תיעוד: קרב על מסוק חילוץ - "המקומיים הרביצו לנו"
הניסיונות להימלט לחוף מבטחים: ישראלים שהוצאו מאתרי ההריסות בנפאל תיעדו מקומיים מתנפלים באלימות על מסוק חילוץ. "זה היה כמו אוטובוס לצבא ביום ראשון", סיפרה שירה צור. "היו מכות וחניקות", שחזר שחר זכאי
על רקע הדיווחים שלפיהם הנעדר הישראלי האחרון, אור אסרף, נראה בחיים לאחר רעידת האדמה העזה בנפאל, משחזרים הצעירים שחולצו מאזורי ההריסות ביממה החולפת את רגעי האימה.
הניסיון להגיע למקום בטוח גרר גם עימותים בין מטיילים למקומיים. שירה צור, ישראלית שחולצה מהכפר גורטה בלה באזור לנג טנג, סיפרה היום (ד') כי "כשהמסוק הגיע המקומיים התנפלו עליו והרביצו לכל מי שניסה לעלות".
צור אמרה עוד כי "בהתחלה לא ניסינו לעלות, עד שבאו אנשי הצבא הנפאלי ואמרו שהמדיניות היא לפנות קודם כל תיירים. אנחנו רצינו שיפנו קודם את הפצועים. הם דחפו והרביצו, זה היה כמו אוטובוס לצבא ביום ראשון רק פי חמש".
מיה בן דוד (23) מירושלים, המתינה ארבעה ימים לחילוץ. "זה היה מפחיד נורא, כל ההר זז", סיפרה בן דוד. "היינו על צלע אחת של ההר, ובהר השני היו מפולות".
בן דוד וצעירים נוספים שהיו עמה נותרו ללא ציוד ואוכל, ונאלצו להיעזר במקומיים. אמש נופפה הקבוצה למסוק שעבר מעליהם וממנו ירד לעברם המחלץ של חברת "מגנוס", שאסף כמה מהם למקום מבטחים.
"הלכתי לעשות כביסה במעיין", סיפרה בן דוד, "ופתאום האדמה התחילה לרעוד ונפלה לידי חומה מאבן. פשוט עזבתי הכול, את הכפכפים שלי, את הכביסה והכול וברחתי. האינסטינקטים שלי עבדו, פחות המחשבה כי לא הבנתי מה קורה. הבנתי שאני צריכה לרוץ".
הצעירה הירושלמית הגיעה עם חבריה לאזור המעיינות החמים בקקפני, והחליטה להישאר עמם במקום למשך יום נוסף. "בזמן הרעידה פשוט השתטחנו על הרצפה, המזל של הכפר הזה היה שהבתים היו מעץ. רוב הבתים לא התפרקו, אלא רק זזו ממקומם. ברחנו עם המקומיים, לקחנו ילדים על הגב וברחנו".
בן דוד וחבריה לא הצליחו ליצור קשר עם מכריהם בארץ. אחרי שחלה רגיעה באזור, הקימו תושבי הכפר מחנה עם אוהלים שהורכבו מיריעות של ניילון בשלוחה בטוחה של ההר. "עשינו כמו תושבי הכפר", סיפרה בן דוד. "היה לנו אוהל אחד קטן לזוג, וישנו בו שבעה אנשים. היה לנו קצת ציוד רפואי ועזרו לאנשים שם, ובתמורה לזה הם דאגו לנו להכול".
על הקשר עם הנפאלים סיפרה בן דוד כי "הם היו מקסימים ומדהימים, בלעדיהם לא היינו שורדים. הם גם הביאו לנו יריעות ניילון ונתנו לנו אוכל ומים".
