מידור, התמקמות בבתי חולים ומתח בצמרת: תמונת מצב בחמאס
הערכות גורמים בישראל שראש הזרוע הצבאית מוחמד דף שרד את התקיפה בקיץ יוחסו לצעדים שנוקטים בכירי הארגון כדי להגן על עצמם. הדבר היחיד שמעיב הוא המתח מול ההנהגה המדינית כשכל צד מנסה לדחוף לכיוונו. הנייה הגיב על הפרסומים: ההודאה בכישלון מעידה על תסכול הפיקוד בישראל
ראש הזרוע הצבאית של חמאס לא מלקק את הפצעים: גורמי ביטחון בישראל הודו בימים האחרונים בפה מלא כי ניסיון חיסולו של מוחמד דף, בשלהי מבצע צוק איתן, כשל למעשה והוא שוב ניצל מניסיון ישראלי להרוג אותו. כעת מתברר כי הוא שב לפעול במרץ וחמאס מתחמש מחדש ברקטות, בונה מנהרות ומכין עצמו למערכה הבאה. בינתיים, סגן ראש הלשכה המדינית איסמעיל הנייה הגיב לפרסומים בישראל על דף ואמר: "ההודאה הישראלית בכישלון החיסול משקפת את גודל התסכול של הפיקוד הצבאי הישראלי. ההודאה היא הוכחה שישראל ביצעה פשעי מלחמה בכך שפגעה באזרחים ובמתקנים של האו"ם".
לפי אחת ההערכות, אחת הפצצות הראשונות שהוטלו על הבניין שבו שהה דף בשכונת שייח רדואן בעזה באמצע חודש אוגוסט לא התפוצצה, דבר שסייע לו להימלט במהרה דרך מנהרה. בחמאס אמרו כי רעייתו ובנו של דף נהרגו בהפצצת חיל האוויר הישראלי.
במהלך צוק איתן השקיעו בשב"כ ובאמ"ן מאמצים גדולים להגיע לראשי הזרוע הצבאית של חמאס ולחסלם, אך בהצלחה חלקית. בניגוד למכת הפתיחה המוחצת של מבצע עמוד ענן, שכללה את חיסולו של רמטכ"ל חמאס דאז אחמד ג'עברי, רוב המפקדים של חמאס שחוסלו במבצע האחרון היו בדרגים נמוכים.
יממה לאחר ניסיון החיסול בדף, חיסלה ישראל שלושה מבכירי חמאס, בהם מפקד חטיפתו של גלעד שליט ראאד אל-עטאר, שנחשב גם למומחה למנהרות. מאז שבו בכירי הזרוע הצבאית של הארגון להתנהלות שגרתית. חמאס מינה מח"טים חדשים במקום שני המח"טים שחוסלו, אל-עטאר ששימש כמח"ט רפיח ומוחמד אבו שמאלה, מח"ט הגזרה הדרומית. כל המח"טים של חמאס כיום שבו לנהל אורח חיים שגרתי.
במערכת הביטחון ייחסו את הקשיים בניסיונות לחסל את בכירי חמאס בשתי סיבות עיקריות: רמת המידור הגבוהה שהשרישו כמדיניות על עצמם ופקודיהם כלקח מחיסול ג'עברי. הסיבה השנייה הייתה פריסת החדרים, שמהם ניהלו הבכירים את הלחימה מתחת לאתרים אזרחיים, שישראל לא תתקוף כמו בתי חולים ומוסדות חינוך.
במקרה של דף, בישראל לקחו כנראה את הסיכון המחושב שגם אזרחים בלתי מעורבים ייפגעו בניסיון לחסל אותו, כפי שאכן קרה עם מותם של אשתו ובנו של דף.
מנהרות, רקטות ומתח מול ההנהגה המדינית
כך או כך, הזרוע הצבאית תחת דף רושמת מאז סוף המבצע, שהסתיים עם הפסקת אש שבירה ונטולת הסדרה מדינית, התאוששות והתחמשות מחדש מסביב לשעון. חמאס חופר כל העת מנהרות טרור, חלקה במטרה לחדש את מנהרות חוצות הגדר לישראל.
כמו כן, הארגון מייצר עשרות רקטות בחודש (המלאי שנותר לחמאס אחרי המלחמה מוערך בשליש ממה שהיה לו לפני המבצע – י"ז), מפתח רקטות מתקדמות לטווחים ארוכים על בסיס ניסויי ירי יומיים וכן בונה מחדש את מוצביו בקו ההגנה שלו סמוך לגדר הגבול עם ישראל.
בזמן הזה, בדומה לתקופה אחרי מבצע עמוד ענן, חמאס אוכף ביתר שאת באופן ריכוזי תחת הנהגת הזרוע הצבאית ובכל גזרות הרצועה את הפסקת האש, פועל נגד ירי ספורדי לעבר הדרום ומרחיק מפגינים המנסים להתקרב לגדר באמצעות אנשיו החמושים ברובי קלצ'ניקוב. בחמאס טענו כי גם הירי האחרון לישראל בשבוע האחרון טופל על-ידם ובוצע על-ידי פעילים סוררים.
שיגעון הגדלות של ג'עברי
גורמים בישראל העריכו גם כי מורגש בחודשים האחרונים מתח גדול בין הנהגת הזרוע הצבאית לבין הנהגת הזרוע המדינית של חמאס, אשר מקורו בצוק איתן. הזרוע הצבאית של חמאס חשה שההנהגה המדינית הכשילה את המהלך הצבאי שיכל לשנות את כל פני המבצע ואת תוצאותיו.
