיעה - יחסית למספר המועסקים.
סך ההפסדים למשק כתוצאה מפגיעה בפריון העבודה בענפי התעשייה והבינוי לבדם כתוצאה מתאונות העבודה, מוערכים על פי הדו"ח ביותר מחצי מיליארד שקל בשנה: כ-270 מיליון שקל לתעשייה ו-150 מיליון שקל בענף הבינוי.
במינהל הבטיחות והבריאות מציינים, כי בשנים האחרונות הם זיהו חוסר רב בידע ובמיומנות בנושא עבודה בטוחה בגובה בקרב מנהלי עבודה בבנייה, שמתפקידם לוודא כי פעולות הבנייה נערכות בהתאם לדרישות הבטיחות. בעקבות זאת השיק משרד הכלכלה אשתקד פרויקט להכשרת 12,000 מנהלי עבודה מרחבי הארץ בנושא עבודה בגובה. עד כה הוכשו למעלה מ-600 מנהלי עבודה.
במשרד הכלכלה ציינו כי לצד פעילויות המחקר וההכשרה לעובדים בענף הבנייה, החל מינהל הבטיחות בפעילות אכיפה באתרי הבנייה, בשיתוף עם מינהל אכיפה והסדרה במשרד, רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים ורשם הקבלנים במשרד הבינוי. במסגרת זו, קבוצות עבודה המורכבות מנציגי הגופים עורכות ביקורות על עמידת הקבלנים בדרישות החוקיות למען בטיחות העובדים מטעמם.
ורדה אדוארדס, מפקחת עבודה ראשית וראש מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה, מסרה כי הנתונים מגלים כי רמת הסיכון בקרב עובדים באתרי הבנייה בישראל היא גבוהה ביותר. "הנתונים העוסקים בנזקים הכלכליים למשק כתוצאה מתאונות עבודה מדאיגים מאוד, במיוחד לאור העובדה כי הם אינם כוללים את הנזקים הכלכליים הנוספים הנגרמים למקומות העבודה שבהם עובדים נפגעים, כמו גם הוצאות עקיפות נוספות שאינן נלקחות בחישוב עלויות שוטפות.
"מעבר להיבטים הכלכליים, הרי שמדובר כאן בפגיעה מיותרת וכואבת בחיי אדם, לא אחת בשל זלזול או רשלנות מצד המעסיקים ולעתים אף העובדים עצמם", הוסיפה אדוארדס. "קורסי מינהל הבטיחות להכשרות בתחום העבודה בגובה נמצאים ברישום יתר - ועד כה נרשמו אליהם אלפי מנהלי עבודה ואנו פועלים על מנת להרחיב את מספר קורסי ההכשרה באופן שיאפשר רישום ל-2,500 מנהלי עבודה נוספים".
לפנייה לכתב/ת 
