מחדל החוק להקלה על "עבריין חד-פעמי"

עוד בחדשות:

• המשפחה מפרדס חנה בישרה בוואטסאפ המשפחתי: "חולצנו"
• דור נכחד: פצצות אטום לא הרגו אותם, הגיל כן
• בורונדי בוערת: אקסודוס פליטים לרואנדה
  

ד' עזב את מקום עבודתו בקולות צורמים, לאחר שחש שנעשה לו עוול גדול מצד מעסיקיו. רגע לפני שאסף את חפציו הוא גרם נזק לחומרים שעל מחשבי החברה. החומר שוחזר במהרה, ו-ד' ממתין להחלטת המשטרה אם להעמידו לדין. אין ספק שהוא עבר עבירה פלילית, אך מנגד מדובר באדם ללא עבר פלילי, אלא כזה שמעד בלהט הרגע.

לפני שנתיים נכנס לתוקף תיקון לחוק שאמור היה לתת מענה הולם לאלפי מקרים שכאלה, שרובם המכריע מרוכז בידי התביעה המשטרתית, ובמסגרתם אנשים נורמטיבים מבצעים טעות שעלולה להביא להרשעתם, לרישום פלילי ולשיבוש חייהם, עד כדי קושי גדול במציאת עבודה.

על פי התיקון לחוק, הקרוי "סגירת תיק מותנה", יוכלו גופי התביעה – משטרה ופרקליטות - לסגור תיק ב"הסדר מותנה". חשוד יודה במעשים המיוחסים לו ויגובש עמו הסכם, מבלי להגיש נגדו כתב אישום. במידה שיעמוד בתנאים שיוצבו לו, שיאפשרו פיקוח ושיקום, ייסגר התיק נגדו. פתרון הוגן מול שתי האפשרויות החד ממדיות - סגירת תיק או הגשת כתב אישום.

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, ציין אז כי "הסדר מותנה יעמיד בידי התביעה כלי אכיפה מידתי, אשר יאפשר הלימה טובה יותר, בנסיבות מסוימות, בין חומרת העבירה וכלל נסיבותיה לבין התגובה החברתית הננקטת כלפי העבריין", כאשר ההסדר גם אמור היה להקל על העומס שמוטל על התביעה ועל בתי המשפט.

הפטור אמור היה להיות זמני, ולהפטר במסגרת הדברות, אך בפועל זה שנתיים הגוף המרכזי שכאמור היה אמור להוציא לפועל את התיקון לחוק, נותר פטור לחלוטין, כאשר גם הפרקליטות מיישמת את התיקון באופן חלקי מאוד – עשרות תיקים בלבד במשך שנתיים, מתוך עשרות אלפים רבים שהופנו לאפיק זה.

את הפספוס ניתן לחוש גם מהמקרים המעטים שכן הפנתה הפרקליטות לאפיק המדובר - חייל מדרום הארץ שהנפיק "גימלים" דרך מזכירה שהכיר במרפאה מבלי שהיה חולה, מטפלת במעון שלא שמה לב שאחד הפעוטות יצא ופסע לבדו על המדרכה, ועובד חברת אינטרנט שעיין בחומר שהייתה לו גישה אליו ללא הרשאה וביצע שיחות טלפון פרטיות על חשבון החברה על דעת עצמו.

וינשטיין. אנשי הסנגוריה הציבורית שלחו אליו מכתב חריף(צילום: אוהד צויגנברג)

לפני כמה ימים הפנו עו"ד רענן גלעדי, הממונה על תחום המשפט המנהלי בסנגוריה הציבורית, וד"ר חגית לרנאו, המשנה לסנגור הציבורי הארצי, אצבע מאשימה כלפי היועמ"ש יהודה וינשטיין במכתב חריף, ודרשו לשנות את המצב. הם ציינו כי למרות שחלפו שנתיים וחצי מתיקון החוק "הוא כמעט מהווה אות מתה".