צבא חמאס עמל במשך שנים על מכת פתיחה בהפתעה, שכוונתה הייתה להזרים באמצעות המנהרות עשרות לוחמים לתוך השטח הישראלי באזור כרם שלום שבדרום הרצועה, לפשוט על יישוב או כמה יישובים, לבצע הרג המוני וחטיפה ולשוב עם בני הערובה לתוך הרצועה. זה היה המהלך שהיה אמור לפתוח בעקבותיו את מבצע צוק איתן. את המבצע הזה הגה מוחמד דף בעצמו.
אלא שההנהגה המדינית לא נתנה לזרוע הצבאית אור ירוק לפתיחת המהלך וכך מגלגלת אליהם הזרוע הצבאית את האחריות על כישלון המבצע. על התוכנית עמלו בזרוע הצבאית במשך שנים והיא הייתה מדוקדקת לפרטי פרטים. הזרוע הצבאית סבורה עד היום כי הם היו כפסע מהישג משמעותי שהיה משנה את כל כללי המשחק.
מי שעומד היום בראש ההנהגה הצבאית מלבד דף הוא מרואן עיסא, שמשמש גם כממשק בין הזרוע המדינית לזרוע הצבאית. ככזה – יש לעיסא אמירה כפולה בשתי הזירות. לימינו של עיסא נמצאים יחיא סנוואר ורוחי מושתהא, שניהם ממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס ושניהם שוחררו במסגרת עסקת שליט ושבו לרצועת עזה. מאז שחרורם צברו השניים כוח ומעמד. כל השלושה הם בשנות ה-50 לחייהם עם ותק וידע רב.
חמאס הוא ארגון ממושמע, שסר לרוב למרות של המנהיג וממלא אחר הוראותיו, אך מתיחות שכזאת בין הנהגה צבאית דומיננטית לבין הנהגה מדינית היא דבר מטריד. הזרוע הצבאית באופן טבעי תשאף תמיד להפעיל כוח. אמנם, נכון לימים אלה, אנשיה סרים למרות ההנהגה המדינית, אך לא מן הנמנע שיגיע הרגע שבו הם יחליטו לקחת את העניינים לידיהם מבלי להתחשב או ליידע אותה.
מקרים כאלה אירעו כבר בעבר. ג'עברי היה דמות עצמאית למדי. היה לו אמנם ערוץ תקשורת ישיר עם מנהיג חמאס חאלד משעל, אך הוא לא סר למרותה של ההנהגה של חמאס ברצועה ונהג לעיתים שלא לעדכן את אנשיה בפעולות שעשתה הזרוע הצבאית שגררו את רצועת עזה לסבבים אלימים מול ישראל.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך הייתה באפריל 2011 כשג'עברי הורה לאנשיו בזרוע הצבאית לירות טיל נ"ט מתקדם על אוטובוס הילדים שנע על אחד הכבישים הצמודים לגדר הגבול עם רצועת עזה וגרם למותו של הנער דניאל ויפליך. ג'עברי החליט לבצע את הפיגוע אז על דעת עצמו ובניגוד לעמדת ההנהגה המדינית בעזה ובחו"ל כנקמה על חיסולו של בכיר הארגון איסמעיל אבו לבד שהיה מקורב אליו.
ישראל הגיבה על הפיגוע בהפצצות כבדות על רצועת עזה ובתקשורת הערבית נטען כי איסמעיל הנייה, שהיה אז ראש ממשלת חמאס, רתח מזעם וטען כי ג'עברי סובל משיגעון גדלות.
חילוקי הדעות בין הצדדים באו לידי ביטוי גם במהלך מבצע צוק איתן, שבשלבים מסוימים הזרועות הצבאיות והמדיניות בעזה ייחלו להפסקת המבצע הצבאי ומי שטירפד זאת היה חאלד משעל. הוא היה היחיד שהתעקש להישאר במבצע עד שיגיע למטרות שהציב לעצמו. כיום שוב שתי הזרועות דוחפות כל אחת לכיוון שלה. מוחמד דף מתעקש לחזק את הקשר עם הציר האיראני לצורך קבלת אספקה ונשק ואילו משעל דוחף לכיוון ההפוך לחלוטין ומנסה בכל כוחו להתחבר לציר הסעודי-מצרי ונגד חיבור עם איראן.
מי שאחראי על בניית תשתיות של הזרוע הצבאית של חמאס בגדה המערבית הוא סאלח אל-עארורי. אל-עארורי, שהשתחרר מהכלא בישראל וקבע מאז את מקום מושבו בטורקיה, מוגדר כאדם מבריק בעל ראייה אסטרטגית. הוא גם זה שאחראי, בין היתר, על יצירת תשתיות טרור של חמאס בחברון ובהן גם תשתית הטרור שהוציאה לפועל את חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים הישראלים בחודש יוני בשנה שעברה, שהוביל בעקבותיו למבצע שובו אחים נגד תשתיות חמאס בגדה המערבית בכלל ובאזור חברון בפרט. נראה כי פעילותו של אל-עארורי אינה גוררת מתיחויות משום שהניסיון להבעיר את הגדה המערבית הוא אינטרס משותף של כל הראשים בחמאס.