דווקא ברגעים הקשים בחרו הישראלים לשזור הומור בשיחות שערכו. לדברי בן דוד, "לא האמנו שהמסוק באמת יגיע אלינו, הנפאלים אמרו לנו לנופף וצחקנו. עשינו את מה שהם אמרו, אבל לא האמנו שבאמת יבואו לחלץ אותנו. חשבנו שאין סיכוי שמישהו ימצא אותנו שם, ובטח נלך משם כשהכול ייגמר. כל הזמן חשבנו שהולך ליפול עלינו משהו".
אביב קדישאי מחברת "מגנוס" הסביר כי פעולות החילוץ יימשכו מחר בבוקר. במסוק שחילץ את בן דוד יש רק ארבעה מקומות, ולפיכך שלושה מחבריה יחולצו בהמשך. "לא ידענו איך להתמודד עם זה שיש רק ארבעה מקומות ואנחנו שבעה", סיפרה בן דוד. "ואז צעקו לנו 'אין זמן, תבחרו ארבעה ותעלו כבר'".
מחולצת ישראלית אחרת, אחינעם לבקוביץ' מקריית טבעון, שלחה היום הודעה מרגיעה להוריה במסרון: "הורים אהובים, אחרי חמישה ימים של מסתור מאחורי סלע, טיפוס על ארבע בהרים ללא שבילים, בריחה מלינץ' של מקומיים רעבים, גשם, קור והרבה חוסר ודאות, חולצנו במסוק במחנה פליטים בדונצ'ה, בריאים ושלמים, נשיקות!".
לבקוביץ' וחמישה חברים נוספים מקריית טבעון והסביבה היו נצורים במשך חמישה ימים באזור הלנגטנג. "נודע לנו היום בצהריים שהקבוצה חולצה", סיפר שלמה, אביה של אחינעם. "הודעת ה-SMS היא ההודעה הראשונה והיחידה שקיבלנו מהבת, ועוד לא דיברנו איתה בטלפון. הקבוצה חולצה עם ישראלים נוספים, חלקם הורדו לקטמנדו וחלקם יוסעו לשם מחר".
"תחושה של סולידריות ישראלית"
האב סיפר עוד כי הצלחת החילוץ דרשה מהקבוצה לצעוד כמה קילומטרים באזור הררי, על מנת שניתן יהיה לאסוף אותם משם במסוק. "נודע לנו מחברת הביטוח הראל שראו את הקבוצה במקום שאיננו אפשרי לנחיתה. לכן הם קיבלו הוראה דרך מכשיר לווייני שעליהם לצעוד כמה קילומטרים, לטפס בהרים דרך מפולות ולהגיע למקום שבו המסוק יוכל לנחות".
על התחושות ברגע פתיחת ההודעה של הבת סיפר לבקוביץ' כי "זו הייתה הקלה גדולה ובעיקר תחושה של סולידריות ישראלית. ב-102 השעות שבהן הקבוצה הייתה נצורה פתחנו חמ"ל ודיברנו עם מאות אנשים בבקשה לעזרה, וכל מי שפנינו אליו התגייס ונענה מיד. אנשים התעניינו והבינו שצריך להציל את אחינעם וקבוצתה".
אחרי קריאת ההודעה הבין האב כי הדברים שמסרו חברי הקבוצה לפני החילוץ חסרו פרטים, מתוך כוונה למנוע בהלה בקרב ההורים. "אנחנו יודעים עכשיו שכל הזמן שהם היו שם, הם לא רצו להפחיד אותנו. ולכן, כל אותה העת הם כתבו שהכול בסדר ושהם בריאים. רק עכשיו נודע לנו שהם היו בסכנה ושהמצב היה פחות טוב ממה שהבנו".
על החשש מלינץ' שאותו הזכירה אחינעם אמר אביה כי "בשלב כלשהו רדפו אחריהם המקומיים. כשאחינעם כותבת על לינץ' יש לשער שמדובר בסכנה אמיתית כי היא בחורה שמשתמשת בהרבה אנדרסטייטמנט".
