צרכנים בסקר: נעזרים בהורים בקנייה בסופר
בשני סקרים, אחד נערך באינטרנט והשני בטלפון, צרכנים בני 21 ומעלה טענו שהם נעשו מודעים יותר למחירים ולוקחים כסף מההורים או נותנים כסף לילדיהם הבוגרים לקנייה בסופר. "בני 45 מקבלים כסף מהוריהם בני 65". עם זאת, יש הבדל בין התשובות של העונים בסקר הטלפוני לבין העונים בסקר באינטרנט, ויש פערים בין תשובות הילדים לבין תשובות ההורים
צרכנים טוענים שהם מודעים יותר למחירים, מפצלים קנייה בין רשתות בעיקר בשל סוגיות מחיר וכן יותר צרכנים מצהירים שיחרימו מותג, מאשר צרכנים שטוענים שיחרימו רשת שיווק, כך עולה מסקר שערך עופר צלרמאייר, ד"ר לשיווק וקבלת החלטות, עבור המועצה לצרכנות, בשני שאלונים נפרדים: באינטרנט ובטלפון.
התופעה שהכי מעניינת את המועצה, ועולה לכאורה מהסקר, היא שחלק מהמשיבים טענו שהם נעזרים בהורים אחרי גיל 21, או עוזרים לילדיהם הבוגרים.
"הסקר נולד אחרי שקיימנו 5 קבוצות מיקוד", אמר ל-ynet ד"ר צלמאייר. "עניין הסיוע של ההורים לילדים מבוגרים עלה בקבוצות המיקוד האלה. זו מגמה ששמנו לב אליה. הורים לילדים סיפרו שהוריהם עוזרים להם בקניית מצרכים בסופר. בני 45 מקבלים כסף מהוריהם בני 65. לא דגמנו את העשירון העליון ולא את העניים המרודים, הם לא השתתפו בסקרים, כי הם לא מעניינים את המועצה לצרכנות, אלא מעמד הביניים".
האם הורים עוזרים יותר לילדיהם הבוגרים? תלוי את מי שואלים
לשאלה: "האם אתה נוהג להיעזר בהורייך לקניית המזון עבור משק הבית שלך"? (בקרב משיבים בני 44-21 שלא גרים בבית הוריהם), 7% מהמשיבים לסקר הטלפוני ענו: נעזרים באופן קבוע או לעיתים קרובות. לעומת זאת, לפי הסקר האינטרנטי, 13% מהמשיבים נעזרים בהורים באופן קבוע או לעיתים קרובות.
הרוב המכריע של המשיבים בשני הסקרים האלה, לא נוהג להיעזר בהוריו בקניית מזון: 81% בסקר הטלפוני ו-61% בסקר האינטרנטי.
גובה העזרה מההורים לפי העונים בטלפון: 388 שקל בממוצע. לפי העונים באינטרנט, גובה העזרה מההורים: 237 שקל בחודש.
לשאלה: "האם בהשוואה לשנים קודמות, הורייך עוזרים לך יותר או פחות בקניית מזון למשק הבית (בקרב מי שנעזרים בהוריהם לקניית המזון עבו משק הבית)? לפי הסקר הטלפוני: 51% טענו שההורים עוזרים להם יותר. לעומת זאת, לפי הסקר האינטרנטי: 26% טענו כך. כלומר יש הבדל דרמטי בין התשובות שנתקבלו בבסקר הטלפוני לבין התשובות שנתקבלו בסקר האינטרנטי.
35% מהעונים לסקר הטלפוני, אמרו שהם גרים בבית ההורים והם בגילאי 44-21. אמנם לא נמסר כמה מתוך אלה שענו כך, קרובים יותר לגיל 21, וכמה מהם קרובים לגיל 44, אך כן נמסר ש-31% מאותם בני 44-21, הם בעלי השכלה אקדמית.
לעומת הסקר הטלפוני, בסקר האינטרנטי, 22% אמרו שהם גרים בבית ההורים, מתוכם 12% בלבד בעלי השכלה אקדמית.