הסנגורים טענו כי וינשטיין כלל אינו מוסמך לפטור את התביעה המשטרתית באופן גורף מיישום התיקון לחוק, נוכח חקיקת החוק, וכי גם טיפולה של הפרקליטות ביישום התיקון "הינו זניח ובלתי משמעותי", וקראו לבטל את הפטור למשטרה, ולהנחותה להוציא לפועל את התיקון לחוק, "אשר מחייבת שהרשות המבצעת תיישם את קביעת הרשות המחוקקת ולא תרוקן אותה מתוכן".

במשרד המשפטים טוענים כי האשמה כלל אינה לפתחו של וינשטיין אלא להפך, המשרד והיועמ"ש היו מי שעמדו בראש יוזמת החקיקה בכנסת, וכי החלטת היועץ להנחיל בשלב ראשון את ההליך רק בנוגע לתיקי פרקליטות מסוימים, תוך אימוץ עמדת המשנה שלו, רז ניזרי,הייתה האופציה הטובה ביותר בזמנו, שעה שמנגד המשטרה והאוצר הציעו לעכב את יישום החוק לגמרי נוכח בעיות תקציביות,

מה שהיה מביא לקבירתו.

במשרד המשפטים מצביעים על מגעים שמנוהלים זמן רב מול המשטרה, ועל התפרקות הממשלה כגורם שהאט את התוכניות, ועל כך שלפני כשנה הורחב התיקון לחוק גם לעבירות בנייה. כך מצביעים שם על התקדמות במגעים מול המשטרה, שמבינה גם היא שמדובר בפתרון יעיל גם עבורה.

בשבועות הקרובים ולקראת הקמת הממשלה ותקציב חדש, אמור להתקיים דיון משמעותי בסוגיה במשרד היועמ"ש, כך מאמינים שם שבתוך זמן לא ארוך ייושם החוק גם בתיקי המשטרה לשמם נועד למעשה, ושם הוא אמור להביא למהפך המיוחל ולבשורה. א' ו-ד', יכולים רק לקוות שההליך יקודם מספיק מהר, בטרם יוגש נגדם כתב אישום פלילי.

מהמשטרה נמסר: "כמדיניות, למשטרת ישראל עניין רב בכניסת החוק לתוקף ובהקדם. המשטרה מכירה בחשיבות החוק ותומכת בהליכים שנקבעו במסגרתו. במסגרת תכנית דרך המפנה מובילה המשטרה פרויקטים שיקומיים כמו מיל"ה שתכליתם מתן אפשרויות אחרות לבד מההליך הפלילי וזאת ברוח החוק. עם זאת מרבית העבירות הרלוונטיות, כמו גם מרבית התיקים הפליליים במדינת ישראל, מטופלים על ידי התביעה המשטרתית וטרם הוסדרו המשמעויות התקציביות הניכרות הנדרשות ליישומם של התהליכים. מערך התביעה פועל להסדרת הנושא מול הגורמים הרלוונטיים במשרד לבט״פ ובמערכת אכיפת החוק".

ממשרד המשפטים נמסר: "היועץ המשפטי לממשלה רואה חשיבות רבה ביישום חוק הסדר מותנה. לפיכך, נערכו שורה של דיונים ופגישות בנושא זה הן בפני היועץ המשפטי לממשלה, והן בפני המשנה ליועץ, על מנת לקדם נושא חשוב זה. ואכן במהלך תקופה זו, בין היתר, תוקן החוק באופן שיאפשר את יישומו גם בנוגע לעבירות תכנון ובניה, ובמסגרת זו נערכו בשנה האחרונה הסדרים רבים בהליכים אלו. היועץ הדגיש במספר הזדמנויות את הצורך לקיים את הוראות החוק על ידי כלל גורמי התביעה. כך, פרקליטות המדינה נערכה ליישום החוק ופועלת על פיו והתביעה המשטרתית מצויה בתהליך לקידום העניין".