שתף קטע נבחר
 

צרות של חתיכים: פרצוף יפה הורס קריירה

מחקר חדש קובע: גברים נאים מקבלים פחות הצעות עבודה משום שהם מאיימים על הבוסים. מומחית למגדר בתחום התעסוקה מאוניברסיטת בר אילן התארחה באולפן ynet, והסבירה איך הממצאים הללו מתיישבים עם התפיסה הרווחת, לפיה לאנשים יפים קל יותר בחיים. צפו

מסתבר כי כשזה מגיע לקריירה - לא תמיד שווה להיות חתיך ואטרקטיבי: מחקר חדש שנערך באוניברסיטת מרילנד בארה"ב קובע כי סיכוייהם גברים שנראים טוב להתקבל לעבודה נמוכים יותר, זאת מכיוון שהם מהווים גורם מאיים על הבוסים.

 

לכתבות נוספות בערוץ קריירה : 

 

פרופ' ליאת קוליק, מומחית למגדר בתחום התעסוקה מאוניברסיטת בר אילן, התארחה באולפן ynet והסבירה איך הממצאים הללו מתיישבים עם התפיסה הרווחת, לפיה לאנשים יפים קל יותר בחיים. צפו בראיון

 

צילום: ניצן דרור ואבי חי

צילום: ניצן דרור ואבי חי

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

במסגרת המחקר, 241 נסיינים קיבלו תמונות של מועמדים אטרקטיבים יותר ופחות - והתבקשו להעריך אותם על בסיס כישורים וניסיון פיקטיביים. הנסיינים הונחו לפני כן אם מדובר במועמד שישתף איתם פעולה בעתיד במסגרת עבודת צוות, או כזה שיעבוד תחתם ועשוי להיתפס כמתחרה.

 

הגברים המשתתפים במחקר התבקשו להעריך את הגברים המועמדים, ואילו הנשים את המועמדות לעבודה. הממצאים העלו כי אם המראיין היה צפוי לעבוד עם מועמד בתור חלק מצוות - הוא העדיף גברים נאים, בעוד שאם המועמד הוצג כמתחרה פוטנציאלי - ניתנה העדפה למועמדים פחות אטרקטיבים. 

 

ניסויים נוספים שנערכו במסגרת המחקר, הראו תבניות דומות של אפליה, לפיהן המראיינים מעדיפים לשתף פעולה עם גברים נאים בעבודת צוות - אך כשזה מגיע לתחרות, הם מעדיפים גבר פחות אטרקטיבי מחינה חיצונית. "זה לא תמיד יתרון להיות יפה", אמר מרקו פיטסה, עוזר פרופסור באוניברסיטת מרילנד. "זה יכול לפעול נגדך אם אתה נתפס כאיום".

"בסביבה תחרותית, היופי בהחלט משמש לעתים משאב, אך לעתים הוא משהו שפוגע בסיכויי הקידום" (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
"בסביבה תחרותית, היופי בהחלט משמש לעתים משאב, אך לעתים הוא משהו שפוגע בסיכויי הקידום"(צילום: Shutterstock)
 

פיטסה הסביר כי נקודת המבט התיאורטית השלטת במדעי החברה היא שהטייה ואפליה נגרמות על ידי שיפוט לא רציונאלי, שכן אין עדות שאכן קיים קישור אמיתי בין מראה לכישורים. "גברים יפים פשוט נראים יותר כשירים, כך שמדובר למעשה באפליה רציונלית סובייקטיבית בעדם או נגדם". 

 

פרופ' קוליק לא הופתעה מהמצאים. "היופי על פי רוב מקנה יתרון, כי יש בו מאפיינים חשובים", היא מסבירה. "אנשים יפים מספקים צרכים אסתטיים, קיים אפקט ההילה, נוטים לחשוב שהם יותר מוכשרים, עתירי משאבים ונעימים". עם זאת, היא מסייגת כי "בסביבה תחרותית, היופי בהחלט משמש לעתים משאב, אך לעתים, כמו שרואים במחקר הזה - הוא משהו שפוגע בסיכויי הקידום".

 

ממצא מעניין נוסף במחקר היה, כי ההבדלים הגדולים ביותר נרשמו בבחינת האטרקטיביות של גברים ספציפית - ולא באלו שבחנו את האטרקטיביות של נשים. "אם זה תפקיד שדורש ייצוג, היופי נותן קרדיט וככל שאישה יותר יפה היא תתקדם יותר", מפרשת קוליק. "כשהתפקיד הוא "גברי" - כמו ניהול - נוצר כביכול ניגוד בין מאפיין היופי שהוא נשי, לבין דרישות הניהול שהן מקצועיות. מתוך האנטגוניזם הזה, מראיין לא יתן עדיפות לאישה יפה והיופי דווקא ישחק לרעתה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
צילום: shutterstock
צילום: ניצן דרור ואבי חי
פרופ' ליאת קוליק
צילום: ניצן דרור ואבי חי
מומלצים