גם בתשובות של ההורים יש שונוּת
השאלות הללו הופנו גם להורים. 77% מהעונים לסקר הטלפוני ענו שיש להם ילדים בוגרים בני יותר מ-21 ו-66% מהעונים לסקר באינטרנט טענו שיש להם ילדים בגילאים האלה.
לפי הסקר הטלפוני, רוב ההורים, 58%, לא מסייעים לילדים בקניית מזון ו-25% טענו שהם עוזרים לעיתים קרובות. לפי הסקר האינטרנטי, 16% מההורים טענו שהם לא עוזרים אף פעם ו-42% טענו שהם עוזרים לעיתים קרובות. כלומר יש הבדל בתוצאות בין שני המדיומים בהם נערו הסקרים.
מבחינת הסכום הממוצע של העזרה, הוא שונה לפי תשובות ההורים בהשוואה לתשובות הילדים. לפי ההורים העונים לסקר הטלפוני: 500 שקל בממוצע. לפי ההורים שענו לסקר האינטרנטי: 294 שקל.
30% מההורים טענו בסקר הטלפוני שהם עוזרים יותר מבעבר לילדים. בסקר האינטרנטי: 35% מההורים טענו שהם עוזרים יותר.
מה באמת אומר הסקר?
שימו לב שמדובר בסקר, כלומר: שאלו אנשים שאלות והם השיבו. לא נעשתה בדיקה בפועל של קבלות קנייה, או הוצאות בכרטי אשראי, אלא רק נשאלו שאלות בטלפון/אינטרנט עליהן ענו 500 צרכנים כל סקר.
בנוסף ההבדלים בין הסקר שנערך בקרב גולשי אינטרנט, לבין הסקר שנערך בקרב משיבים לטלפון, מה שמראה שגם פילוח מדויק של האוכלוסיה לפי גילאים, השכלה וכו' בסקר, אינו מניב בהכרח תוצאות מדויקות, שמשקפות בדיוק את המצב באוכלוסייה.
על אף הפילוח, נראה שאנשים שונים עונים לסקר בטלפון ואחרים באינטרנט. בנוסף להבדלים לעיתים דרמטיים בין העונים באינטרנט לבין העונים בטלפון, יש גם הבדלים בין תשובות של הורים וילדים על אותו נושא בדיוק.
ד"ר צלמאייר מסכים שקשה להסיק מהסקר לאוכלוסיה הכללית, "אך הוא מצביע על מגמה", כך לדבריו. "נכון שהמספרים שונים בסקר הטלפוני לעומת סקר האינטרנט, אבל אין מגמות סותרות, רק אחוזים שונים. זה נכון שזה מקשה לדעת מהי המגמה באוכלוסייה הכללית, אבל בכל קבוצות המיקוד, שנערכו לפני הסקר, אנשים אמרו לנו שהם נעזרים שנים בהורים שלהם. קיימת תופעה כזאת".
סכום הקנייה הממוצע: 653-556 שקל
עוד נתונים שעולים מהסקר, כאמור, לפי תשובות הצרכנים: רוב הצרכנים מוסיפים לסל הקניות שלהם מוצרים שלא תכננו לקנות, אם הם רואים שהם במבצע. בנוסף יש גלישה של הרגלי צריכה הנהוגים בעשירונים תחתונים גם לעשירוני הביניים: השוואת מחירים ופיצול קנייה.
סכום הקנייה הממוצע הוא 653 שקל בקניהי העיקרית לפי הסקר הטלפוני ו-556 לפי הסקר האינטרנטי. כ-65% הצרכנים נוהגים לפצל את הקניות שהם עורכים, והסיבות העיקריות לפיצול זה הם הבדלי המחירים והמבצעים השונים ברשתות השיווק. ככל שיש יותר בני בית - תדירות הקניה עולה, וכן ככל שיש יותר זמן פנוי (כמו אצל פנסיונרים).
כ- 38% מהצרכנים נוהגים להשוות מחירים בין החנויות השונות טרם יציאתם לקניות, וכ- 76% נוהגים להגיע עם רשימת קניות. גם צרכנים פזרנים (בשל אופי או בשל הכנסה) נעשו מודעים יותר למחירים.
לפנייה לכתב/ת 