שחר זכאי, שאף הוא חולץ מהכפר שבו אירעו עימותיים עם מקומיים, סיפר: "הבנו שהאסון שקרה לא היה בעולם הרבה זמן. אחרי כמה ימים המקומיים תקפו אותנו, את הקבוצה של הישראלים. בגלל שהיינו קבוצה מגובשת וחזקה תמכנו אחד בשני וזה גרם לשאר לקנא. הכפר נעלם כלא היה, היו מקומיים ששדדו חנות מקומית והנפאלים לא אהבו שקנינו מהחנות אוכל. היו איומים, מכות, אבנים, חניקות, בעיטות ואלימות. ניסו לעשות לנו לינץ'".
"אנשים פשוט התחילו לבכות"
גיא שרייר, סגן הקונסול בקטמנדו, ניהל את מבצע חילוץ 21 הישראלים הנצורים בדונצ'ה. שלשום הוחלט להטיס אותו לאזור כדי שיקים חפ"ק לריכוז החילוץ. "כשירדתי מהמסוק פגשתי 21 ישראלים במצב לא קל, סיפר שרייר. "אמרתי להם 'אני גיא ממשרד החוץ', ואנשים פשוט התחילו לבכות. אספתי את כולם והרגעתי אותם".
הדיפלומט סיפר עוד כי "לחלקם זו הייתה חוויה קשה, לאנשים היה ציוד מוגבל. הם לא היו פצועים, אבל סבלו מאוד מהקור". הוא הביא להם מזון, שקי שינה ושמיכות ודאג לצייד גם
את המקומיים. לאלה שלא יצרו קשר עם הבית הוא סיפק טלפון לווייני. "ההורים שמעו את קולות ילדיהם והתחילו לבכות".
על התיירים האירופים סיפר שרייר כי "הם לא האמינו שמדינת ישראל שולחת נציג לאזור הזה. עזרתי לכמה מהם ליצור קשר עם השגרירויות שלהם. לאחרים חילקתי תרופות, מזון ומים. האירופים היו בשוק שבכלל מגיע מישהו ממדינה זרה לחלץ את הישראלים".
את הלילה עשה שרייר עם המחולצים באוהל מאולתר, ועזר לשפר קצת את המוראל. "אמרתי להם 'חבר'ה אתם לא לבד. העברתי את כל השמות שלכם למשרד החוץ ועובדים עכשיו על חילוץ'. ארגנתי לכולם ציוד חם ושקי שינה. מהצבא הנפאלי דאגתי לטיפול רפואי. זה נתן לחבר'ה הרבה כוח ושיפר על מצבם".
כ-30 ישראלים הגיעו הערב לבית חולים שדה שצה"ל הקי בקטמנדו, רובם ככולם במצב טוב. יותר מ-60 נפאלים פצועים טופלו ביום הפעילות הראשון של בית החולים הצה"לי, ובמשלחת מתארים זרימה של נחיתת מסוק עם פצועים אחת לחצי שעה. חלק גדול מהפצועים הם נפגעי גפיים. ארבעה מהנפאלים עברו ניתוחים על ידי הרופאים הישראלים ושלושה אושפזו בחדר טיפול נמרץ. המיילדים בבית החולים רשמו היום לידה ראשונה של צעירה נפאלית בניתוח קיסרי.
במקביל, צוותי חילוץ והצלה של פיקוד העורף מנסים לאתר בכמה אתרים נפגעים בין החורבות שהותירה רעידת אדמה, ובינתיים, הם נתקלים בעיקר בגופות. ראש המשלחת לנפאל, מפקד הנפה הסדירה בפיקוד העורף אל"מ יורם לרידו, הסביר כי "הסיכוי למצוא ניצולים בהריסות נמוך מאוד. מי שנמצא חי זה יהיה נס לאור העובדה שאנו יממה חמישית אחרי הרעידה". במשלחת עושים שימוש גם בכלבי יחידת עוקץ המומחים באיתור בני אדם.
לפנייה לכתב/ת 
